פורום אוצר החכמה

מזכרונות ה'חיידר' שאני נושא עמי, כשאירעו מריבות סביב החלון, לפתוח או לסגור, זה אומר חם לי, ועמיתו טוען קר לי, מטו כמה מלמדים משמיה דהח"ח, דבימות החורף הדין עם מי שקר לו, ובימות החמה עם מי שחם לו, האם יש מקור לשמועה זו?

שמועה בשם הח"ח איני יודע, מכל מקום גירסא דינקותא שלי הוא שלעולם הדין עם מי שקר לו. וכנראה מיוסד על מה שמצינו בכמה דינים שקור גדול הוא גדר חולה (כבאו"ח סי' רע"ו), משא"כ חום גדול שהוא רק מצטער.

אני שמעתי בשם הגרש"ז דבארצות החמות כא"י הכל חולין אצל חמה כאצל צינה, וכדאי לבדוק בשש"כ.

כך פסק מי שפסק (אף אני שמעתיה בשם הגרש"ז, ואיני יודע אם אכן כך), ולענ"ד היא קולא גדולה מאוד.

ומ"מ, אם אכן כך, מה תעשה להם לישראל, שהללו חם להם - והכל חולין אצל חמה - והללו קר להם - והכל חולין אצל צינה - כמאן ניזל?

ואולי, מקור הטעם הוא מצד אורח ארעא, דבימות החמה החלונות פתוחים ובימות החורף כו'. ויש לדון אם אזלינן בתר יומא, או בתר זמני השנה. כלומר, מה יהא דין יום חם (שבעוה"ר מצוי בא"י) בימי טבת, אם אזלינן בתר ימות השנה - הרי הוא ימות הגשמים, ואם בתר אותו היום הרי הוא ימות החמה.

סוף דבר: זהו מן הדינים שמצוה לפשר, ואין להכריע באופן ד"יקוב הדין את ההר", כך נראה לענ"ד.

אם ניתן לפלפל אם המזג קר או חם אז וודאי שעכ"פ לא נכנס בגדר הכל חולין שמותר לעשות אף מלאכה דאורייתא
כך שהדיון אם שייך חולין אצל חמה כמו חולין אצל צינה לא שייך לנידונינו
---
ויש בענין לציין לדברי המדרש ויק"ר ט"ז ח'
אנטונינוס אמר לרבינו הקדוש צלי עלי אמר לו תשתזיב מן צנתא אמר ליה יתיר חדא כסו וצנתא אזלת אמר ליה תשתזיב מן שרבא אמר ליה הא כדו צלי עלי דכתיב (תהלים יט) ואין נסתר מחמתו
--
בכלל טבע האנשים שבימות החורף ירצו חום כזה מה שבימי הקיץ הי' חום כזה למורת רוחם
ולהיפך בימות החמה

ראוי לציין להכל בידי שמיים חוץ כו' ובזכרוני שיש נושא אם הרי"ף פסקו.

במקומות שלנו ראיתי נוהגים בכגון דא דכל דאלים גבר.

כבר דנו בה כאן ואינני מוצא כעת האשכול, והבאתי בזה מד' הגרשי"ח שליט"א.

עי' בשערי אמונה לר"ח קניבסקי שליט"א הוא ספר על זרעים במסכת פאה פ"ד מביא בשם הגרי"ס כמו שכתבו בתחילה שבחורף כרצון מי שקר היינו לסגור ובקיץ איפכא. ועי' שם שמתוכח עם הוראה זו וכמדומה שנוקט שאזלינן בתר רצונם של הרוב.

ועד עכשיו לא דנו כי אם בענין סגירת החלונות

וכאן הבן שואל - מה עם הפעלת החימום ?
האם גם כאן אמרינן דהכל חולין אצל צינה וא"כ מי שקר לו בימים אלו שפיר יכול להפעיל את החימום ואפ' כשלאחרים חם ?

ישבב הסופר כתב:במקומות שלנו ראיתי נוהגים בכגון דא דכל דאלים גבר.

כלל גדול קיבלנו מאבותינו בענין מקומות הישיבה בביהמ"ד "הזקנים תמיד יושבים ליד החלונות" ...

ירושלמי כתב:כבר דנו בה כאן ואינני מוצא כעת האשכול, והבאתי בזה מד' הגרשי"ח שליט"א.

איך תמצא אם זה נמחק?...

יאיר כתב:

ירושלמי כתב:כבר דנו בה כאן ואינני מוצא כעת האשכול, והבאתי בזה מד' הגרשי"ח שליט"א.

איך תמצא אם זה נמחק?...

עי' בדברי לעיל ציינתי לזה מקום המדיוק בספר הגרח"ק שליט"א
ולא אמנע טובה מבעליו, הנה דבריו.

תשו"ח לרב קשר של קיימא.

ראיתי כעת -בתיקיית דור המלקטים בגמ"ח אוצר התורה

קשר של קיימא כתב:

יאיר כתב:

ירושלמי כתב:כבר דנו בה כאן ואינני מוצא כעת האשכול, והבאתי בזה מד' הגרשי"ח שליט"א.

איך תמצא אם זה נמחק?...

עי' בדברי לעיל ציינתי לזה מקום המדיוק בספר הגרח"ק שליט"א
ולא אמנע טובה מבעליו, הנה דבריו.

מישהו יכול להסביר דברי הגרי''ס? מה ענין שמיטה אצל הר סיני? בפאה יש נכון ולא נכון, אבל פה מה יש, וכי יש חזקה מהשבוע שעבר שהוא קר א''כ גם עכשיו יהיה קר?

ועכשיו אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים.

עושה חדשות כתב:

רבבות אפרים.png

היום יודעים שההיפך הוא אמת, שהקרירות והחלון הפתוח יש בו פחות סכנה מלהיפך. וא"כ ההלכה היא בהתאם.

ליהוי ידוע שמחלוקות ממין אלו היו מנת חלקם של כלל ישראל מדור דור, ואסור לבטל מנהג קדוש זו. ושמעתי, שאפילו אצל הרפורמים החזיקו בידם מנהג קדוש זו, לריב על פתיחת החלונות והפעלת מערכת החימום מדי שבת בשבתו, זה אומר בכה וזה אומר בכה.

לבי במערב כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:היום יודעים שההיפך הוא אמת, שהקרירות והחלון הפתוח יש בו פחות סכנה מלהיפך. וא"כ ההלכה היא בהתאם.

דהיינו?! (הכוונה ספציפית על התקופה האחרונה, בעקבות תבהלת הנגיף?)

לא רק זה. באופן כללי, כל הפחד מהקרירות שהיה להם להדור הוותיק אינה קיימת כהיום. לא מדובר על היפותרמיה, והאי נעימות של הקור הוא מסתמא חיובי לגבי הבריאות

לא זכיתי להבין: מוכרים לי אנשים המצטננים ממשב־רוח קל על פניהם, וכתוצאה מכך עלולים לשכב ימים ארוכים במטתם.
נזקי החום מרובים יותר?! הא כיצד?