פורום אוצר החכמה

כתב בפלא יועץ (ערך הנאה) ש"מנהג אנשי מעשה" מעט לפני כניסת שבת אוכלים דבר שערב לחיכם, כדי לקבל שבת בשמחה, ומבאר שתענוג הגוף יכול לעורר את שמחת הנפש וכו'.

האם מוזכר בעוד מקום מנהג כזה, והאם מוכר כיום?

אולי זה המקור של טיש בואי כלה הנהוג אצל חסידי הסולם וצאצאיו. ואולי גם נהוג בעוד חסידויות (באבוב?)

גאולה בקרוב כתב:כתב בפלא יועץ (ערך הנאה) ש"מנהג אנשי מעשה" מעט לפני כניסת שבת אוכלים דבר שערב לחיכם, כדי לקבל שבת בשמחה, ומבאר שתענוג הגוף יכול לעורר את שמחת הנפש וכו'.

האם מוזכר בעוד מקום מנהג כזה, והאם מוכר כיום?

יהודי מרוקו נהגו לעשות סעודה שנקראת "בואי כלה", ובה מטעמים שונים ממאכלי השבת (בפרט דגים) בדרך אכילת עראי - ללא עשיית 'המוציא'; לפעמים עם קצת משקה ליד. הטעם הידוע הוא מהסיבה של "וטועמיה".
השאלה היא האם הם המקור של החסידים או שהחסידים המקור שלהם?! למעשה המקור לכך קדום מאוד, וניתן למצוא לו עדויות בספרי הראשונים מאשכנז וספרד עד כמה שזכור לי. אך יהודי מרוקו נודעו במיוחד בסעודת ה"בואי כלה" שלהם יותר מעדות אחרות כמדומני.

סליחות כתב: הטעם הידוע הוא מהסיבה של "וטועמיה".

טעות נפוצה מאד, וסליחה מסליחות על השתמשי בו כדי לציינה.
הרבה מצטטים "וטועמיה", ולו זו מה עושה???

בחיים ושלום [מונקטש] ועוד מובא על מנהג אדמורי"ם לטעום מהדגים סמוך לבין השמשות, מלבד טעימה מכל מין מוקדם יותר.