פורום אוצר החכמה

משמעות תיבת 'ארץ' בלשוה"ק, לכאורה תמוהה מעט.
מחד מצינו שהיא במשמעות הרגילה בינינו אף בעברית, והוא 'ארץ', כמו ארץ ישראל וכדומה. וכן רגילות התורה לכנות ארץ כנען.
אולם מנגד מצינו בתורה שאף חלקי קרקע זערערים יכונו בשם ארץ, כגון ארץ המוריה, בשעה שכל גודלה הוא ננסי, וספק בידי אם היא מחזיקה גודל שכונה אחת בירושלים.
אשמח מאד אם יעלה אי מי דברים ברורים בנושא. תודה רבה.

למעשה כל הכדור מכונה בתורה בשם ארץ, 'את השמים ואת הארץ' ורבים כאלו, וכל חלק ממנו בכל צורת חלוקה שהיא גם מכונה ארץ.
'הארץ אשר אתה שוכב עליה' כפשוטו, 'וישתחוו לפניו ארצה' וכו' וכו'.
הכינויים ארץ ישראל, ארץ כנען אינם מה שאנו מכנים ארץ [-מדינה. לאנ"ד בל"א], אלא אותו חלק ארץ השייך לישראל או לכנען.

המזקק, תודה.
שמא תואיל ותזקק עבורינו את המגדר הנכון של כל סוגי הארץ? הרי בכל וריאציה יש לה ביטוי שונה במעט מקודמו. וודאי שכדור הארץ במשמעות 'ארץ' איננו במשמעות של 'ארץ כנען', וכיצד נזקק ונפריד בינותם?

הגדרתי: כיון שזה שם כולל, הוא חל גם על כל חלק שלו.
מה קובע את החלוקה לחלקים? בדר"כ קוים גיאוגרפיים ולא מדיניים.

כלומר, אך מקרה הוא שלא מצאנו בתנ"ך את 'ארץ ירושלים'...
ולי לא סבירא, ועדיין אני מקוה למצא ביאור מדוייק יותר. אם כי אין בידי לשלול את אמירתך.

לא מקרה, אלא לא היה חבל ארץ שכונה בשם הזה.
התורה לא ממציאה שמות לארצות אלא מגדירתם כפי שנקראו אז.

המזקק כתב:לא מקרה, אלא לא היה חבל ארץ שכונה בשם הזה.
התורה לא ממציאה שמות לארצות אלא מגדירתם כפי שנקראו אז.

אני גם לא מצאתי 'ארץ שלם'.

זקן ששכח כתב:

המזקק כתב:לא מקרה, אלא לא היה חבל ארץ שכונה בשם הזה.
התורה לא ממציאה שמות לארצות אלא מגדירתם כפי שנקראו אז.

אני גם לא מצאתי 'ארץ שלם'.

נו, ואז?
קראו לה ארץ המוריה!
[אגב, יש גם ארץ שועל...]

עצם המילה הג"ר משה שפירא נוהג לומר שהארץ מלשון רץ שהארץ רצה

ברמב"ן בראשית משמע שמל' רצון

ומסתברא דכולה חדא היא שהרצון מריץ

אונטערשטע שורה:
הרצתי אשכול, רציתי להבין, אך הרצון נותר ללא כיסוי רציני...

זקן ששכח כתב:אונטערשטע שורה:
הרצתי אשכול, רציתי להבין, אך הרצון נותר ללא כיסוי רציני...

כי הנה החושך יכסה ארץ...

המזקק כתב:ברמב"ן בראשית משמע שמל' רצון

המקור, כמובן, מבר"ר, ה ח:

למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה.

מפירושי ר"ש הירש ז"ל:
ארץ, קרובה ל-ארס [אירוסין], ערס [עריסה שלבצק, בלשון חז"ל עריס בכרם], והצד השווה בהם שהם השלב של הגידול וההכנה לקראת התוצר המוגמר.
{עד"ז י"ל, ד"הרס" ב-ה' שהוא מנוגד לא', הוא ג"כ עד השלב הראשוני}.
עי"ש בריש פ' לך, על החילוק בין "ארץ", "מולדת", ו"בית-אב", אשר על כולם אמר לו השי"ת לעזבם, והוא יתן לו ארץ מולדת ומשפחה משלו.

זקן ששכח כתב:משמעות תיבת 'ארץ' בלשוה"ק, לכאורה תמוהה מעט.
מחד מצינו שהיא במשמעות הרגילה בינינו אף בעברית, והוא 'ארץ', כמו ארץ ישראל וכדומה. וכן רגילות התורה לכנות ארץ כנען.
אולם מנגד מצינו בתורה שאף חלקי קרקע זערערים יכונו בשם ארץ, כגון ארץ המוריה, בשעה שכל גודלה הוא ננסי, וספק בידי אם היא מחזיקה גודל שכונה אחת בירושלים.
אשמח מאד אם יעלה אי מי דברים ברורים בנושא. תודה רבה.

אין לי תשובה ברורה, אך יש לציין כי "ארץ" באה גם במשמעות של קרקע ואדמה, כמו "המוציא לחם מן הארץ", או והארץ לא תמכר לצמיתות (ויקרא כה, ג).
עיינתי ב"אבן שושן" והוא מוסיף ש"ארץ" באה גם במשמעות של פני האדמה, כגון "והנה סולם מוצב ארצה", "ויורידו איש את אמתחתו ארצה".
הרי ש"ארץ" יש לה כמה משמעויות: א. כדור העולם, ב. קרקע, אדמה, ג. פני האדמה, ד. מדינה, כמו ארץ כנען, ארץ מצרים.
מכל האמור עולה שאין מקום להתפלא כאשר מוצאים שגם חלקת אדמה קטנה נקראת ארץ.

יש לציין שבארמית תרגום ארץ הוא ארעא (שזהו בעצם אותה מילה בחילוף צד"י בעי"ן, כמו חמץ - חמיעא, וכדו').
והנה לשון ארע בארמית הוא לשון תחתית, כמו תחתיים שמתורגם ארעאין, וכן ומתחת לרקיע - מלרע, וכדו'. והיה נראה לומר שזה נתגלגל מלשון ארעא שהיא נמוכה ומזה נקרא כן כל דבר נמוך ותחתון. וא"כ לא באנו מזה לידי ידיעה מהו לשון ארץ.
אבל באבן עזרא בדניאל ב לט כתב להיפך שארע הוא לשון שפלות 'ובעבורה נקראה הארץ ארעא כי היא למטה מהכל', הרי דס"ל שזהו עצם לשון 'ארעא' - תחתית.
וא"כ מסתבר שזהו גם פירוש לשון ארץ בלשוה"ק, שהרי זוהי אותה מילה בחילוף צד"י ועי"ן כמוש"נ למעלה.

הוי אומר: ארץ = תחתית, המקום הנמוך שמעליו הכל. דומה למשמעות המילה: קרקע.
כאשר היחס הוא בין השמים לארץ, הכוונה לכל הכדור שהוא מתחת לשמים שמעליו.

יש לציין לעוד שני מקורות שפירשו ארץ מלשון ריצה:
בבר"ר יג, יב:

'ארץ' כנגד תקופת ניסן שהיא 'מריצה' את פירותיה.

ובאבות דר"נ נוסחא ב פמ"ג:

עשרה שמות נקראת ארץ וכו', 'ארץ' לשם ריצתה, משל למה"ד למלך שקרא לפמליא שלו ורץ אחד ועמד לפניו וכו', כך קרא המקום לכל באי עולם ורצתה ארץ ועמדה לפניו.

יש במדרשים

ד' שמות לארץ

ויש

ז' שמות לארץ

ויש

עשר שמות לארץ

היא שיחתי כתב:עצם המילה הג"ר משה שפירא נוהג לומר שהארץ מלשון רץ שהארץ רצה

כמדמוני שמעתי ממנו זצ"ל שיש קשר בין רץ (בלשון לרוץ ולשון רצון) לבין צבי (שהיא חיה שיכולה לרוץ מהר וגם מורה על הרצון), אך נאבד ממני בדיוק מה הרב אמר על זה. ואולי יבאו היודעים ויחזרו אלי האבדה...

זקן ששכח כתב:משמעות תיבת 'ארץ' בלשוה"ק, לכאורה תמוהה מעט.
מחד מצינו שהיא במשמעות הרגילה בינינו אף בעברית, והוא 'ארץ', כמו ארץ ישראל וכדומה. וכן רגילות התורה לכנות ארץ כנען.
אולם מנגד מצינו בתורה שאף חלקי קרקע זערערים יכונו בשם ארץ, כגון ארץ המוריה, בשעה שכל גודלה הוא ננסי, וספק בידי אם היא מחזיקה גודל שכונה אחת בירושלים.
אשמח מאד אם יעלה אי מי דברים ברורים בנושא. תודה רבה.

ראיתי השבת ואיני זוכר היכן,
שהשם "ארץ" ניתן לארץ מלשון "רצה",
שהרי השמים קרובים לה' ית' יותר מהארץ,
והארץ רצתה במה שרצה יוצרה, יוצר הכל.
ועצם הדבר שהארץ רחוקה מן העליונים כבר מבואר בקדמונים,
על הפסוק האזינו השמים וגו' ותשמע הארץ וגו'
וכן שמעו שמים והאזיני ארץ
וכבר ידוע שינוי הלשון בזה