כיצד יתכן כי חלק משמות הימים באידיש ע"ש ע"ז?
פורסם: ב' ינואר 30, 2012 1:53 pm
ידועים דברי הרמב"ן בפ' יתרו:
המשרתים עליהם דיבר הרמב"ן, בפירושו של שעוועל (כאן או במקום אחר שחוזר הרמב"ן על דבריו, איננו לפני כעת) מבאר דהיינו יום ג' הקרוי דינסטאג היינו יום המשרתים, אבל זה לא יתכן כי הרמב"ן כותב שכל ימות השבוע נקראים כך, (בנוסף המשמעות של דינסטאג אחרת כדלהלן) והאמת שהכונה לז' כוכבי הלכת חל"ם כצנ"ש הקרויים כך בפרדר"א פ"ה:
בספרד ארצו של הרמב"ן, כינו הגויים כך את כל ימות השבוע, וכנראה כך הוא בכל הארצות הדוברות שפות לטיניות (ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה ועוד). אולם במדינות מרכז וצפון אירופה במדינות הדוברות שפות גרמניות (אנגלית, גרמנית לכל ניביה המדוברת במספר ארצות, פלמית, שבדית, נורווגית, דנית ועוד) מכנים רק 3 מימות השבוע בשמות הכוכבים המשרתים, והם: שבת (סטרדיי ע"ש סטורן הוא שבתאי השולט בתחילת יום השבת כמובא בפרדר"א הנ"ל), ראשון (סאנדיי ע"ש השמש - סאן השולטת בבוקר יום ראשון, ובגרמנית וביידיש זונטאג), ושני (מונדיי ע"ש הירח השולט בבוקר יום ב', ובאידיש מונטאג, גם באידיש ירח הוא מונד, וכן המילה מונאט - חודש נגזרת מן שם הירח).
יתר ארבעת הימים בשפות הצפוניות לקוחות משמם של אלילים מן המיתולוגיה הצפונית העתיקה, זה דבר ידוע שניתן למצא בכל אנציקלופדיה. אלא שבגרמנית התקבל כינוי נוסף ליום ד' והוא: מיטוואך - אמצע השבוע.
כך קרה שבאידיש ששאבה בעיקר מגרמנית, רק השבת יש לה את שמה המקורי מלשון הקדש, הימים ראשון ושני קרויים ע"ש השמש והירח כמנהג הגויים בארצו של הרמב"ן. יום רביעי יש לו כינוי עצמאי - אמצע השבוע, ואילו הימים: שלישי, חמישי ושישי קרויים בשמות השאובים מהמיתולגיה הצפונית, ותמוה שאיש לא קם לשנות זאת. ובכלל תמוה שהרמב"ן כותב שמצוה למנות את ימות השבוע לפי השבת, ואנו איננו נוהגים כך.
במכילתא (כאן) רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, או על שמות המשרתים, כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם, וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת, כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא, וכך פירש ר"א. ואומר אני שזהו מדרשו של שמאי הזקן (במכילתא דרשב"י) שפירש מצות זכור עד שלא תבא, כלומר שלא נשכחהו בשום פנים, אבל הזכירו בברייתא (בביצה טז ב) עוד מדת חסידותו שהיה הוא מזכירו גם במאכליו ואוכל לכבוד שבת כל ימי חייו, והלל עצמו מודה במדרשו של שמאי, אבל היתה בו מדה אחרת במאכלים מפני שכל מעשיו היו לשם שמים, והיה בוטח בה' שיזמין לו לשבת מנה יפה מכל הימים:
המשרתים עליהם דיבר הרמב"ן, בפירושו של שעוועל (כאן או במקום אחר שחוזר הרמב"ן על דבריו, איננו לפני כעת) מבאר דהיינו יום ג' הקרוי דינסטאג היינו יום המשרתים, אבל זה לא יתכן כי הרמב"ן כותב שכל ימות השבוע נקראים כך, (בנוסף המשמעות של דינסטאג אחרת כדלהלן) והאמת שהכונה לז' כוכבי הלכת חל"ם כצנ"ש הקרויים כך בפרדר"א פ"ה:
כל הכוכבים משרתים לשבעה ככבים של שעות, ואלה שמותן, חמה, נוגה, ככב, לבנה, שבתאי, צדק, מאדים, וסימן שמושן כצנ"ש חל"ם בלילות, חל"ם כצנ"ש בימים, כל"ש צמח"ן בשעות של לילות, חנכ"ל שצ"ם בשעות של ימים, ביום ראשון ככב חמה, ביום השני צדק לבנה, ביום השלישי נגה מאדים ביום הרביעי שבתאי ככב ביום החמישי חמה צדק, ביום הששי לבנה נגה, ביום השביעי מאדים שבתאי,
בספרד ארצו של הרמב"ן, כינו הגויים כך את כל ימות השבוע, וכנראה כך הוא בכל הארצות הדוברות שפות לטיניות (ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה ועוד). אולם במדינות מרכז וצפון אירופה במדינות הדוברות שפות גרמניות (אנגלית, גרמנית לכל ניביה המדוברת במספר ארצות, פלמית, שבדית, נורווגית, דנית ועוד) מכנים רק 3 מימות השבוע בשמות הכוכבים המשרתים, והם: שבת (סטרדיי ע"ש סטורן הוא שבתאי השולט בתחילת יום השבת כמובא בפרדר"א הנ"ל), ראשון (סאנדיי ע"ש השמש - סאן השולטת בבוקר יום ראשון, ובגרמנית וביידיש זונטאג), ושני (מונדיי ע"ש הירח השולט בבוקר יום ב', ובאידיש מונטאג, גם באידיש ירח הוא מונד, וכן המילה מונאט - חודש נגזרת מן שם הירח).
יתר ארבעת הימים בשפות הצפוניות לקוחות משמם של אלילים מן המיתולוגיה הצפונית העתיקה, זה דבר ידוע שניתן למצא בכל אנציקלופדיה. אלא שבגרמנית התקבל כינוי נוסף ליום ד' והוא: מיטוואך - אמצע השבוע.
כך קרה שבאידיש ששאבה בעיקר מגרמנית, רק השבת יש לה את שמה המקורי מלשון הקדש, הימים ראשון ושני קרויים ע"ש השמש והירח כמנהג הגויים בארצו של הרמב"ן. יום רביעי יש לו כינוי עצמאי - אמצע השבוע, ואילו הימים: שלישי, חמישי ושישי קרויים בשמות השאובים מהמיתולגיה הצפונית, ותמוה שאיש לא קם לשנות זאת. ובכלל תמוה שהרמב"ן כותב שמצוה למנות את ימות השבוע לפי השבת, ואנו איננו נוהגים כך.