פורום אוצר החכמה

ממשמעות הפיוט שאומרים ביוצר לשבת שקלים אז מאז זמות בכל פועל, משמע שכבר מבריאת העולם נחקקה מצות מחצית השקל, האם יש לזה סמך מחז״ל?

בפשטות הפירוש הוא "אז מאז" - מבריאת העולם, נעשה הכל - "במספר ובמשקל", ולא קאי על מצות מחצית השקל.
ראה בפירושים על הפיוטים כן.

צודק 'בגולה' בביאורו.
בנוסף לכך, יהושע גרנט כתב עבודת ד"ר מופלאה בשם 'אז מלפני בראשית - דברים שקדמו לבריאת העולם' (כסלו תשע), שם הוא דן במסורות הדרשניות על הדברים שקדמו לעולם, ובדגש על מסורות דרשניות שלא שרדו לפנינו אלא בפיוט, והוא אינו מביא את עניינה של מחצית השקל.

חכם באשי כתב:בנוסף לכך, יהושע גרנט כתב עבודת ד"ר מופלאה בשם 'אז מלפני בראשית - דברים שקדמו לבריאת העולם' (כסלו תשע)

איפה ?

באוניברסיטה העברית בירושלים.
--
ההו"א תמוהה מאוד. הרי 'מטבע' (שהשקל הוא אחד מסוגיו) שווה ערך רק בתחום דברים בעלי ערך, דבר שלא ניתן לומר לפני בריאת העולם.

אני חשבתי הכוונה כך
הפייטן מפרש והולך ענין מחה״ש שהוא תשובה וכפרה על עון וחטא העגל לכן הקדים שזה היה מעת בריאת העולם, והתשובה הרי הוא אחד מן הדברים שקדמה לעולם, בפרט לפי דברי חז״ל שחטא העגל היה כדי להורות כח התשובה

האם מצאת איזה מקור או סמך לפרש כן ?

כרגע לא מצאתי אבל חפשתי בכל המדרשים איזה סמך מצות מחה״ש אם נזכרה בבריאת העולם אך לע״ע לא מצאתי. ולכן פתחתי את האשכול הזה...
וכנודע שפיוטי הקלירי יש לעמוד עליו על כל קוץ ותג כי הוא נפלא מאוד בעומק רמיזותיו

אבל לכאורה אין כאן שום רמז לכיוון הזה, וכן לא פירשו כן בפירושי הקדמונים.

בגולה כתב:בפשטות הפירוש הוא "אז מאז" - מבריאת העולם, נעשה הכל - "במספר ובמשקל", ולא קאי על מצות מחצית השקל.
ראה בפירושים על הפיוטים כן.

זה לא תשובה מספקת
מה ענין בריאת העולם לכפרת המחה״ש על חטא העגל?? ומה הפירוש ׳מאז זמות כל פועל׳ ומחוסר הבנת ההמשך. בפיקושים על הפיוטים לא מצאתי ביאור מספיק על ההמשך והקישור

מה לא טוב בפירושו של ה'הדרת קדש' ?

אה, עתה מתחיל קצת לדבר..
לא ראיתי עדיין מ״ש בהדר״ק בזה, אעיין בפנים

ועי' גם בפירושו של רש"י מכתב יד תלמידו, על היוצרות לשבת שקלים, פורסם לראשונה משני כתבי ידות בספר 'פארות' ח"ב, גם מבואר ההמשך (אף שיש שם דברים שהם קצת מקשיי ההבנה).

שכוח
ואגב הפירוש הנדפס בפארות מסופקני אם זה יצא מפרי עטו של תלמיד רש״י אני חוכך בזה..

טפח כתב:באוניברסיטה העברית בירושלים.
--
.

האם יש לינק הורדה להמאמר באיזה מקומן על הרשת?

אראל כתב:שכוח
ואגב הפירוש הנדפס בפארות מסופקני אם זה יצא מפרי עטו של תלמיד רש״י אני חוכך בזה..

למה ?

בערוגת הבשם ח"ד מבוא פ"ב מייחס את הפירוש לרבי אפרים מבונא, ועכ"פ עדיין צריך בירור

אראל,
ומה בכך שאורבך (בערוגת הבשם, ח"ד) ייחסו לר"א מבונא? האם על אורבך יקום ויפול כל דבר?
חקר הפיוט התקדם מאז שנת תשכ"ג (שנת הוצאת ערוגת הבשם הנ"ל). צריך לדון מגופם של דברים.

- - -

את עבודתו של גרנט לא ניתן להשיג ברשת.

נו, הרי לא החלטתי מאומה, כתבתי רק שצריך בירור.... יתכן שבעלי פארות צודקים בהשערתם...
(דומה לדבר, ראה נא באוצר התפלות מביא פירוש מכת"י לרש"י על ההושענות, ובאמת אותו פירוש אינו אלא השלמה לפירוש הרוקח הנדפס בקובץ ספר זכרון להרב שילה רפאל (נמצא באוצה"ח), ויש מייחסים אותו להראב"ן...., ראה קובץ צפונות תשרי תש"ן)

אם כן איפוא ניתן להשיג המאמר?

זה לא מאמר (של כמה עשרות עמודים) אלא עבודת ד"ר (כשלוש מאות עמודים ויותר).
להשיגו? בספרייה הלאומית ובספריות דומות.

האם ניתן לקנותו בחוץ לארץ?

http://www.netivot-shalom.org.il/parshh ... shit12.php
כאן ניתן לקרוא מאמר שלו בנושא.