פורום אוצר החכמה

בדין משלוח מנות ידועה מחלו' הפו' בזה אם צריכים שליח או לא, היום שמעתי ממו"ץ חשוב שאין שום בעיה לשלוח לאשתו נדה כוס יין של קידוש בידו, וכל האיסור הוא שילוח ע"י שליח כלשון השו"ע בסי' קצ"ה לא ישלח, ואני תמה עם עוד כמה ת"ח שישבו שם, היתכן ללמוד כך היפך מכל הפו' שנקטו בפשיטות שיש איסור לשלוח אפי' בעצמו?
אשמח לשמוע כיוונים נוספים לשאלה זו ובעיקר מספרי האחרו' בזה.

כנראה שהתכוון למה שמרן רבינו מהר"י ט"ב מסאטמאר זצוק"ל הורה, שבזמן הרחקה אפשר למזוג מכוס קידוש לאשתו, כשיושבת על השלחן, ולא מיקרי שילוח רק כששולח לחדר אחרת והיינו שיושבות שם נשים לחודן. אמנם לא שמיע לי אם זאת בתור לומדות והיקש משילוח מנות וכדומה, האם ע"י קטן שאין בו שליחות יותר הדבר?.

צפנת פענח כתב:כנראה שהתכוון למה שמרן רבינו מהר"י ט"ב מסאטמאר זצוק"ל הורה, שבזמן הרחקה אפשר למזוג מכוס קידוש לאשתו, כשיושבת על השלחן, ולא מיקרי שילוח רק כששולח לחדר אחרת והיינו שיושבות שם נשים לחודן. אמנם לא שמיע לי אם זאת בתור לומדות והיקש משילוח מנות וכדומה, האם ע"י קטן שאין בו שליחות יותר הדבר?.

התלבטתי אם לכתוב תשו' הדברי יואל בזה אמנם אם נגעת כבר בדבריו הק' הנה אין הנידון שוה, דכמדומני [לא עיינתי כעת בתשובתו הרמה] שגם הוא אוסר למזוג ע"י עצמו, והוא דן רק באופן שיש שליחות די"ל דאסרו השילוח משום חיבה כמבו' בפו' וע"ז שייך לומר דשליחות שייך בחדר אחר לדו' עכ"פ לא באותו חדר שהם שניהם יושבים שם, אבל מכאן ועד לחדש בפשיטות ועוד לומר שכ"כ בשו"ע להדיא שע"י עצמו אין איסור שילוח הדברים רחוקים כרחוק מזרח ממערב ותמ"ה תמ"ה אקרא!

לא יעלה על הדעת. או שלא הבנתי דבריך.
הלא זה מתחיל הפוך בדיוק: בשאר מאכלים ומשקאות נאסרה הגשה בפניה, והותר שילוח. ביין החמירו שנאסר גם שילוח, אך פשיטא דבכלל מאתיים מנה דאף יין נאסר בפניה, וגם אם לא מדין 'שילוח יין', לכה"פ מדין שאר מאכל ומשקה.

צפנת פענח כתב:אמנם לא שמיע לי אם זאת בתור לומדות והיקש משילוח מנות וכדומה, האם ע"י קטן שאין בו שליחות יותר הדבר?.

כבר כ' האחרונים (כמדומני דבר אברהם ועוד), דאף אם ננקוט כחומרא זו דמשלוח בדוקא גבי משלוח מנות, מ"מ לא בעינן שליחות עם כל גדריה, ופשיטא דסגי בזה במעשה קוף או קטן או עכו"ם וכד'. דבכל הנהו חסרונם בזה דבדין תורה לא מתייחסת הפעולה למשלח, אך ודאי דחשיב שהוא שלח וממנו הגיעו המנות, ובמשלוח מנות סגי בזה, ולא בעינן 'מעשה' נתינה כבשאר מילי, דבזה בעינן לחידושא דשליח.

אולי התכוין שכשזה באופן סתמי שכל אחד מעביר הלאה זה לא נקרא שזה מגיע ממנו כלל ולכן כל הבעיה תהיה רק כשהוא מייחד שליח עבורה

אולי הסתמך על הגמרא (ברכות נא עמוד ב):

"עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא... [וסירב] אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה: כל האי נבגא דברכתא היא"

לייטנר כתב:אולי הסתמך על הגמרא (ברכות נא עמוד ב):

"עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא... [וסירב] אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה: כל האי נבגא דברכתא היא"

א. מי אמר שזה היה בימי איסור
ב. משם רואים שבסופו של דבר לא שלח לה

ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]

בן תורה כתב:ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]

כשהביטוי שילוח בא בהקשר לעוף, אזי ודאי שהכוונה 'להעיף', שכן הביטוי 'שילוח' מתייחס לצורת הפעולה הנעשית בעוף (וישלח נח את היונה). לעומת זאת שבאים לבטא נתינה של אחד לשני הו"ל למימר 'מתן' מנות וכד', ומדאפקוה בל' 'משלוח' מנות יש לדייק דבעינן שליח.

ירושלמי כתב:

בן תורה כתב:ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]

כשהביטוי שילוח בא בהקשר לעוף, אזי ודאי שהכוונה 'להעיף', שכן הביטוי 'שילוח' מתייחס לצורת הפעולה הנעשית בעוף (וישלח נח את היונה). לעומת זאת שבאים לבטא נתינה של אחד לשני הו"ל למימר 'מתן' מנות וכד', ומדאפקוה בל' 'משלוח' מנות יש לדייק דבעינן שליח.

ברגע שאתה נכנס לדקדוקי התייחסויות, נשאל: כיצד אתה מבאר 'ושלחה מביתו' האמור בפרשת גירושין הרי שם אין זה מתייחס ל'צורת הפעולה הנעשית בהאשה'. הרי אפשר לבטא בלשון 'והוציאה מביתו' ולדייק מדאפקוה בל' 'ושלחה' דבעינן שליח?

בן תורה כתב:

לייטנר כתב:אולי הסתמך על הגמרא (ברכות נא עמוד ב):

"עולא אקלע לבי רב נחמן, כריך ריפתא בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא... [וסירב] אדהכי שמעה ילתא, קמה בזיהרא ועלתה לבי חמרא ותברא ארבע מאה דני דחמרא. אמר ליה רב נחמן: נשדר לה מר כסא אחרינא, שלח לה: כל האי נבגא דברכתא היא"

א. מי אמר שזה היה בימי איסור
ב. משם רואים שבסופו של דבר לא שלח לה

ולעצם השאלה, מה עם שילוח הקן, גם שם הכוונה ע"י שליח [ולא מצאנו דבר זה]

נראה שלא הבנת את דברי כלל ועיקר. כל הגמרא הובאה כדי להראות ששליחת יין היא דווקא ע"י שליח.
(על התנהגותו של עולא אפשר לפתוח אשכול נפרד).