פורום אוצר החכמה

והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול

פליגי רבנן ור' יהודה בערכין י. אם תר"ת תקיעה אחת היא או ג'
וביקשני ידידי לשאול כאן אם בשופרו של משיח יתקעו תר"ת

יעויין במאמרו של י"י סטל, 'שלושת התקיעות שלאחרית הימים', סגולה, ספר ראשון (תשע"ב), אריכות גדולה בענין.

אולי בקצרה כמראה מקום
ברשותו כמובן

חביבי,
זה עדיין לא יצא לאור ואתה כבר רוצה?!...
חכה למחר מחרתיים ואוכל לצטט.

חכם באשי כתב:יעויין במאמרו של י"י סטל, 'שלושת התקיעות שלאחרית הימים', סגולה, ספר ראשון (תשע"ב), אריכות גדולה בענין.

מה טיבו של כתב-עת (שנתון?) זה?

המהדיר כתב:

חכם באשי כתב:יעויין במאמרו של י"י סטל, 'שלושת התקיעות שלאחרית הימים', סגולה, ספר ראשון (תשע"ב), אריכות גדולה בענין.

מה טיבו של כתב-עת (שנתון?) זה?

הוא לא כתב-עת ולא שנתון, אלא ספר חדש ובה עשרה מאמרים - מלאים זיו ומפיקים נוגה, מפרי עטו של המופלג ר' י"י סטל, העומד לצאת ממזבח הדפוס בשבוע זו, במהדורה מצומצמת.

בגולה כתב:

המהדיר כתב:

חכם באשי כתב:יעויין במאמרו של י"י סטל, 'שלושת התקיעות שלאחרית הימים', סגולה, ספר ראשון (תשע"ב), אריכות גדולה בענין.

מה טיבו של כתב-עת (שנתון?) זה?

הוא לא כתב-עת ולא שנתון, אלא ספר חדש ובה עשרה מאמרים - מלאים זיו ומפיקים נוגה, מפרי עטו של המופלג ר' י"י סטל, העומד לצאת ממזבח הדפוס בשבוע זו, במהדורה מצומצמת.

נשמע מאוד מסקרן,
ח"ברנו יעלה טעימות לידידיו חברי הפורום, אה?
[ימכרו את זה באיזור? ספרי הישיבה או סלאנים וכדו'?]

גם אני מצטרף.
מחכים לראות את הספר החדש ואת נושאיו.
איתמחי גברא וקמיעא, ויהי ה' עמו לזכותינו ממבחר כתביו.

חכם באשי כתב:יעויין במאמרו של י"י סטל, 'שלושת התקיעות שלאחרית הימים', סגולה, ספר ראשון (תשע"ב), אריכות גדולה בענין.

היא שיחתי כתב:אולי בקצרה כמראה מקום
ברשותו כמובן

תודתי נתונה למחבר, שהסכים להעלות לכאן מעט ממאמרו הנזכר, בלא ההערות (וגם בקצת דילוגים).

ההמשך:

הצילומים הנ"ל הם רק מתחילתו של המאמר. הצילום האחרון, הוא מעמ' 122 בעוד שהמאמר מסתיים בעמ' 153 (מעניין, למי יהיה כח לקרוא את כולו...)

לא עברתי בפרוטרוט
אך נראה שהמחבר מפרש שיהיו ג' תקיעות שונות
בעוד אני דנתי בפתיחת האשכול על תר"ת
ולכאו' חלק מהפיוטים שהביא המחבר אפשר לפרש כדבריי שג' קולות הינם תר"ת ולא כדמשתמע ממנו שג' תקיעות

ערכתי הכותרת
אולי תביא מח"ז עוד טעימות...

היא שיחתי כתב:אולי תביא מח"ז עוד טעימות...

עשוי לנחת כתב:ח"ברנו יעלה טעימות לידידיו חברי הפורום, אה?

אף אני מצטרף לבקשת הטעימות שדרשו ה"ש וע"ל (ובאמת לשון זו גנובה היא מנוטר הכרמים, כפי שיראה החיפוש), או לפחות של השער והתוכן מספר ראשון דסְגֻלָּה (בגימ' סטל עם הכולל).

נטורי, אני מוחל על ה'גניבה', הביטוי הזה אינו 'הלחנה' שלי.

והנה לבקשתך, השער והתוכן כפי שקבלתי מהמחבר, שטרח להוסיף: לא תלמד ממנו הרבה.

מה הוא מסיק לגבי הסתכלות בקשת?
ודרך אגב, האם יש הבדל בין ראיה בעלמא להבטה והסתכלות?

שאלה בנוגע לשורה הראשונה של המאמר שהובא כאן: האם אין מחזור ויטרי קדום בזמן לחסידות אשכנז?

ואגב הגימטריא של שם המחבר, הופתעתי לשמוע לאחרונה ש"קושיות" בגימטריא "יעקב ישראל סטל" בדיוק, וזה אולי חזי לאיצטרופי לטענות שעלו באשכול הנעול על ספר קושיות, שכנראה הספר מזויף מתוכו. [להסיר ספק: הדברים נכתבים בנימת ר"ח שבט שבסופו מברכים אדר, וכבר אמרו דורשי רשומות שבט ר"ת שתיה בו טוב.]

מה השאלה?! 'ספר קושיות' הוא וודאי וודאי מזוייף, כל כולו נזדייף על ידי המהדיר (סטל)! והוא גם טמן את שמו בשם הספר!

טפח כתב:שאלה בנוגע לשורה הראשונה של המאמר שהובא כאן: האם אין מחזור ויטרי קדום בזמן לחסידות אשכנז?

מחזור ויטרי הוא אכן קדום בזמן לחסידות אשכנז, אך הפירוש לתפילת ראש השנה לא יצא מעטו של בעל מחז"ו אלא הוא הוספה מאוחרת יחסית (וכנודע, 'זכה' מחז"ו להרבה הוספות מאוחרות [יחסית]... ובמיוחד במהדורה הישנה המבוססת על כת"י לונדון).
הפירוש לתפילת מוסף דראש השנה מצוי רק בכת"י לונדון, המאוחר ומלא הוספות, וכפי שר"א גולדשמידט הדפיסו בפונט שונה ומוקטן המורה על הוספה חיצונית.

- - - -

לעיל הבאתי רק את גופו של המאמר בלא ההערות. חבל איפוא לפלפל בדברים בלא לעיין בהערות. לדוגמא, הערת 'טפח' הנזכרת נתבארה יפה בהערה על אתר.

היא שיחתי כתב:לא עברתי בפרוטרוט
אך נראה שהמחבר מפרש שיהיו ג' תקיעות שונות
בעוד אני דנתי בפתיחת האשכול על תר"ת
ולכאו' חלק מהפיוטים שהביא המחבר אפשר לפרש כדבריי שג' קולות הינם תר"ת ולא כדמשתמע ממנו שג' תקיעות

אכן, לזכרוני, אין מקור המציין ששלוש התקיעות העתידיות יהיו תר"ת, שכולם מדברים על 'תקיעות'.
אתה יכול לפרש את הפיוטים כרצונך, אין כל הכרח לפרש כן.

להתגרות בנו באתם?
איפה אפשר להשיג את הספר? ולרוות את צמאונינו

חלילה, לא הייתי מעז להתגרות בך! הרי אני ממש מסתכן בנפשי!
הספר (ויותר נכון: הספרון) יגיע לחנויות, כנראה, בתחילת שבוע הבא.

<<שלא ממין גוף הענין, ומדין חכמה שלאחר מעשה:
לאחרונה ראו עיני כמה ספרים, שתכנם עשיר ומשובב, רק שמשום מה מחבריהם/מהדיריהם לא שתו לבם לפרט אחד קטן אולי, אך מהותי: צורת ואופן העימוד של הספר.
דורנו משופע ב"ה בכ"כ הרבה פונקציות עשירות ויפות, בפונטים משובבים ונעימים למראה, כך שמעמד טוב יכול לעשות לך חשק לעיין בספר, והדברים פשוטים לאוהבי ספר.
מה מביא איפוא מחברים לעמד את הספר בצורה כ"כ פשוטה, ישנה ולא מושכת? אדגיש, ישנה מגמה - מבורכת - לא 'להשתולל' בעימוד, ולהיצמד לקו הישן והמסורתי, אך כיום ישנם מספיק כלים 'לשבור את החבית ולשמור על יינה', היינו להשתמש בעימוד בקוים מינימליים ופשוטים, ועם זאת לעשותם משובבים ומושכים. וידועה צוואת רעק"א לבניו להדפיס את ספרו באופן המהודר ביותר, וסביר להניח שלא רק מדין כבוד התורה נגעו בה, אלא מהסיבה הפשוטה למשוך את לב הקורא.>>

העימוד אמור להתאים לתוכן הספר ולצביונו.
מבחינה זו נראה לי דווקא שהעימוד הנוכחי יפה מידי.

מהעמודים שנסרקו לכאן, נראה שבחירתו של הכותב נבונה. בהנחה שיש גם שוליים, ובלי להתייחס להערות שכלל לא ראיתי.


באותו הקשר, הערות קטנות כמו אלו שהעירו השניים מעלי, מורידה את המוטיבציה להוציא ספר, שלא לדבר על להעלות לכאן חלק מהספר.

יהי רצון שימשיך רי"י סטל לחקור ולכתוב ולשתף אותנו בטובו.

ירושלמי כתב:<<שלא ממין גוף הענין, ומדין חכמה שלאחר מעשה:
לאחרונה ראו עיני כמה ספרים, שתכנם עשיר ומשובב, רק שמשום מה מחבריהם/מהדיריהם לא שתו לבם לפרט אחד קטן אולי, אך מהותי: צורת ואופן העימוד של הספר.
דורנו משופע ב"ה בכ"כ הרבה פונקציות עשירות ויפות, בפונטים משובבים ונעימים למראה, כך שמעמד טוב יכול לעשות לך חשק לעיין בספר, והדברים פשוטים לאוהבי ספר.
מה מביא איפוא מחברים לעמד את הספר בצורה כ"כ פשוטה, ישנה ולא מושכת? אדגיש, ישנה מגמה - מבורכת - לא 'להשתולל' בעימוד, ולהיצמד לקו הישן והמסורתי, אך כיום ישנם מספיק כלים 'לשבור את החבית ולשמור על יינה', היינו להשתמש בעימוד בקוים מינימליים ופשוטים, ועם זאת לעשותם משובבים ומושכים. וידועה צוואת רעק"א לבניו להדפיס את ספרו באופן המהודר ביותר, וסביר להניח שלא רק מדין כבוד התורה נגעו בה, אלא מהסיבה הפשוטה למשוך את לב הקורא.>>

כמה נאמנים דברי הרב הירושלמי, דתנא לישנא קלילא וטובא גניז בגוויה.
מבין שיטי דבריו ניכר היטב עד כמה עז הוא רצונו להשביח את מקחי המחברים, ולעודד רוחם בעצה נכונה ובתבונה.
הב לנ עצות טובות נוספות מדין 'בקרו טלה' - וברכת עולם התורה ו'לומדי הספרים' על ראשך יחולו.

לגופו של ספר הסגולה, עיצובו מתאים לסגנון הרב המחבר בספריו שהוציא ושההדיר. ועדיין יש מקום לדברי כולם, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.

חברים יקרים,
כבר אמר מי שאמר: אדם אדם וטעמו.
או, בלשון חכמינו: כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. כך בערך הלשון.
עכ"פ, דומני, שאם תראו את הספר בדפוס, ולא בקבצי תמונה ופידיאף, תשתנה (מעט) דעת השוללים לטובה...

לייטנר כתב:באותו הקשר, הערות קטנות כמו אלו שהעירו השניים מעלי, מורידה את המוטיבציה להוציא ספר, שלא לדבר על להעלות לכאן חלק מהספר.

לטעמי, זה בדיוק ההבדל בין ביקורת לשם קנטור, לבין זו לשם שיפור.
ומ"מ לא היתה כונתי אלא לשיפור ולטובת הרב המחבר שליט"א, ופשיטא שאם הורדתי ולו פרומיל מהמוטיבציה להעלות ולשתף כאן - הריני נוטל דברי, וקורא בזאת להנהלה למחוק את ההודעות.

ואסיים בברכתו של לייטנר

לייטנר כתב:יהי רצון שימשיך רי"י סטל לחקור ולכתוב ולשתף אותנו בטובו

לאורך ימים, ומתוך נחת והרחבה!

ירושלמי כתב:

לייטנר כתב:באותו הקשר, הערות קטנות כמו אלו שהעירו השניים מעלי, מורידה את המוטיבציה להוציא ספר, שלא לדבר על להעלות לכאן חלק מהספר.

לטעמי, זה בדיוק ההבדל בין ביקורת לשם קנטור, לבין זו לשם שיפור.
ומ"מ לא היתה כונתי אלא לשיפור ולטובת הרב המחבר שליט"א, ופשיטא שאם הורדתי ולו פרומיל מהמוטיבציה להעלות ולשתף כאן - הריני נוטל דברי, וקורא בזאת להנהלה למחוק את ההודעות.

ואסיים בברכתו של לייטנר

לייטנר כתב:יהי רצון שימשיך רי"י סטל לחקור ולכתוב ולשתף אותנו בטובו

לאורך ימים, ומתוך נחת והרחבה!

אין לי ספק שכוונתך לטוב. השאלה היא מתי נאמרים הדברים.
להעיר הערת ביקורת כשהספר עדיין כלחם חם ביום הילקחו, אינו שונה מניחום בעת שמתו מוטל לפניו.

דומה עלי כי טעות היא להתעסק בטפל כאשר העיקר מצוי לפנינו.
במקום להתעסק בקנקן הספר, אני תמה כיצד לא קם אחד מבני הפורום לבקש את פענוח התעלומה הגדולה על העניין המוזר של:
העמדת תרנגול לפני הדרשן בסעודת נישואין.
נבקש איפוא ממי שביכולתו להשיג לנו ולו את תחילת המאמר הזה כדי שנוכל לתהות על קנקן מנהג מעניין זה.
שוו בנפשכם ביושבכם בסעודת הנישואין, ואחד מהמסובים קם לדרוש בשבח החתן והכלה, ומולו מתעופף תרנגול.
אין ספק, מחזה משובב לב.
כאן ישכילו המעיינים להרחיב את הדיון ולשלבו עם הדיון שנידון לאחרונה בהרחבה בפורום על תוכי המאריך באחד ולהסתפק אם יש להחמיר בתוכי כעין זה או שדיינו בתרנגול גרידא.
מה שבטוח שהצורה בה נסתכל בחתונה הבאה על המלצר המציע לנו מנת עוף תשתנה לחלוטין...

ציבור,
'עלית' על המאמר ה'פיקנטי' ביותר שב'סגולה'... אם כי, שהמאמר על התרנגול נכתב כהשערה זהירה (ועליו, בעיקר, נתכוונו דברי המחבר ב'פתח דבר' שהעלה לכאן, בטובו, רבינו הנוטר).

חכם באשי כתב:ציבור,
'עלית' על המאמר ה'פיקנטי' ביותר שב'סגולה'... אם כי, שהמאמר על התרנגול נכתב כהשערה זהירה (ועליו, בעיקר, נתכוונו דברי המחבר ב'פתח דבר' שהעלה לכאן, בטובו, רבינו הנוטר).

נו, התאבון רק עולה.
רבינו נטירותא, הב לן תרנגול זה העולה על שולחן מלכים.
באמת שאין לנו נפ"מ גדולה אם זו השערה זהירה או אמת מוחלטת בבטון יצוק, בכל אופן - הנושא הפיקנטי מבקשנו לדון בו.

חכם באשי כתב:ציבור,
'עלית' על המאמר ה'פיקנטי' ביותר שב'סגולה'... אם כי, שהמאמר על התרנגול נכתב כהשערה זהירה (ועליו, בעיקר, נתכוונו דברי המחבר ב'פתח דבר' שהעלה לכאן, בטובו, רבינו הנוטר).

האם לא פורסם בדאצ'ה בזמנו?

לא.
פורסם מאמר אחר מאותו מחבר, על דמות התרנגול ש'נהגו' באירופה הימי-בינימית להניח בראשי צריחים וכדומה.

חכם באשי כתב:לא.
פורסם מאמר אחר מאותו מחבר, על דמות התרנגול ש'נהגו' באירופה הימי-בינימית להניח בראשי צריחים וכדומה.

זכור לי שכבר כתב המחבר הנ"ל בנידון באחד ממאמריו בירושתנו.

יישר כוחו של הרב סטל על אותה סגולת מלכים נפלאה אשר העניק אף לאוצרינו הדל. דברים עמוקים לצד דברים פיקנטיים, פשט לצד דרוש ועוד כהנה שילובים נפלאים ועלומים. יהי ה' עמך ותעל מעלה מעלה.

זקן ששכח כתב:יישר כוחו של הרב סטל על אותה סגולת מלכים נפלאה אשר העניק אף לאוצרינו הדל. דברים עמוקים לצד דברים פיקנטיים, פשט לצד דרוש ועוד כהנה שילובים נפלאים ועלומים. יהי ה' עמך ותעל מעלה מעלה.

העניק אף לאוצרנו הדל - מה הכוונה?
קבלת ממנו באופן אישי?
הוכנס לאוצר החכמה? (זה לא דל).

מה הבהלה בענין אוצרנו הדל?
את הקשקשת הפסק וחדל!

נטורי קרתא כתב:מה הבהלה בענין אוצרנו הדל?
את הקשקשת הפסק וחדל!

טול קורה מבין עיניך!