פורום אוצר החכמה

נסתפקתי אם יש היתר לדבר לה"ר על א' מתוך קבוצה, כלומר לומר: אחד מתוך עשרת אלו נהג שלא כהוגן.
כשאיני ממקד את הקלון במישהו מסוים.
מחד גיסא, אין כאן לה"ר על אדם מסוים ואף לא על קבוצה שכן אינם אחראים האחד למעשה רעהו (ואין ביניהם קשר)
מאידך גיסא, כעת יצרתי 'ספק קלון' על כולם.
.
יש לי 'דמות ראיה' ואולי יותר מכך. ואני מבקש לשמוע קודם לכן את חוו"ד חו"ר הפורום שליט"א, אם ממשנה אם מסברא

ברצוני לחדד מעט את השאלה שכן יש כאן בעייתיות מסויימת לדעתי.
שאם מותר לומר על אחד מקבוצה של 10 אנשים לה"ר וכי על אחד מ-2 יהיה מותר?! לא מסתבר.
ואם על 10 יהיה אסור וכי על 1000 או יותר יהיה אסור?! גם לא מסתבר.
אם כן מהו הגדר?
(ואולי 3 מקרי כבר רבים לענין זה ויהיה מותר).

עכ"פ נסתייענו בחידודך, שהסיטואציה הזאת יכולה להיות מצויה מאד, בודאי במשתמע.
ולענ"ד הכמות הבעייתית אמורה להיקבע לפי דעת בנ"א בהרגשה, בקבוצה של כמה היית מוכן להיכלל? ובבחינת 'הכל לפי המתבייש'

חשבתי על כך אבל אם הדבר יהיה נידון לפי המבקש לספר, שוב תהיה בעיה וכל אחד יגדיר זאת אחרת לפי רצונו ונגיעתו.

מהי ה'דמות ראיה'? שאם שואלים אותו מי עשה זאת, מותר לו לומר:"לא אני"?

מהיכי תיתי שיהיה מותר?
האם מותר לומר על פלוני ש"יש חשד/ספק שעשה מעשה פלוני".
ודאי שלא.
וכשאומרים על א' מקבוצה בעצם אומרים על כל א' מהם שהוא בספק זה.

ר' גור ובקבוצה של 10,000 או מליון אסור?!
הרי מפורש אם לא אומרים שם האיש מותר והרי הוא אחד מישראל?...

נמחק.

לא הבנתי. אתה אומר שאסור?
וכי אסור לומר שיש מישהו שעבר עבירה פלונית או עבר על הלכה מסויימת?! (לדוגמא לא התפלל במנין, בכוונה הבאתי דוגמא כזו משום שאם מדובר על עבירה חמורה לכאורה מותר ד"לא תלך רכיל בעמך" כתיב, בעושה מעשה עמך וכן אם מדובר שגנב מותר דהוא לצורך).

כמה שנין הסתפקתי בזה ויצא לי גדר כזה: עומדים לפנינו שניים ואני אומר אחד הוא בעל עבירה, אסור בהחלט כי שניהם נעשו ספק בעל עבירה (ויתכן שאם היה אומר במפורש מי הוא בעל העבירה היא איסור קל יותר מלומר שאחד משתיהם מהם חטא, כי כאן דיבר על אחד ואילו שאינו מפרט מי חטא, למעשה דיבר על שניים. ויל"ד בזה). לומר על אלף שאחד עשה עבירה, לאו כלום הוא כי אין כל האלף נעשים בעיני חשודים וספק בעלי עבירה. והשאלה רק איפה לשים את הגבול. לכאו' אפ' לומר על אחד מתוך עשר נמי יש הרגשה שכל העשרה פה נעשו בעיני כחשודים. ובאמת כבר כתבו למעלה ונראה אמת דהכל לפי הענין, אם אצל השומע באמת כולם נעשו גרועים יותר ממה שהיו בעיניו לפני שסיפרו לו אזי יש בזה איסור. אבל אם מפני ריבוי האנשים אין אף אחד נעשה לחשוד - שרי. וד"ז יכול להשתנות בין שומע לשומע והכל לפי הענין.

מבקש אני מחילה ממעלתכם על היעדרותי, שמן הסתם תימשך. אך פטור בלא כלום אי אפשר:

מידות פ"א בשלשה מקומות מ"ב: ראב"י אומר פעם א' מצאו את אחי אמא ישן כו'. לכאו' הוא עבירה וא"כ אע"ג דנתבאר בגמ' דהעונש שבח הוא להן דאונס שינה הוה, מ"מ לכאו' יש מכאן דמות ראיה להתיר לה"ר היכא שתולה הסירחון בין כמה אנשים. שכל עוד שלא פירש באיזה מאחי אמו מיירי, לית לן בה.
והגרח"ק שליט"א רצה לדחות (ע"פ הבנתי וטל"ח) דסו"ס השבח עדיף וממילא דאין כאן לה"ר ואזדא הראי'.