פורום אוצר החכמה

ספר ליקוטי שושנים מהגה"ק רבי שמשון מאוסטרופולא זי"ע הוא ספר נפלא ויקר מאוד,
רק שאין שם אפי' קצת סדר, הגם שהוא לא כ"כ ארוך ובחיפוש אפשר למצוא מה שרוצים [וכבר הוזכר כ"פ בפורום].
בכל אופן אנצל את פרשת השבוע לפרסם וורט נפלא ומדהים שהוא מביא בחלקו בשם האריז"ל.

השאלה היא איזה חלק כאן הוא מהאריז"ל?
ואשמח אם מישהו יראני את הדברים במקורם - [כתבי האריז"ל].

כנראה רק פירוש הכתוב בפ' וארא, כה אמר ד' בזאת תדע כי אני ד' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור.

גם אני חיפשתי בזמנו דברי האריז"ל הללו, והעליתי חרס בידי.

ואגב, ד"ז נדפס גם בספר קהלת משה, בשמו.

ברוך שהחזרת לי אבידתי, אני מחפש את זה כבר זמן רב.
חידשתי בעז"ה הוספה לזה, ורציתי למצוא מקורם אולי נמצא שם. אך כזכור, אין דברים האלה מופיעים בכתבי האריז"ל.
רציתי להשוות שכתוב "מזמור לדוד הוי"ה רועי לא אחסר וכו' גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי 'אתה' עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני". והנה דוד אמר שאינו מתיירא שה' עמו. והנה ה' הוא יכאיב ויחבש, מכה ומרפא. וההבדל הוא שכשהשם כסדרו, הוא שם של רחמים, וכשהוא בהיפוך הוא שם של דין. וזה ששניהם מאתו יתברך, והוא פועל הכל, הוא בעצם הסיבה לסמוך עליו ולבטוח שיושיע ויציל מכל רע.
וכך אמר דהמע"ה, לא אירא רע, כי 'אתה' עמדי, היינו שגם אם הדין מתוח הוא יודע שזה מאתו ית'.
והנה, שבט ומשענת שניהם הם מטה, אלא ששבט אוחזים מלמטה ומכים בו, והמשענת מלמעלה ונשענים עליה. שבט הוא סמל הדין 'ופקדתי בשבט פשעם'. ומשענת הוא סמל הרחמים והישועה, "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו", "איש משענתו בידו מרוב ימים". וזה מה שהוסיף דהמע"ה "שבטך ומשענתך, היינו זה שהמטה שבו חקוק שמך המיוחד הוא הוא השבט [דין] כשאוחזים אותו מלמטה, והוא המשענת [רחמים] כשמחזיקים הו מלמעלה, המה ינחמוני".

ישבב הסופר כתב:ברוך שהחזרת לי אבידתי, אני מחפש את זה כבר זמן רב.
חידשתי בעז"ה הוספה לזה, ורציתי למצוא מקורם אולי נמצא שם. אך כזכור, אין דברים האלה מופיעים בכתבי האריז"ל.
רציתי להשוות שכתוב "מזמור לדוד הוי"ה רועי לא אחסר וכו' גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי 'אתה' עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני". והנה דוד אמר שאינו מתיירא שה' עמו. והנה ה' הוא יכאיב ויחבש, מכה ומרפא. וההבדל הוא שכשהשם כסדרו, הוא שם של רחמים, וכשהוא בהיפוך הוא שם של דין. וזה ששניהם מאתו יתברך, והוא פועל הכל, הוא בעצם הסיבה לסמוך עליו ולבטוח שיושיע ויציל מכל רע.
וכך אמר דהמע"ה, לא אירא רע, כי 'אתה' עמדי, היינו שגם אם הדין מתוח הוא יודע שזה מאתו ית'.
והנה, שבט ומשענת שניהם הם מטה, אלא ששבט אוחזים מלמטה ומכים בו, והמשענת מלמעלה ונשענים עליה. שבט הוא סמל הדין 'ופקדתי בשבט פשעם'. ומשענת הוא סמל הרחמים והישועה, "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו", "איש משענתו בידו מרוב ימים". וזה מה שהוסיף דהמע"ה "שבטך ומשענתך, היינו זה שהמטה שבו חקוק שמך המיוחד הוא הוא השבט [דין] כשאוחזים אותו מלמטה, והוא המשענת [רחמים] כשמחזיקים הו מלמעלה, המה ינחמוני".

חזק ביותר.
בשבת כבר מכרתי את זה.
[הייתי שמח להביא את הגאולה. מה עם "בשם אומרו"?]

הקפצה

ישבב הסופר כתב:ברוך שהחזרת לי אבידתי, אני מחפש את זה כבר זמן רב.
חידשתי בעז"ה הוספה לזה, ורציתי למצוא מקורם אולי נמצא שם. אך כזכור, אין דברים האלה מופיעים בכתבי האריז"ל.
רציתי להשוות שכתוב "מזמור לדוד הוי"ה רועי לא אחסר וכו' גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי 'אתה' עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני". והנה דוד אמר שאינו מתיירא שה' עמו. והנה ה' הוא יכאיב ויחבש, מכה ומרפא. וההבדל הוא שכשהשם כסדרו, הוא שם של רחמים, וכשהוא בהיפוך הוא שם של דין. וזה ששניהם מאתו יתברך, והוא פועל הכל, הוא בעצם הסיבה לסמוך עליו ולבטוח שיושיע ויציל מכל רע.
וכך אמר דהמע"ה, לא אירא רע, כי 'אתה' עמדי, היינו שגם אם הדין מתוח הוא יודע שזה מאתו ית'.
והנה, שבט ומשענת שניהם הם מטה, אלא ששבט אוחזים מלמטה ומכים בו, והמשענת מלמעלה ונשענים עליה. שבט הוא סמל הדין 'ופקדתי בשבט פשעם'. ומשענת הוא סמל הרחמים והישועה, "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו", "איש משענתו בידו מרוב ימים". וזה מה שהוסיף דהמע"ה "שבטך ומשענתך, היינו זה שהמטה שבו חקוק שמך המיוחד הוא הוא השבט [דין] כשאוחזים אותו מלמטה, והוא המשענת [רחמים] כשמחזיקים הו מלמעלה, המה ינחמוני".

לא זכיתי להבין כוונתך, שהרי כל העינין הוא האם משה רבינו החזיק המטה כדרכו או שהפכו ואילו השבט והמשענת אף שזה מחזיקים אותו מלמעלה וזה מלמטה אבל עכ''פ שניהם זה סדר החזקתם ואין פה שינוי מהדרך וא''כ אין פה היפוך שם הוי''ה כמו שהיה במטה של משה.
אבל בפשטות פשט הפסוק הוא ששבט זה כלי ענישה ורדיה ומשען הוא כלי לעזרה וסיוע וזה הכוונה שבהכל הוא מתנחם כי הכל מאיתו ולטובה.

היתכן לומר שרבינו שמשון מאוסטרפולי היה בידו הרבה מכתבי האר"י ז"ל שאינם בידינו כעת שהרי כמדומני בכמה מקומות הוא מביא מכתבי האר"י והדברים אינם בנמצא? ולדוגמא באגרתו המפורסמת על ענין דצ"ך עד"ש באח"ב מביא מדברי האר"י ז"ל ולא מצאתי הדברים בכתבי האר"י?

ישבב הסופר כתב:והנה, שבט ומשענת שניהם הם מטה, אלא ששבט אוחזים מלמטה ומכים בו, והמשענת מלמעלה ונשענים עליה.

וכי אי אפשר להכות בשבט כשאוחזים אותו מלמעלה?