פורום אוצר החכמה

מורגלים אנו לאחל ולברך, חתן בר מצווה, חלאקה, סיום מסכת, והיום גם את עצורי עימנואל ב"סימן טוב ובמזל טוב".
ויש לעיין, בשלמא עניין המזל שהכל תלוי בו, מובן שפיר למאי מברכים שיהיה טוב,
אבל מה עניינו של הסימן החיצוני שיהיה טוב או מוטב.

מה איכפת לן, שיהיה טוב והסימן החיצוני לא יעיד ע"כ.
העלתי כמה תשובות בדרך דרוש מדעתי, אלא שיש את רצוני לדעת אולי נמצאים מקורות קדומים לכך.

אשמח אם חכמי הפורום 'איש ספר' 'גלילי' 'חכם באשי' 'בנשק' 'זחלץ' וכל הלומדים, יוכלו להעשירני מאוצרות מדעיהם.

'סימן' לא הכונה לדבר חיצוני, או לדבר המעיד על תוכן (ההיפך מ'סיבה') אלא כמו שהגמ' דנה בהרבה מקומות על דברים של מזל ודרכי האמורי שעושים דברים לסימן שהם דברים המושכים את המזל אלינו, ומתחילים את הדבר שהוא מסמל, אם לטוב או למוטב, ובכל הגמ' מוזכר 'סימן' כאופן מסוים של התעסקות עם המזל.
ובעצם אלו הם דברי הגמ' עצמה, "השתא דאמרת סימנא מילתא היא" דהיינו שזה לא רק ענין חיצוני, אלא 'מילתא', הדבר בעצמו.
ובביאור הענין ביאר לנו המהר"ל בבאר הגולה (הבאר השני פ"ז) "בפרק ג' דהוריות (יב א), אמר אביי, השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל למיכל בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסלקא ותמרי. גם דבר זה מצאתי שהם תמהים, מפני שנראה להם שהם ניחוש. ודבר זה אינו, שאם כן...והנה דבר זה הוא סימן ואות להיות נגמר הדבר. ודבר זה ביאר הרב הגדול הרמב"ן ז"ל, המקובל האלקי, אשר אליו לבד נגלו תעלומות חכמה וסודי התורה. וכתב בפרשת לך לך (בראשית יב, ו), וזה לשונו; ודע, כל גזירת עליונים, כאשר תצא הגזירה אל פעל הדמיון תהיה הגזירה מקיימת על כל פנים. ולכך יעשו הנביאים מעשה בנבואתם, כמאמר ירמיה לברוך "והיה בכלותך וגו'", וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת, "ויאמר אלישע ירה וגו'". ולפיכך החזיק הקב"ה לאברהם בארץ, ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו, והבן זה היטב. עד כאן לשון הרב הגדול. ודברים אלו הם ברורים. ומעתה תדע להבין דברים אלו, כי הדבר הזה הוא חכמה נפלאה, לעשות לגזירה עליונה דמיון וסימן למטה, כדי שתצא לפעל הטוב, ותהי מקוימת הגזירה לטוב, לכך ראוי לעשות סימן ודמיון, כמו שתמצא שעשו הנביאים. וזהו ענין הדמיון למכלי בריש שתא דברים שיש בהם סימן טוב, כדי שתצא הגזירה לפעל, ואז תהיה הגזירה הטובה מתקיימת. ואין בזה ניחוש, רק הוא הכנה שתצא הגזירה לטובה. והיינו דאמר 'השתא דאמרת סימנא מילתא', כי הוא מילתא לענין זה שעל ידי סימן תצא הגזירה לפעל הטוב. ודברים אלו נעימים ויקרים מפז, וכל חפצים לא ישוו בהם".

וממילא אנו מבינים שענין הברכה בסימן טוב היינו שכל התנאים החיצוניים יתאימו לאפשרות השפעת המזל.

הר כסף,

אני מסייע לך, עם לשון הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה ה):

מי שאמר דירה זו שבניתי סימן טוב היתה עלי, אשה זו שנשאתי ובהמה זו שקניתי מבורכת היתה מעת שקניתיה עשרתי, וכן השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב כל אלו וכיוצא בהן מותר ד הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר.

אכן כדבריך, הסימן קשור וכרוך הוא לעניין המזל. אמת.

אבל גם לאחר ביאורך הנכון, יש להבין, מה אם כן הברכה הגדולה שהסימן יהיה טוב לנו ולכל ישראל?! השארתני בצ"ע ולא הועלת.

בר ששת, לא הבנתי מה עוד קשה?
אמנם גם ללא הכרח ע"י שאלה יש מקום לבאר עוד, א"כ נשארת בצ"ב ולא בצ"ע, ולכן נשמח לשמוע את דבריך שדברי טעם הם.

ראה קובץ מצורף

יצג כתב:ראה קובץ מצורף

אשרי ואשרי חלקי, הרי אלו הם ממש כדברי.

אבל איפה אתה, בר ששת, כולנו תאבים לשמוע את דברי דרושך. אייכה???

ישראל הר כסף כתב:בר ששת, לא הבנתי מה עוד קשה?
אמנם גם ללא הכרח ע"י שאלה יש מקום לבאר עוד, א"כ נשארת בצ"ב ולא בצ"ע, ולכן נשמח לשמוע את דבריך שדברי טעם הם.

אחרי שערכת מחדש את ההודעה, רק 2 פעמים, כבר באמת לא מובן מה קשה... אם הייתי עורך את שאלתי, או מוחק אותה, היית אתה נעשה מגוחך.

אם רצונך לשמוע את דבריי, הרי שהם כמעט כדבריכם. אני מסתייע בדברי הגמרא בשלהי פ"ק דיומא, ובעוד מקומות, שמתארים את כל ישראל שעמדו והביטו להיכן נוטה עשן המערכה, ועל פיו ידעו לצפות את תחזית מזג האוויר והכלכלה לשנה הקרובה. היתה רוח שהכל היו שמחים בה, היתה שרק העשירים שמחו והעניים עצבו, והיתה רוח שהעניים עלזו והעשירים הם שעצבו בשל האינפלציה הקריבה, והיתה רוח אחת שהכל היו עצבים בה.

על פי דברי הגמרא פירשתי את הברכה, כי מברכים אנו את המבורך, שמלבד למזל הטוב שירדוף אותו בס"ד, אף הסימנים המקדימים יהיו טובים ושגם השמחה תשרור באהלו.

עוד אמרתי בדרך צחות רחוקה מעט יותר, כי מברכים אנו את בעל השמחה כי יזכה לאותם סימנים טובים שמסמנים את אומתנו הקדושה, רחמים, בושה וגמ"ח.

כך או כך, שיהיה סימן טוב לנו ולכל ישראל אמן.

אפשר בדרך דרוש דסימן טוב ומזל טוב היינו, סימן לדברים הבאים, שיגרור אחריו בבחינת סימנא מילתא, כאמור. דהברכה אינה ממש גבי המעשה עצמו אלא גבי המעשים שמסמן שיבואו בעקבותיו. ומזל טוב, שהדבר עצמו יהא במזל וימשיך ויעלה יפה.