פורום אוצר החכמה

האם הסנהדרין היו מעורבים בתקנת מאה הברכות (הדגש הוא על הסנהדרין, לא על דוד המלך, לא על 'תנאים ואמוראים', ולא על 'אנשי כנסת הגדולה'. לכך יש בידי מספיק מקורות).
מקור אחד מצאתי (פרט לפיסקה שהובאה כאן: viewtopic.php?f=7&t=8070#p71906):
פרישה, או"ח, סי' מו, הערה טז: "

כאשר ראה [דוד] שבכל יום מתו מאה נפשות, תיקן שיברכו בכל יום מאה ברכות... לכן מסר דוד סוד המאה לסנהדרין, והם תקנו הברכות, אבל לא תיקון שיברכום אלו הברכות, או מה נוסחן, אלא מסר זה לסנהדרין וחכמי דורו, שהם יתקנו הברכות כטוב בעיניהן

".
אשמח על כל מקור נוסף.

כ"כ הר"מ באיגרתו עמש"כ בהקדמתו על כל אחד יהושוע ובית דינו וכיוצב"ז דזה סברא שלא נתקן לבד אלא יחד עם הבי"ד שבאותה שעה. ועיי"ש אם דייקתי.

באיזו אגרת מדובר?

צ33,
חיפשתי ממושכות באגרות הרמב"ם (מהדורת שילת) ולא מצאתי מאומה.
היכול אתה להפנות אותי ביתר בירור?

אגרות הרמבם שילת עמוד תמב אצלי כל האגרות בכרך אחד אבל זנ"ל ח"ב

תודה לך.
אבל עדיין אינני רואה שם כדבריך דלעיל, שהסברא נותנת שכל תקנות המלך היו ע"פ הבי"ד שבזמנו:
הנה הקטע אליו ציינת:


אולי מישהו יודע מקור מפורש, שכל תקנות המלכים היו ע"פ הבי"ד שבזמנם?

חכם באשי כתב:
אולי מישהו יודע מקור מפורש, שכל תקנות המלכים היו ע"פ הבי"ד שבזמנם?

יש דברים דומים
למשל פסחים נו מה שעשה חזקיה אם היה על דעת החכמים אם לאו
סוגיא דערכין שהתיעץ חזקיה בחכמים

כיבוש יחיד של דוד שלא היה ע"פ סנהדרין

מחלק המקורות שהבאת מוכח להפך, שלא תמיד התייעץ המלך עם החכמים!

חכם באשי כתב:מחלק המקורות שהבאת מוכח להפך, שלא תמיד התייעץ המלך עם החכמים!

ברור שהיו מלכים שלא התיעצו ועבדו ע"ז...
אבל אכן מוכח שאין המלך חייב להתיעץ עם החכמים שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה
ויש לידע מה הגדר בחזקיה אם נחשב פלוגתא או נחשב לטעות

עיינתי עכשיו בספר האמור לדבר בענין - 'התקנות בישראל', א, עמ' כא-כב, הדן ב"תקנות המלך", והוא לא מזכיר מאומה מכך שהמלך היה צריך לתקן את תקנותיו ע"פ הסנהדרין.
נו, מי יכול לעזור?

מה דוחף אותך לומר שהיה חייב לתקן עם הסנהדרין
המקורות שהבאת מראים שאם רצה הייתה לו אפשרות לשתף הסנהדרין
אבל חיוב מנלן?

עכ"פ עצה טובה
תבדוק על שלמה המלך שתיקן לישראל עירובין וידים אם תיקן עם הסנהדרין

היא שיחתי כתב:מה דוחף אותך לומר שהיה חייב לתקן עם הסנהדרין
המקורות שהבאת מראים שאם רצה הייתה לו אפשרות לשתף הסנהדרין
אבל חיוב מנלן?

כי מצאתי אחד הכותב:

ואז יתחיל במאה ברכות, שתִקן דוד וסנהדרי כנסת ישראל, על פי נתן וגד החוזה

ואני רוצה להבין מה הכריח את המחבר לערב את הסנהדרין בתקנה?

עם סוג הראשונים בהם אתה עוסק
אז בטח היה לו מדרש נעלם קדום לזה
ומסורת איש מפי איש

אתה זורה מלח על הפצעים!...

הנה משהו
ספר המצוות לרמב"ם שורש א

שערובין דרבנן אע"פ שהוא תקון שלמה בן דוד ובית דינו

בספר דורות הראשונים מדגיש פעמים רבות שכל תקנה שנקראת ע"ש פלוני, זה ביחד עם סנהדרין גדולה שהייתה באותו דור, וז"פ, שהרי אין למלך סמכות לתקן תקנות שאינם מעניין המלכות, ומצוות לא תסור וכן שאל אביך ויגדך נאמרו על זקני ישראל ה"ה סנהדרין גדולה.

תודה רבה, היא שיחתי.

אפרקסתא,
הסברא היא מבעל דורות הראשונים או שיש לו איזה מקור להסתמך עליו. תבין, אני צריך מקור(ות) ולא סברות.

חכם באשי כתב:תודה רבה, היא שיחתי.

אפרקסתא,
הסברא היא מבעל דורות הראשונים או שיש לו איזה מקור להסתמך עליו. תבין, אני צריך מקור(ות) ולא סברות.

לל"מ.

א"מ!

ראיתי שהרב נפתלי בר אילן עוסק בכך בספרו משטר ומדינה בישראל על פי התורה ירושלים תשס"ז, כרך א, בתחילת הספר, בפרק על בית הדין

היא שיחתי כתב:יש דברים דומים
למשל פסחים נו מה שעשה חזקיה אם היה על דעת החכמים אם לאו
1. סוגיא דערכין שהתיעץ חזקיה בחכמים
2. כיבוש יחיד של דוד שלא היה ע"פ סנהדרין

1. לא מצאתי מאומה בערכין (כוונתך לדף יא? אין שם כל מחלוקת בין חזקיה לחכמים)
2. לא מצאתי מקור לדבריך.
אנא עזור לי.
וסליחה על העמרציות שלי.

קטע נפלא
מחידושי רבינו שלמה בן היתום ז"ל למס' מו"ק ט"ז ב'

[מענין הגימטריאות]... כיוצא בו הוקם על שתיקן מאה ברכות ורחוק הוא והגדה שמענה ואתה דע לך כי אמרינן במסכת מגילה י"ד ב' תניא מאה ועשרים זקינים ומהם כמה נביאים תיקנו להם שמונה עשרה על הסדר ואפשר שהיה דוד אחד מהם

הו, זה חשוב ביותר!!
תודה רבה רבה לך!

חשוב אבל נפלא
האם דוד חי אז בזמן מאה ועשרים זקינים והיינו אנשי כנסת הגדולה

אבל אותם הדברים, כמעט, נאמרו בספר שאני עובד עליו!

חכם באשי כתב:

היא שיחתי כתב:יש דברים דומים
למשל פסחים נו מה שעשה חזקיה אם היה על דעת החכמים אם לאו
1. סוגיא דערכין שהתיעץ חזקיה בחכמים
2. כיבוש יחיד של דוד שלא היה ע"פ סנהדרין

1. לא מצאתי מאומה בערכין (כוונתך לדף יא? אין שם כל מחלוקת בין חזקיה לחכמים)
2. לא מצאתי מקור לדבריך.

כוונתי אכן לדף יא
אכן אין שם מחלוקת אולם רואים שהתייעץ בהו"א של הגמ' שהסתפק אם אומרים על עולת נדבה יש שירה
ובאמת אין זה מוכיח כלום דשמא פשוט לא ידע ואין זה עניין לתקנות

כיבושו של דוד
רמב"ן דברים פרק יא

ומכאן יצא לרבותינו (חלה פ"ד מ"ז) המחלוקת בסוריא שקורין אותה כיבוש יחיד. והטעם כי דוד כבש אותה ברצון נפשו שלא שאל באורים ותומים ולא נמלך בסנהדרין, כי היה חייב להוריש כל שבעת הגוים בתחלה ואחרי כן אם ירצה ילך אל ארץ אחרת כאשר הבטיח השם בכאן. ומפני שלא נעשה הכבוש ההוא כמצות התורה, אמרו מקצתם לא שמיה כבוש ודינו במצות כדין חוצה לארץ, וכך היא שנויה בספרי (עקב כד). ומקצתם יאמרו בתלמוד (ע"ז כא א) דשמיה כבוש, כי אף על פי שלא נעשה כסדר, כיון שהלך שם וכבשה נתקיים בו לכם יהיה, וארץ ישראל היא:

אולם יעוי' ברמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ג
הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אע"פ שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים, אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כא"י לא הגיעו, ומפני מה ירדו ממעלת א"י מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר, והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא.

רוב תודות!!

חלשה דעתי מהנדון כאן.
דבר פשוט שמלך לא יכול לתקן לבד תקנות אם לא מצד משפט המלוכה שזה ודאי לא הנושא במאה ברכות א"כ פשוט שהתקנות היו מכח בי"ד הגדול כמבואר יפה בה' ממרים ובהקדמת הר"מ למשנה תורה
ומהאגרות הבאתי שאעפ"י שלרמב"ם לא היה מקור מפורש שהיה מפלוני ובית דינו אעפי"כ כתב כן כי זה ברור מסברא וכמו כל מרוצת דבריו שם. וזה בדיוק מה שמצאת באותו קדמון ואין כאן שום חידוש כלל!