בסיפורים שבסוף ספר 'בן לאשרי' [ברכה משולשת] להרב הוברמן מרעננה זצ"ל מובא כך:
סיפר לי מורי הגאון הקדוש רבי יעקב מרדכי זצוק"ל מצדקת הרב הגאון מורינו רבי חיים זצוק"ל אבד"ק בריסק שבהיותו בורר בדין תורה של האחים מסקריטשין והיה שם גם כן אדמו"ר בעל השפת אמת זצוק"ל ובא לבית שישבו שם הבוררים והרב הגאון מורינו רבי חיים היה השליש והיה אז גם כן עמהם וחזק עיונו אז בלימודו כדי שלא יתמהו על אשר לא עמד מפני אדמו"ר וגם לא כיבדו לישב והרב שהיה גם כן אחד מהבוררים ישב ולא היה יכול להתאפק שאדמו"ר יעמוד והוא ישב וגם לא היה יכול לכבדו לישב כיון שהרב הגאון מורינו רבי חיים לא כיבדו על כן עמד ממקומו והלך בבית אחת הנה ואחת הנה ואחרי שאדמו"ר הלך משם אמר לו הרב הגאון מורינו רבי חיים שבמכוון לא כיבדו כדי שלא יסתתמו טענות שכנגדו.
יש למישהו מושג במה המדובר?
[כמו כן האם הסיפורים שם נחשבים למהימנים?]