פורום אוצר החכמה

מהו ההבדל בין איירי למיירי
מתי כותבים - איירי
ומתי כותבים - מיירי

היא שיחתי כתב:מהו ההבדל בין איירי למיירי
מתי כותבים - איירי
ומתי כותבים - מיירי

פשטות החילוק הוא כך:
כשרוצים לכתוב לדוגמא שמ"ד פלוני מדבר באופן זה וזה, כותבים ר' שמעון מיירי באופן הזה וכו', אולם כשרוצים לכתוב לדוגמא שהסוגיא הנ"ל דיברה בציור זה וזה, כותבים סוגיא זו איירי באופן ש...
כך הוא על פניו, הגם שרבים וטובים לא ימצאו חילוק ממשי בזה.

הוספה:
אני חושב עכשיו שלפי הנ"ל עיקר הנקודה היא הבדל בין אדם לדומם, כלומר באדם אומרים שפלוני ופלוני מדבר באופן זה, ולא אומרים מדובר באופן זה, ולכן שייך הלשון מיירי,
לעומת סוגיא אומרים שהסוגיא מדוברת באופן הזה ולא מדברת, ולכן מתאים יותר הלשון איירי.

מחיפוש בתקליטור יוצא עשרות פעמים בתוס' וראשונים מיירי ואיירי בסמיכות לדוגמא רישא מיירי וכו' וסיפא איירי וכדומה
ולדידי נראה דמיירי הוא לשון נפעל
ובלשון אידיש איירי 'רעדט' מיירי 'רעדט זיך'
וכמו אשמע ומשמע
אשמע לן הכוונה שמשמיע לנו, משמע לן היינו דנשמע לנו

נראה שאיירי לשון עבר ומיירי לשון הווה, וכמו שבעברית ישמשו בערבוביא פירש ומפרש וכיו"ב.

ואם אנו כבר עוסקים בזה.
לאחרונה מצאתי כמה פעמים בספר שאני עובד עליו כעת, שכתוב מיירו, האם יש כזאת מילה [והכוונה לשון רבים], או שזה טעות דפוס וצריך לתקן מיירי.

וודאי שיש לשון מיירו, ראה לדוגמא ב"ב קנב: תוד"ה שלחו 'ומיירו רב ושמואל', ועוד.

?

מי נהר כתב:וודאי שיש לשון מיירו, ראה לדוגמא ב"ב קנב: תוד"ה שלחו 'ומיירו רב ושמואל', ועוד.

גם אני עשיתי חיפוש ומצאתי כמה מקומות שזה מופיע, השאלה היא אם זה טעות דפוס או לא.
ואם זה לא טעות מתי כותבים את זה, כיון שמצאתי כמה מקומות שמביאים כמה שיטות ובכל זאת כותבים מיירי.

איה המדקדקים הוותיקים מחכמי הפורום הבקיאים בטיב דקדוק לשון ארמי למחלוקתי' ולמגזרותי'

מתעניין כתב:נראה שאיירי לשון עבר ומיירי לשון הווה, וכמו שבעברית ישמשו בערבוביא פירש ומפרש וכיו"ב.

פשוט שזה כך, כמו אייתי ומייתי, אוקים ומוקים, אשתכח ומשתכח וכיו"ב.

בדוגמת 'איירי' למה להשתמש בלשון עבר - ואיידי דאיירינן בזו מה שורש מלת איירי

זה אולי פשוט, אבל דקדוק לא צד החזק שלי. מתי כותבים 'מיירי' ומתי כותבים 'איירי'. אני בדקדקתי כמה כתבי יד של ספר מסוים והמעתיקים החליפו ביניהם בחפשיות, ואני רוצה לדעת איך לקבוע מי צדק.

איכא - איתא
ליכא - ליתא

יאיר כתב:איכא - איתא
ליכא - ליתא

איתא = ישנה (בזכר 'איתיה').
איכא = יש כאן (הלחם, וגם 'יש' סתם, שסתם 'יש' הוא כאן).
ליתא = אינה (בזכר 'ליתיה').
ליכא = אין כאן (הלחם, וגם סתם 'אין').
אבל איירי ומיירי לכאורה אכן היינו הך.

עמקן כתב:זה אולי פשוט, אבל דקדוק לא צד החזק שלי. מתי כותבים 'מיירי' ומתי כותבים 'איירי'. אני בדקדקתי כמה כתבי יד של ספר מסוים והמעתיקים החליפו ביניהם בחפשיות, ואני רוצה לדעת איך לקבוע מי צדק.

כשכתוב 'מיירי'- הכוונה היא על הנושא. מדובר,עוסק.
כשכתוב 'איירי'- הכוונה היא על האדם. דיבר,מתעסק.

אולי: איירי, עבר, דובר.
מיירי, הווה, מדובר.

אגב. יש ביטוי שמטריד אותי שנים. אולי כבר דובר בו כאן במק"א.
ואולי צריך לפתוח לו אשכול נפרד.
ובכל זאת אניחנו כאן.

מה הפירוש של "הכי השתא", המשמש במובן של מה הדמיון,
והרי התרגום המילולי הוא "ככה עכשיו", ומדוע זה ביטוי למה הדמיון?

נ"ל "כך עכשיו?!" כלומר וכי כך גם עכשיו? (=אל תשוה בין זה לזה)

מתעניין כתב:'איירי' לשון עבר ו'מיירי' לשון הווה.

ההבחנה הזאת אפשר שהיא קיימת בתלמוד, לדוגמה:

אִי לָאו דְּשַׁמְעֵהּ לְתַנָּא קַמָּא דְּאַיְרֵי בְּחוּטֵי שֵׂעָר, אִיהוּ נַמֵּי לָא הֲוָה מַיְרֵי.

אבל רבותינו הראשונים בהחלט לא הבחינו בין 'איירי' ל'מיירי'.
ודרך אגב, המלה 'איירי' נדירה ביותר בתלמוד. יתנדב נא מאן דהו לסָפרן ולסַפּרן לנו.

ביקורת תהיה כתב:ודרך אגב, המלה 'איירי' נדירה ביותר בתלמוד. יתנדב נא מאן דהו לסָפרן ולסַפּרן לנו.

איירי - 14
מיירי - 75

שעות לספור!!!

עורך ספרים תורניים כתב:מצאתי כמה פעמים שכתוב מיירו, האם יש כזאת מילה [והכוונה לשון רבים], או שזה טעות דפוס וצריך לתקן 'מיירי'.

שתי הצורות ('מיירי' ו'מיירו') נכונות, דוגמת 'מייתי' ו'מייתו', כדלקמן ממסכת ברכות:

דף מד ע"א: הֲוָה מְשַׁדַּר לֵהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בָּלוֹשֵׁי אַבָּתְרֵהּ וּמַיְתֵי לֵהּ לְבֵיתֵהּ.
דף מז ע"ב: אִלּוּ מַיְתוּ לִי אַרְדִּילַיָּא, וְגוֹזְלַיָּא לְאַבָּא, מִי לָא אָכְלִינַן.

וכהנה רבות.

מתעניין כתב:נראה שאיירי לשון עבר ומיירי לשון הווה, וכמו שבעברית ישמשו בערבוביא פירש ומפרש וכיו"ב.

זו התשובה הנכונה לע"ד.

.השוחט כתב:אולי: איירי, עבר, דובר.
מיירי, הווה, מדובר.

אגב. יש ביטוי שמטריד אותי שנים. אולי כבר דובר בו כאן במק"א.
ואולי צריך לפתוח לו אשכול נפרד.
ובכל זאת אניחנו כאן.

מה הפירוש של "הכי השתא", המשמש במובן של מה הדמיון,
והרי התרגום המילולי הוא "ככה עכשיו", ומדוע זה ביטוי למה הדמיון?

נראה לי שזה "סלנג".
כמו שאצלנו אומרים "מה פתאום", ויבואו עוד אלף שנה וישאלו, מה הקשר המילים האלו? הרי פירושם "מה הגיע בבת אחת", ואיך זה מתפרש כ"מה עולה על דעתך". והתשובה היא שזה סלנג..