פורום אוצר החכמה

מה אומר האותיות שבתוך דברי הילקוט מע"ל, (הוצאת וגשל) ?
תודה

נ"ל המראי מקומות שבסוף כל פרק (או פרשה)

נכון.
וזו הוספותיו של המתרגם-מו"ל, ר' שמואל קרויזר (חגי/ירושלמי).

תודה.

זה אותו דבר גם במהדורה החדשה ?

על איזו מהדורה חדשה אתה מדבר?

ילפני כמה ימים י"ל מהדורה חדשה של ילקוט מעם לועז
והפעם .. מנוקד ...

במהדורא החדשה של מעם לועז המראי מקומות בתחתית העמוד ולא בסוף הפרק.

מה שראיתי לע"ע יצא על חומש שמות, דבר בעיתו.

שבטיישראל כתב:ילפני כמה ימים י"ל מהדורה חדשה של ילקוט מעם לועז
והפעם .. מנוקד ...

ממש חשוב...
תקוותי שהם ניקדו גם את המראי מקומות שבשולי העמוד...

חכם באשי כתב:

שבטיישראל כתב:ילפני כמה ימים י"ל מהדורה חדשה של ילקוט מעם לועז
והפעם .. מנוקד ...

ממש חשוב...
תקוותי שהם ניקדו גם את המראי מקומות שבשולי העמוד...

וכי רק משנה ברורה צריך ניקוד?

נו, על הראשונים אנו מצטערים...
ועדיין ממתין אני, מתי כבר יקום המו"ל המבריק ויהדיר את 'קצות החושן' בתוספת ניקוד (ופתיחה [משובשת, כמובן] של ראשי התיבות)!...
(דרך אגב, היה פעם אשכול בענין כזה).

מטרת הניקוד היא בשונה ממה שחושבים הרבנים דכאן - לאפשר את הקריאה למי שאינו יודע לקרוא בלא ניקוד.
הניקוד לא נועד אלא כדי להרחיב את הלב, שהרי כבר ידוע מהקדמונים כי הניקוד יש בו כעין תוספת הסבר, הוא מרחיב את הלב למען ירוץ הקורא בו.
איני אומר שצריך לנקד את הקצוה"ח אבל משנה ברורה מנוקד, זה דבר נעים אף נחמד, וכנ"ל בספרים נוספים.

היכן בדיוק עובר הגבול?

חכם באשי כתב:היכן בדיוק עובר הגבול?

גבול אינו יכול לעבור את עצמו, אבל ניתן להזיז אותו.
[בד"כ הוא זז מעצמו במשך הזמן, והוא לא מתיעץ בפורומינו, רק בסקרי דעת הקהל].

ואולי גם בפורום היקר הזה יוסיפו בו ניקוד אוטמטי ?

ציבור כתב:מטרת הניקוד היא בשונה ממה שחושבים הרבנים דכאן - לאפשר את הקריאה למי שאינו יודע לקרוא בלא ניקוד.
הניקוד לא נועד אלא כדי להרחיב את הלב, שהרי כבר ידוע מהקדמונים כי הניקוד יש בו כעין תוספת הסבר, הוא מרחיב את הלב למען ירוץ הקורא בו.
איני אומר שצריך לנקד את הקצוה"ח אבל משנה ברורה מנוקד, זה דבר נעים אף נחמד, וכנ"ל בספרים נוספים.

בקאצק היו אומרים ע"ז : "אל תקרי מרחיב אלא מחריב ...."

(הכוונה למאמרו הידוע של הקאצקער זי"ע - ג' דברים מרחיבין דעתו של אדם וכו' אל תקרי מרחיבין אלא מחריבין)

ציבור כתב:מטרת הניקוד היא בשונה ממה שחושבים הרבנים דכאן - לאפשר את הקריאה למי שאינו יודע לקרוא בלא ניקוד.
הניקוד לא נועד אלא כדי להרחיב את הלב, שהרי כבר ידוע מהקדמונים כי הניקוד יש בו כעין תוספת הסבר, הוא מרחיב את הלב למען ירוץ הקורא בו.
איני אומר שצריך לנקד את הקצוה"ח אבל משנה ברורה מנוקד, זה דבר נעים אף נחמד, וכנ"ל בספרים נוספים.

עוד נקודה שצריכה להילקח בחשבון לענ"ד: הניקוד מעייף את העין, אנחנו מתמודדים עם הרבה יותר צורות וסימנים לניתוח, מי שיכול לוותר עליו, מעדיף זאת.
נסה לקרוא חומר מנוקד כלשהו שלא הורגלת לו ותראה.

חכם באשי כתב:היכן בדיוק עובר הגבול?

לדעתי הגבול הוא בגיל של משתמשי הספר.
וילקוט מעם לועז הוא ספר שילדים מאוד אוהבים ללמוד כך שזה דבר טוב מאד שעשו מנוקד [וכן הוא כיום במשנ"ב]
אך קצות החושן שעדיין לא נלמד בגיל צעיר כל כך יכול לישאר כך

כבר ראינו 'משך חכמה' מנוקד.
והגבול מצוי כמובן בידי הציבור המבקש זאת ורוכש.

ניכר שהמבקרים לא ראו את המהדורה החדשה, למי שמכיר ומשתמש במהדורה הישנה זו ממש בשורה, הטקסט הרבה יותר מרווח וגדול ונעשתה בו חלוקה לקטעים המקילה מאד על העיון בו, הניקוד נעשה כמובן לתועלת צעירי הצאן וזו ברכה בפ"ע. גם הכנסת האותיות של ציון המקורות מתחת הטקסט מועילה מאד, מאחר שבמהדורה הישנה זה ממש קצת מבלבל וצריך להפוך דפים ע"ג דפים כדי להגיע למקורות, וגם אז צריך לשים לב לא להתבלבל שזה לא דף מקורות של פרק אחר. בקיצור, ניכר שהמו"ל השקיע מחשבה מרובה כיצד לההדיר את הספר בצורה המיטבית לצרכיו היחודיים, ועלתה בידו.

התועלת של הבאת המקורות מתחת לטקסט אינה כה גדולה, כי המקורות האלו הם משוערים! לא כתבם המחבר, ר' יעקב כולי (ויותר נכון: המחברים, ודוק), אלא המתרגם, ר' שמואל קרויזר, ולא פעם הוא מציין מקורות שלא בדיוק הובא בהם הענין המדובר שם. בדקתי כמה פעמים.

מעניין מאד, באמת התפלאתי כמה פעמים שחיפשתי את המקורות המצויינים ולא מצאתי, תודה על הידע.
עכ"פ זה לא קשור, ומה אם המקורות לא מדוייקים אז אנשים כבר לא מסתכלים בהם, ולתועלתם ודאי עדיף לשים אותם מתחת הטקסט. אולי עיקר טענתך שע"י שמכניסים אותם מתחת הטקסט נראה שהם חלק עיקרי מן הספר, והיה ראוי לציין זאת יותר בהדגשה.

באופן כללי, המתרגם הנ"ל לא היה דייקן בעבודתו, ובמיוחד בציוני מקורות. צא וראה שאר עבודתיו, לדוגמא, 'פירוש התפילות והברכות' לר' יהודה בר יקר. חבל שספר כזה יצא בעריכה כ"כ גרועה, הן מבחינת הטקסט עצמו והן מבחינת עבודת המהדיר. (הלוואי שמישהו יהדיר מחדש ובאופן משובח ספר זה, במקום להשקיע כוחות בניקוד ספרים שאין צריכים לניקוד...)
איני רוצה לדבר סרה על שוכן עפר, אלא רק כדי להודיע את איכות עבודתו למען הלומדים.

המקורות אינם מפורטים, רק שמות של ספרים.

קריאה עם ניקוד, לא די שאינה מעייפת, אלא יש הטוענים שהיא חוסכת מהמאמץ הנדרש לקריאה והוא מופנה לקלוט טוב יותר את החומר.

מעניין אם בעזרת הההדרה המחודשת תשוב להיות לספר עדנה. כשיצא לאור היה מאד פופולארי למשך מספר שנים לא מועט, אך כהיום מסופקני מאד אם ימצאו בו ענין (היום הולך 'ומתוק האור' של הרב לוינשטיין...).

'ומתוק האור' זה רק ל'בעלי מוחין'.
היום, לדאבון לב, הולך יותר 'עלינו לשבח' ודומיו.
אוי לדור שאלו ספריו!!

יצויין שהמהדורה האנגלי שבהוצאות ״מאזנים״ הרבה יותר טוב

מישהו יכול להביא לי פרשת בשלח בטקסט?

אור חדש כתב:מישהו יכול להביא לי פרשת בשלח בטקסט?

טופל

יאיר כתב:

אור חדש כתב:מישהו יכול להביא לי פרשת בשלח בטקסט?

טופל

עדיין לא.

סליחה על אי ההבנה,
התכוונתי ילקוט מעם לועז פרשת בשלח בטקסט.
תודה.

חכם באשי כתב:נו, על הראשונים אנו מצטערים...
ועדיין ממתין אני, מתי כבר יקום המו"ל המבריק ויהדיר את 'קצות החושן' בתוספת ניקוד (ופתיחה [משובשת, כמובן] של ראשי התיבות)!...
(דרך אגב, היה פעם אשכול בענין כזה).

כבר ראיתי חידושי רבינו חיים הלוי באותיות מרובעות!!!

חכם באשי כתב:התועלת של הבאת המקורות מתחת לטקסט אינה כה גדולה, כי המקורות האלו הם משוערים! לא כתבם המחבר, ר' יעקב כולי (ויותר נכון: המחברים, ודוק), אלא המתרגם, ר' שמואל קרויזר

בהקדמה למהדורה החדשה כתבו שהמקורות ג"כ נכתבו ע"י הר"י כולי! זה לא נכון?

י.ש. ב כתב:

חכם באשי כתב:היכן בדיוק עובר הגבול?

לדעתי הגבול הוא בגיל של משתמשי הספר.
וילקוט מעם לועז הוא ספר שילדים מאוד אוהבים ללמוד כך שזה דבר טוב מאד שעשו מנוקד [וכן הוא כיום במשנ"ב]
אך קצות החושן שעדיין לא נלמד בגיל צעיר כל כך יכול לישאר כך

רע מאד. מעתה, מאין יביאו המלמדים לחמם....

לגבי הניקוד, אכן זה מקל בדרך כלל על העין, אולם לצערינו זה מעיד הרבה על רמת הלומדים בספר.
עוד בעיה היא שעל פי רוב מצויים טעויות רבות בניקוד, והלומד הבקי בניקוד מתבלבל, ואילו את האינם יודעים זה מרגיל בשיבוש.

חקר כתב:לגבי הניקוד, אכן זה מקל בדרך כלל על העין, אולם לצערינו זה מעיד הרבה על רמת הלומדים בספר.

מה הפירוש רמת הלומדים? האם משניות שהם מנוקדים מי שלומד אותם הוא ברמה נמוכה?
זה שיש הדורשים ניקוד, זה לא אמור להוריד מרמת הספר, ובפרט כהיום שיש הרבה בעלי תשובה שלא רגילים לכל מיני מילים שנשרשו לנו מילדות והם צריכים את הניקוד

אגב ראוי להעיר כאן בכללות על הספר (ואולי אביא דוגמאות בהמשך לפי מדת הזמן שלי) שהוא מוסיף נופח מדיליה יתר ממה שכתוב בציוני המקורות [הגם שהוא לא כתב המקורות}

הר ששון כתב:אגב ראוי להעיר כאן בכללות על הספר (ואולי אביא דוגמאות בהמשך לפי מדת הזמן שלי) שהוא מוסיף נופח מדיליה יתר ממה שכתוב בציוני המקורות [הגם שהוא לא כתב המקורות}

נופח (מל' נפח) או נופך?