פורום אוצר החכמה

האם יש מקור לדברי הגננות [-אולי אגדת ילדות] שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות?
לענ"ד, הדברים נסתרים ממשנה מס' ר"ה פ"א מ"ב.

אודה על עזרתכם.

אגב, לא פעם סיפר הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל על אותה גננת שפגשה את הגרי"ז ברחוב ושאלה אותו מה לומר לילדות בגן בט"ו בשבט?
אמר לה הגרי"ז: צריך לשאול את העצים...
[צער גדול יש לי כשאיני יכול להעביר את זה כמו שנשמע מפי הגרממ"ש, כי הנכתב כאן רחוק מאוד ממה שהוא אמר....]

שמואל בתרא כתב:האם יש מקור לדברי הגננות [-אולי אגדת ילדות] שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות?
לענ"ד, הדברים נסתרים ממשנה מס' ר"ה פ"א מ"ב.

אודה על עזרתכם.

נער הייתי וגם בגרתי, ולא זכור לי שהגננות שלי (ושל ילדי) אמרו שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות.

לייטנר כתב:

שמואל בתרא כתב:האם יש מקור לדברי הגננות [-אולי אגדת ילדות] שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות?
לענ"ד, הדברים נסתרים ממשנה מס' ר"ה פ"א מ"ב.

אודה על עזרתכם.

נער הייתי וגם בגרתי, ולא זכור לי שהגננות שלי (ושל ילדי) אמרו שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות.

ומה אעשה, ואשתי ניסתה להכין ריכוז למחר וכך היא שמעה משלש גננות????

אם תוכל להשיג גליון "מסביב לשלחן" 310 (פרשת בשלח), יש שם במאמר של הרב רוזנשטין מספר מקורות בענין:
א. העירו על טעות זו בספרים שנות חיים, וספר המסעות לר"י ספיר
ב. יש מקור (מפורש או משמעות) לכך שיום דין בט"ו בשבט משני ספרים בתקופת האריז"ל: ספר גירושין וטור ברקת
[כל זה בקיצור נמרץ, ואם נפשך לדעת כדאי להשיג גליון זה]

א' יערי במאמרו במחניים, על טו בשבט, מביא שני פיוטים מהגניזה שפרסם זולאי, המיועדים לעמידה של ט"ו בשבט, שמהם נראה שהאמונה אודות יום ט"ו בשבט כיום הדין לאילנות היתה ידועה כבר בימיהם.

חודש שבט הוא בבחינת דין, וביום ט"ו בשבט נהפך לרחמים, וכמ"ש בזה"ק שמות יב. במש"נ ותצפנהו שלשה ירחים, רמז להשמר ולהצפן מפני שלשה חדשים קשים שהן תמוז טבת ושבט. וכתב הגאון החיד"א [עה"ק אות שד], חודשי טבת שבט הם קשים ח"ו, וטוב לקבוע בכל יום להתחנן לה', שיצילהו לו ולכל בני ביתו ולכל ישראל מכל מיני פורעניות.

ואי בהא עסקינן, כתב מהרח"פ [מל"ח סי' ל' אות ס'], חודש שבט הוא במדתו של אהרן הכהן ע"ה, ולכן יש להתאמץ בחודש זה להיות אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו יותר מכל חדשי השנה. ורמזו בזה הקדמונים, שלום ברכה טובה, ר"ת שבט. ויזהר ביותר לכבד לומדי התורה, ולהחזיק ברכים כושלות, ושלא להיות הולך רכיל, ומנע רגליך מלרוץ לרעה בחודש הזה בזהירות יותר משאר ימות השנה [ועי' כף אחת סי' כ']. ואשרי אדם התומך בעניים ביום ט"ו בשבט, ותהיה ברכת ה' בכל אשר לו ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות, ובספר מעשה הצדקה כתב להפריש ביום זה לכל הפחות צ"א פרוטות כמנין אילן, וכן הוא בגימטריא מים עם הכולל [מל"ח סי' לא ס"י]. (לתשומת לב גבאי הצדקה).

מורה צדק כתב: (לתשומת לב גבאי הצדקה).

רק זה מה שעוד חסר לנו עכשיו...

נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט (שו"ע או"ח קל"א ו')
וכתב בביהגר"א: שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן י"ט

הרי לנו שעצם השייכות ליום שכל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון מבוארת בדברי רבינו,
אמנם אין הכרח שזהו מצד ימי דין.
אמנם היו"ט היחיד שמצאנו בר"ה הוא יום הזכרון

ובאם יודעים הת"ח דפה ביאור נוסף בדברי הגר"א,או התייחסות בשדה הספר לדבריו,יואילו יציין.

שייך,
הפשטות משום שהוא ר"ה ותו לא. ור"ה הוא יו"ט הן מסברא מצד שהוא ר"ה והן משום דכיוון דקתני בהדי הדדי במתני' דמיא אהדדי, והני הם יומים טובים, ר"ח ויום הזיכרון . ועיין במרדכי ר"ה אות תשא שכן משמע מדבריו לכאורה. (המדרכי מדבר על תענית בט"ו בשבט, אבל נראה שהוא הדין לתחנון).

ולעצם העניין, נראה שאין טעם פשוט למנהג לאכול ולברך על פירות האילן בט"ו בשבט, מלבד אם נאמר שהוא יום הדין לאילונות, והמנהג הלא מנהג ותיקין הוא! (שבט מוסר).

שמואל בתרא כתב:האם יש מקור לדברי הגננות [-אולי אגדת ילדות] שט"ו בשבט הוא יום דין לאילנות?
לענ"ד, הדברים נסתרים ממשנה מס' ר"ה פ"א מ"ב.

אודה על עזרתכם.

וכבר עמד על כך הגר"ח נאה זצ"ל ואמר שזו טעות, וכן אמר גם הגר"ע יוסף שליט"א, ראה כאן - http://www.halachayomit.co.il/displayRe ... readID=174

האדני פז סובר שאכן טו בשבט הוא יום דין לאילנות

לאומת זאת בשנות חיים כתב שזו טעות

מורה צדק כתב:ואי בהא עסקינן, כתב מהרח"פ [מל"ח סי' ל' אות ס'], חודש שבט הוא במדתו של אהרן הכהן ע"ה, .

בדקתי בפנים ויש לציין סי' ל' אות ב' ולא אות ס'.

אנו מתקרבים ליו"ט הזה, ע"כ מהראוי להקפיצו ולהביא מרגניתא טבא ופלפולי חריפתא לזכות הרבים.
להנהלת הפורום, למה נושא זה לא מופיע בחלק של המועדים???