צפנת פענח כתב:כנראה שהתכוון למה שמרן רבינו מהר"י ט"ב מסאטמאר זצוק"ל הורה, שבזמן הרחקה אפשר למזוג מכוס קידוש לאשתו, כשיושבת על השלחן, ולא מיקרי שילוח רק כששולח לחדר אחרת והיינו שיושבות שם נשים לחודן. אמנם לא שמיע לי אם זאת בתור לומדות והיקש משילוח מנות וכדומה, האם ע"י קטן שאין בו שליחות יותר הדבר?.
צפנת פענח כתב:אמנם לא שמיע לי אם זאת בתור לומדות והיקש משילוח מנות וכדומה, האם ע"י קטן שאין בו שליחות יותר הדבר?.
לייטנר כתב:אולי הסתמך על הגמרא (ברכות נא עמוד ב):
"עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא... [וסירב] אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה: כל האי נבגא דברכתא היא"
בן תורה כתב:ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]
ירושלמי כתב:בן תורה כתב:ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]
כשהביטוי שילוח בא בהקשר לעוף, אזי ודאי שהכוונה 'להעיף', שכן הביטוי 'שילוח' מתייחס לצורת הפעולה הנעשית בעוף (וישלח נח את היונה). לעומת זאת שבאים לבטא נתינה של אחד לשני הו"ל למימר 'מתן' מנות וכד', ומדאפקוה בל' 'משלוח' מנות יש לדייק דבעינן שליח.
בן תורה כתב:לייטנר כתב:אולי הסתמך על הגמרא (ברכות נא עמוד ב):
"עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא... [וסירב] אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה: כל האי נבגא דברכתא היא"
א. מי אמר שזה היה בימי איסור
ב. משם רואים שבסופו של דבר לא שלח לה
ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 599 אורחים