פורום אוצר החכמה

האמור להלן מפי השמועה ואינו מוסמך
השנה נפטר הרה"ח ר' ברוך קמינר זצ"ל מהמקורבים לאדמו"ר שליט"א מגור
בסוף חוליו הגיעו להתייעץ עם הרב'ה בענייני רפואה וייעץ להם
ולמעשה מייד אח"כ נפטר לאחר השקיעה של ל' כסליו היינו בא' טבת
ואמר הרב'ה דמה שייעץ הוא אף שידע שאין סיכוי מכל מקום רצה שלא יפטר בכל' כסליו אלא לאחמ"כ כדי שיהיה לו יארצייט,
שאם יפטר בל' כסליו אלא אין תאריך זה קיים בכל שנה ומוטב שיפטר לאחמ"כ

האם יש מקור לזה שיש עניין שבכל שנה יהיה יארצייט?

לשם מה מקור? (ואולי יש, אבל לא נ"ל שצריך).

מה חסר להרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זצ"ל
(נפטר ל' חשון)
ואלו שנפטרו באדר ב' (או באדר א')

ובכלל, כל המעשה נראה שטויות.
אם אחד יכול באיזה דרך להאריך את חייו של אחר, אפי' בכמה דקות, הרי הוא מחויב לעשות זאת אפי' אם ידחה היארצייט שלו לניטל שחל בת"ב.

אם אחד יכול באיזה דרך להאריך את חייו של אחר, אפי' בכמה דקות, הרי הוא מחויב לעשות זאת

מחוייב מחמת מה ובאיזה אופן? אם מדובר באופן טבעי עניין אחד, ואם ע"י תפילה, מבואר בר"ן שבעל ייסורים מותר להתפלל עליו שימות אם אין לו תקווה.

יש לציין לדברי התוס' ב"מ קי"ד ע"ב
אמר ליה לאו כהן (אתה) - תימה לר"י היאך החיה בנה של האלמנה כיושן כהן היה דכתיב (מלכים א יז) ויתמודד על הילד וגו' ויש לומר שהיה ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש
והאריכו בביאור תוס' אלו הראשונים והאחרונים בגדר למה צריך כאן בירור שיחייהו ולא די בספק כמו בכל פיקוח נפש, ואם הי' מיתה ממש
ויש לציין לדברי האגרות משה בתשובה שהקשה וכי מחויב משום פיקוח נפש להחיות מת - ומשום קושי' זו לומד בפירוש תוס' פי' מחודש שהוא משום פיקוח נפש של האם, וזה נגד הבנת כל האחרונים

אוצרניק כתב:מה חסר להרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זצ"ל
(נפטר ל' חשון)
ואלו שנפטרו באדר ב' (או באדר א')

ובכלל, כל המעשה נראה שטויות.
אם אחד יכול באיזה דרך להאריך את חייו של אחר, אפי' בכמה דקות, הרי הוא מחויב לעשות זאת אפי' אם ידחה היארצייט שלו לניטל שחל בת"ב.

לרצ"ה מרימינוב לא חסר כלום, אבל מה יהיה על הקופות.....

מי שנפטר באדר גם בשנה מעוברת יש לו יא"צ כל שנה באדר.

גם אחד שנפטר בל' טבת יש לו יאר צייט ביום אחרי כ"ט טבת, במידה ואין באותו שנה ל' טבת היאר צייט יהיה בא' שבט

בנוגע לסיפור שהובא לעיל שמעתי מאחד מבני המשפחה שהמקרה הזה הינו מצוץ מן האצבע ואין לו סימוכין כלל

האדמור אומנם אמר שיתנו לו כדור והכדור באמת האריך את חייו אבל האדמור לא אמר שבגלל זה הוא נתן את הכדור

עיין באוצרות ירושלים (גליון נ''ג) מה שכתב בזה הר' זילבר בארוכה.

הסיפור, לפי מה ששמעתי, היה כך: ר' ברוך היה בלי הכרה כבר מאז שבת ערב סליחות. בחנוכה התדרדר מצבו והוא כבר היה בשערי מות ואז אדמו"ר שליט"א אמר לתת לו תרופה מסויימת [סוג קורטיזון, כמדומה] שלא היה מובן בכלל מה הוא קשור ולמעשה זה האריך את חייו בכמה שעות.
אח"כ הוא אמר להם שרצה לחסוך מהם כאב ראש כל שנה בנוגע ליא"צ.
כעת: מתורץ כל הקושיות דלעיל, זה לא בעיה הלכתית כי אם בעיקר בעיה רגשית, לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
כל זה, כמובן, אם הסיפור בכלל היה. בכלל לא בטוח שכן הוא.
אבדוק.

גוראריה כתב:לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.

חולק.
ביהדות אין דבר יותר מקודש ואין ערך יותר מחיי אדם, וחיי שעה=חיי עולם ואפילו זקן בן מאה שנפל עליו גל אבנים ויכול לחיות עוד דקה מחללים עליו את השבת וברגע אחד (גם) יכול לעשות תשובה ואכמ"ל.
(אמנם אה"נ שכאן לא היה בהכרה ולא שייך כל זה, אך עדיין יש ענין של מירוק עוונות).

גוראריה כתב:הסיפור, לפי מה ששמעתי, היה כך: ר' ברוך היה בלי הכרה כבר מאז שבת ערב סליחות. בחנוכה התדרדר מצבו והוא כבר היה בשערי מות ואז אדמו"ר שליט"א אמר לתת לו תרופה מסויימת [סוג קורטיזון, כמדומה] שלא היה מובן בכלל מה הוא קשור ולמעשה זה האריך את חייו בכמה שעות.
אח"כ הוא אמר להם שרצה לחסוך מהם כאב ראש כל שנה בנוגע ליא"צ.
כעת: מתורץ כל הקושיות דלעיל, זה לא בעיה הלכתית כי אם בעיקר בעיה רגשית, לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
כל זה, כמובן, אם הסיפור בכלל היה. בכלל לא בטוח שכן הוא.
אבדוק.

על זה באתי לומר שלא כך היה המעשה
הכדור האריך את חייו בכמה שעות
אחרי פטירתו אמר האדמו"ר שליט"א נו כבר טבת ולא הוסיף כלום
איננו מתיימרים לומר שמבינים את דבריו אבל יתכן וזו היתה כוונתו
אבל הוא לא זה אמר את זה

מעניין, חסר הכרה מסוגל ליטול כדור? אולי זה גם חלק מהמופת שאיננו מתיימרים להבין?

חקר כתב:מעניין, חסר הכרה מסוגל ליטול כדור? אולי זה גם חלק מהמופת שאיננו מתיימרים להבין?

אין חקר
אינך יודע שנותנים תרופות בעירוי דרך הוריד?

בכלל איני מבין מה קשור פה ''מופת''?
גם אם התכוון לכך יכל להיות בגדר עצה.
יתכן מאוד שתרופה זו יכלה להאריך חיי שעה ''בתוך הטבע''.
בכלל כל הנושא אין ראוי לדון בו בפורום כזה

אשדודי כתב:

גוראריה כתב:הסיפור, לפי מה ששמעתי, היה כך: ר' ברוך היה בלי הכרה כבר מאז שבת ערב סליחות. בחנוכה התדרדר מצבו והוא כבר היה בשערי מות ואז אדמו"ר שליט"א אמר לתת לו תרופה מסויימת [סוג קורטיזון, כמדומה] שלא היה מובן בכלל מה הוא קשור ולמעשה זה האריך את חייו בכמה שעות.
אח"כ הוא אמר להם שרצה לחסוך מהם כאב ראש כל שנה בנוגע ליא"צ.
כעת: מתורץ כל הקושיות דלעיל, זה לא בעיה הלכתית כי אם בעיקר בעיה רגשית, לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
כל זה, כמובן, אם הסיפור בכלל היה. בכלל לא בטוח שכן הוא.
אבדוק.

על זה באתי לומר שלא כך היה המעשה
הכדור האריך את חייו בכמה שעות
אחרי פטירתו אמר האדמו"ר שליט"א נו כבר טבת ולא הוסיף כלום
איננו מתיימרים לומר שמבינים את דבריו אבל יתכן וזו היתה כוונתו
אבל הוא לא זה אמר את זה

ביררתי. כך אכן היה. קורטיזון אינו מרפא אבל מעורר את המערכת בצורה שהאריכה את חייו בכמה שעות. לא מדובר בכלל על מופת במקרה זה.
אח"כ כשנפטר ר"ב אמר אד"ש שכבר טבת ולמחרת הראה א' הידענים שבס' קרניים מדובר מהחשיבות שיש לנפטר בחודש טבת. [אם כי לא זו היתה המטרה מעיקרא]

במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ונפק"מ מתי להתפלל עליו, ואולי יש ענין להחמיר בשניהם לטובת הנשמה.
ובנוגע לשאלה הנ"ל ודאי שיש ענין שיהיה לו יא"צ בכל שנה מטעם הנ"ל, שהרי זה ברור שאין פרוטקציה למי שנפ' ביום ל' לפוטרו מדינים [לטובה], והשאלה היא רק מתי, וע"ז יש לומר דנקטי' לחומרא בשני הימים.
----------------------
הפוסקים ביו"ד סי' קפ"ט דנים באשה שראתה ביום ל' מתי היא צריכה לחוש לוסתה בחודש הבא, נפק"מ ביום זה, ל' שבט, מתי תחשוש בחודש אדר, לפי זכרוני הרחוק יש בזה הרבה דעות, או בכ"ט ו-א', או רק בכ"ט או רק בא' וי"א בשניהם לא! [עי' פרדס רימונים שם ובפרי דעה ואכהמל"ב, וכמדומה שהרה"צ מערלוי שליט"א בספרו [?] יש לו תשו' ע"ז].
----------------------
לכאו' יום ל' לחודש הוא נפק"מ גם לעוד עניינים אבל אינני זוכר כרגע.

אבי ישועה כתב:

חקר כתב:מעניין, חסר הכרה מסוגל ליטול כדור? אולי זה גם חלק מהמופת שאיננו מתיימרים להבין?

אין חקר
אינך יודע שנותנים תרופות בעירוי דרך הוריד?

בכלל איני מבין מה קשור פה ''מופת''?
גם אם התכוון לכך יכל להיות בגדר עצה.
יתכן מאוד שתרופה זו יכלה להאריך חיי שעה ''בתוך הטבע''.
בכלל כל הנושא אין ראוי לדון בו בפורום כזה

תודה על המחמאות, אם שמת לב עיקר הערתי היתה לאחד שחוזר שוב ושוב שנתנו לו 'כדור' ושאין אנו מתיימרים להבין מה קרה כאן.....

יודל'ה כתב:במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ונפק"מ מתי להתפלל עליו, ואולי יש ענין להחמיר בשניהם לטובת הנשמה.
ובנוגע לשאלה הנ"ל ודאי שיש ענין שיהיה לו יא"צ בכל שנה מטעם הנ"ל, שהרי זה ברור שאין פרוטקציה למי שנפ' ביום ל' לפוטרו מדינים [לטובה], והשאלה היא רק מתי, וע"ז יש לומר דנקטי' לחומרא בשני הימים.
----------------------
הפוסקים ביו"ד סי' קפ"ט דנים באשה שראתה ביום ל' מתי היא צריכה לחוש לוסתה בחודש הבא, נפק"מ ביום זה, ל' שבט, מתי תחשוש בחודש אדר, לפי זכרוני הרחוק יש בזה הרבה דעות, או בכ"ט ו-א', או רק בכ"ט או רק בא' וי"א בשניהם לא! [עי' פרדס רימונים שם ובפרי דעה ואכהמל"ב, וכמדומה שהרה"צ מערלוי שליט"א בספרו [?] יש לו תשו' ע"ז].
----------------------
לכאו' יום ל' לחודש הוא נפק"מ גם לעוד עניינים אבל אינני זוכר כרגע.

האם דנים אותו בשמים בב' ימים לפי השיטה שסוברת בווסתות להחמיר בשניהם, אני מקוה שלא...

יודל'ה כתב:במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ונפק"מ מתי להתפלל עליו, ואולי יש ענין להחמיר בשניהם לטובת הנשמה.
ובנוגע לשאלה הנ"ל ודאי שיש ענין שיהיה לו יא"צ בכל שנה מטעם הנ"ל, שהרי זה ברור שאין פרוטקציה למי שנפ' ביום ל' לפוטרו מדינים [לטובה], והשאלה היא רק מתי, וע"ז יש לומר דנקטי' לחומרא בשני הימים.

לכאו' פשיטא שמקדימים היאצ"ט - ראה בזה בשו"ת חת"ס ח"א סי' קסא. שד"ח מערכת אבלות סוף ס"ק צג. שם ס"ק צו. וכ"כ בגשר החיים ח"א פל"ב סי"ב [אמנם חילק לענין אמירת קדיש, שאם אין אבלים אחרים - יאמר בב' הימים. וצ"ע הטעם], ובס' חיי נפש (זלמנוביץ) ח"ה ע' שצ (שאלה שסו). וראה שלחן מנחם ח"ה ע' שכב ואילך.
[גם ראה מ"ש בשו"ת זכור לאברהם (אלקלעי) ח"ג יו"ד אות י - שבשו"ת יגל יעקב (גוטליב) או"ח סי' יג אות ד הביא דבריו, והסיק מהם שכשיש ספק ביום היאצ"ט יקבעוהו במוקדם מביניהם (ושלל הסברא שהוא "אקדומי פורענותא" דלא מקדמינן. יעו"ש. אמנם בשו"ת מנח"א דלהלן הביאה כסניף להלכה למעשה)].
- כל המחברים הנ"ל כתבו להקדים היאצ"ט [או מנהגיו (כתענית וכה"ג) - ומזה מובן לענין היאצ"ט גופי'].

אמנם המנח"א (ח"ה סי' ג) כ' לאחר, אך כמדומה שיחידאה הוא.
בשו"ת שואל ומשיב (ח"ג סי' קצז) כ' שהוא ספקא דרבנן ולקולא, אמנם אם כבר נהג בב' הימים - הוא חשש נדר, וימשיך במנהגו [דספקא דאורייתא (לאו דלא יחל) לחומרא]. ובשו"ת שערי צדק (פאנט) חיו"ד סי' קצח - דבנפטר בבה"ש (שהוא ספק ע"פ תורה בעצם הזמן) שינהג בב' הימים (ולכאו' א"ש לנדו"ד).

*
המ"מ העתקתי מרשימתו של הרה"ג וכו' מרביץ תורה בעדרים הר"א נחמנסאהן שליט"א, ראש כולל אברכים בלוד. וזכות הרבים תלוי בו.

___________________________________________________________________________________________________________________

אשדודי כתב:גם אחד שנפטר בל' טבת יש לו יאר צייט ביום אחרי כ"ט טבת, במידה ואין באותו שנה ל' טבת היאר צייט יהיה בא' שבט.

צ"ל ל' כסלו וא' טבת, בהתאמה.