פורום אוצר החכמה

בפתחי שערים מספר לחמי תודה להגאון בעל מחנה לוי בן ההפלאה

ובזה שמעתי מפי כבוד אאמ"ו הגאון זצלל"ה לפרש מ"ש פ' תולדות שאמר יצחק לעשו והי' כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך, שרימז בזה לפי הידוע ששרו של אדום הוא ס"ם והוא היצה"ר, וז"ש והי' כאשר תרי"ד דהיינו שמסיתו בענין זה שעושה בלבו איזה דבר עבירה למצוה חדשה שלפי דעתו נמצא תרי"ד מצות ובשביל זה ופרקת עלו מעל צוארך, עד כאן לשונו הטהור.

האם נדפס זה בא' מספרי הפלאה

מעיין,
ב'פנים יפות' החדש והמהודר של מישור, שבסוף הכרך הראשון ליקוטים ממקומות שונים חפשת?

איני יודע אם והיכן זה נדפס באחד מספרי ההפלאה, אבל הרעיון מצוי כבר אצל הראשונים.
כן כותב ר' שלמה בר' שמואל מווירצבורג (תלמיד ר' שמואל החסיד):

כז מ: וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.
"והיה כאשר תריד", כמו "החודש אשר בדה מלבו" (מל"א א יב) , וכל המוסיף גורע .

פירוש רבינו אפרים, ואתחנן ('מכתיבה אשכנזית'), עמ' קסח:

'ולא תגרעו ממנו לשמור את' (דברים ד ב), סופי תיבות בגימטריא תרי"ג, ואם תוסיפו - אז יתקיים 'והיה כאשר תריד ופרקת' וגו', לכך אין להוסיף ואין לגרוע על תרי"ג מצוות.

השווה גם: מדרש (מ)אור האפלה ורמזי רבינו יואל, בפרשת תולדות שם.

חכם באשי כתב:כן כותב ר' שלמה בר' שמואל מווירצבורג (תלמיד ר' שמואל החסיד).

מי הוא זה והיכן כתב זאת?
<>:<>:<>
ולעצם הענין, הרי לא נראה שהיה בקי באותם ספרים שלא נדפסו בדורו, אלא חידש את החידוש מעצמו, ולכך אין הם "המקור" שלו.

ספרו עדיין מצוי בכת"י.

- - - -

מי אמר שהוא "המקור"? אמרתי רק שהענין מצוי כבר בראשונים.
ועוד, אין לך מושג איך דברים התגלגלו ב'צנורות תת קרקעיים'... היו חכמים שהחזיקו בכתבי יד (ולענייננו, הנה בעל מגלה עמוקות וילקוט ראובני החזיקו כתבי יד מחיבוריהם של חסידי אשכנז) והעתיקו מהם, וכך נתגלגל הדבר.

כוונת באשי לא לחשיפת מקור
רק כדרכו הטוב [בהשראת ידידו ורבו ר"ש אשכנזי...] לעקוב על ראשיתם של הרעיונות והדברים... ולהביאם לציבור הרחב

כך או כך, מה זה משנה?...

כתבתי דברי לפני כתיבת דבריך
ולטובה כוונתי

באותו ענין יש להוסיף מה שפירש בעל ערוגת הבושם זי"ע על מה שאומרים ("ביהי רצון" כשנכנסים לסוכה) "ולחסות מזרם וממטר", שבתורה יש רמ"ח מצוות עשה, ודרך היצר הרע שמנסה לפעמים לבטל איזה מצוה מהאדם וכגון שאומר לו שאין שום מצווה לעזור לאדם פלוני, ואז נשאר לאדם רמ"ז מצוות אותיות זר"ם, ולפעמים הוא להיפך שמנסה להוסיף איזה מצוה וכגון שלאדם פלוני יש מצוה להציק ולצער וכדו' ואז נעשה רמ"ט מצוות אותיות מט"ר, ועל זה אנו מבקשים הצילנו מזר"ם וממט"ר שמכל צד שבא אלינו היצר הרע נזכה להנצל ממנו הן מבחינת זר"ם והן מבחינת מט"ר

נוטר הכרמים כתב:מעיין,
ב'פנים יפות' החדש והמהודר של מישור, שבסוף הכרך הראשון ליקוטים ממקומות שונים חפשת?

עיינתי ויש שם אבל הביאו אותו מכת"י ווייס שהוא מכת"י של המחנה לוי, ולא שמו לב שנדפס כבר בלשון אחר בפתיחת שערים ללחמי תודה ומה שצ"ע ששם בפתיחת שערים יש הוספה ע"י פירוש זה בפסוק עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ואילו בליקוטים שבפנ"י גם חלק זה הוא בשם אביו

בפנים יפות מהודרוא תניינא הנדפס מחדש
כתוב בפרשת וישלח עמוד מ"ח בזה הלשון:

ומה שאמר אציגה נא עמך על דרך שפירשנו בהצילני נא מיד אחי באופן א'
שנעשה אח לדבר מצוה וזהו שאמר והיה כאשר תרי"ד ר"ל שיוסיף על המצוות
אפילו מצוה אחת בזה יפרוק עולו מעל צארו וזהו שאמר עם לבן גרתי גימטריא תרי"ג ולא הוסיף ברמאותו.


וכמו"כ עיין עוד שם עמוד מ"ו

חכם באשי כתב:כן כותב ר' שלמה בר' שמואל מווירצבורג (תלמיד ר' שמואל החסיד):

חכם באשי כתב:ספרו עדיין מצוי בכת"י.

מותר לשאול אם נתגלה לנו כאן "חד מקמאי" בעל החידושים המופלאים?
כאן viewtopic.php?f=7&t=8399 ועוד הרבה?

מותר לשאול.
והתשובה היא: לא.