פורום אוצר החכמה

"גם ידוע שרצועה רעה לישראל ח"ו כשאינם עוסקים בתורה הוא נמלך יש"ו הנק' ראשית גוים וכמ"ש ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים כשרפו ידיהם מן התורה כמ"ש ז"ל".

מה הפירוש, מה המקור?

יוסףלוי כתב:

"גם ידוע שרצועה רעה לישראל ח"ו כשאינם עוסקים בתורה הוא נמלך יש"ו הנק' ראשית גוים וכמ"ש ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים כשרפו ידיהם מן התורה כמ"ש ז"ל".

מה הפירוש, מה המקור?

לא ישו ולא 'נעליים'...
פשוט, תתקן במקום 'נמלך' ל'עמלק', והכל על מקומו יבוא בשלום. צא וראה!

חכם באשי כתב:פשוט, תתקן במקום 'נמלך' ל'עמלק', והכל על מקומו יבוא בשלום. צא וראה!

יפה, נהניתי.

קיבלתי, רק מה אעשה שבכת"י עצמו כתב "נמלך", ושמא זו טעות המעתיק.

לא שמא אלא וודאי טעות סופר.

בכל אופן, יישר כח גדול.

קשה לומר בוודאות שכזו כי כת"י כ"כ בהיר ונהיר וקריא שזה "טעות סופר", או "טעות המעתיק", אלא המכוון הוא שהוא נהיה למלך ימח שמו וזכרו [הוא] הנקרא ראשית גויים. וק"ל.

הנאמן בפקדונו כתב:קשה לומר בוודאות שכזו כי כת"י כ"כ בהיר ונהיר וקריא שזה "טעות סופר", או "טעות המעתיק", אלא המכוון הוא שהוא נהיה למלך ימח שמו וזכרו [הוא] הנקרא ראשית גויים. וק"ל.

אם זו טעות המעתיק, הרי לא משנה אם כת"י זה בהיר ונהיר, אלא במידת הבהירות של הכ"י ממנו העתיק.

ברור שיש כאן ט"ס וכוונתו לדברי המדרש שעמלק הוא רצועת מרדות לישראל.

בנוסף לכך הרי המילים עמלק ונמלך כ"כ דומים זל"ז

הנאמן בפקדונו כתב:קשה לומר בוודאות שכזו כי כת"י כ"כ בהיר ונהיר וקריא שזה "טעות סופר", או "טעות המעתיק", אלא המכוון הוא שהוא נהיה למלך ימח שמו וזכרו [הוא] הנקרא ראשית גויים. וק"ל.

כל כך קל להבין, פלא איך יש צד לומר אחרת.

בצילום כת"י שהעלה יש גם ט"ס אחרת "כשיאינם"

אולי רבי יוסף לוי מעלה לנו כאן חלק יותר גדול מהכת"י?

ערער בערבה כתב:

הנאמן בפקדונו כתב:קשה לומר בוודאות שכזו כי כת"י כ"כ בהיר ונהיר וקריא שזה "טעות סופר", או "טעות המעתיק", אלא המכוון הוא שהוא נהיה למלך ימח שמו וזכרו [הוא] הנקרא ראשית גויים. וק"ל.

כל כך קל להבין, פלא איך יש צד לומר אחרת.

כבר "סוכם" בפורום שכשרוצים לומר דבר בציניות יש להוסיף 3 נקודות (למען לא תהיה טעות בהבנת הקוראים)...

מעיין כתב:בצילום כת"י שהעלה יש גם ט"ס אחרת "כשיאינם"

טעיויות אלו רבות בכת"י מעתיק זה, ועוד טעויות מפורשות, ע"כ כבר הסקתי בעבר שאשנה במקום הצורך.

הנאמן בפקדונו כתב:אולי רבי יוסף לוי מעלה לנו כאן חלק יותר גדול מהכת"י?

אעלה כעת כמה דוגמאות

מהם הם ראשי תיבות מוזרים אלו שמע...?
אלא "והנה בטלה דעתייהו דאין מידת השי"ת כמידת ב"ו דלא יצדק בו הגאוה והענוה [ד]סתראי נינהו לא כן ה"י במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו" וק"ל.

עוד אבקש מהציבור, שיבאר לי מקטע זה

משמע מדבריו שמצטט מקורות (כדרכו במקומות רבים שלא להזכיר שיש כזה מקור) ששואלים "מה הלשון אומרת אף תכון", שמא הציבור יידע?

היכן אתה רואה כאן ציטוט? הוא שואל 'דקשה' מהיכי תיתי שתימוט שהפס' בא לאפוקי מזה. שאלה פשוטה. נא העלה את התירוץ.
ואם יורשה לשאול, מבטן מי יצאו הדברים?

אכן, כאן זו טעות שלי, משום שקראתי "ומתיב" ולא הבנתי את ההקשר.
לגבי שאלתך מבטן מי יצאו הדברים, גם אני איני יודע. כת"י זה התגלגל אלי בחציו ודפיו הראשונים נעלמו, והיה בתוך כתבי רבני משפחה אחרת. אולי בעז"ה בהמשך אעלה את סיום מילותיו של המעתיק.
ישנם השערות, אבל אינם ודאיות כלל וכלל.

לגבי תירוצו על הקושיא, כיוון שהמקטע באמצע הדרוש, ע"כ אקדים דבר נחוץ.
הוא מביא שהחיד"א כותב "על שפת הנחל" (ספר של החיד"א שאין בידי. מי יוכל להמציא לי?)דאיתא במדרש שהיתה אות אל"ף חסרה ל' בבריאת העולם, וראה הקב"ה דאין העולם מתקיים באף, והטיל לה ל' בתוכה.
וזה פירוש הפס' "אשר לבבו פונה...", ר"ת אל"ף, כי לבבו פונה משום שבטוח שלא יהא עליו א"ף אלא אל"ף. ועפי"ז מבאר שם פס' רבים כפתור ופרח. (ישנם עוד דברים רבים שלא הקדמתי ושקשורים להוספותיו פה) וז"ל:
"...ונסביר הענין דכונת המינים וטענותיהם אינו שכופרים בעיקר ח"ו אלא כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות עכו"ם וז"ל בימי אנוש טעו בני אדם וכו' אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד וכו' ראוים הם לשבחם ולפארם ע"ש. נמצא דעע"ז אין כוונתם כי אם לאמצעי לפי שאומרים שמרוב גודלו ית' אין כבודו להשגיח בת"ה וכו' ולכך עע"ז אמצעי בינם לבין ה"י וטועים כמ"ש נעשה אדם וכו' אכן במעמד הר סיני וקריעת ים סוף הכירו השגחתו ית' בתחת' ואמרו זה אלי ואנווהו מורה באצבע וכמ"ש ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכו' ובמתן תורה ראו עין בעין וכמ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם וכו', וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות יסודי התורה פ"ח וז"ל משה רבינו לא האמינו ישראל עד מתן תורה וכו' וכמ"ש הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור וכו' וזה יאמר ה' מלך גאות לבש - ואפי"ה אין לטעות בנעשה ונשמע ולסלק השגחתו מן התחת', והראיה לבש ה' עוז - זה התורה כמש"ה עוז לעמו יתן. התאזר - גמטרי' תרי"ג מצות, ולזה אף תכון תבל בל תמוט - שמשגיח בתחת', ועוד ראיה מקריעת ים-סוף נכון כסאך מאז - אמר רב ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה ע"כ וזהו נכון כסאך מאז , ואף בשתים אלה מתן תורה וקריעת ים סוף נודעה ענותנותו ית' והשגחתו בתחת' ואין מקום לטעות ח"ו..."

נוטר, בתמורה לתירוץ אולי תבאר לי משפט זה (שמופיע בדיוק אחר התירוץ)

מה קשה? הוא משתמש במליצה על משקל 'שנים שנים באו אל נח אל התיבה', וטוען כי שתים זו שמע יתרו שהניחה דעתו וסלקו טעותו בע"ז, גם מ"ת וגם קריעת ים סוף, ולכך בא להתגייר.

חזק ביותר. ישר כח אדיר.

ואלי כבוד הרב נוטר ימצא מקור לזה

מה צריך מקור? ג' הקב"ה אינו סובלן ואני איני אוהבן זוהי גמ' מפורשת, כמדומני בברכות. מבאר המחבר כי דל גאה הנזכר שם הוא לא עני כפשוטו בממון אלא בדעת, שכן על עשיר בתורה ובמצוות שהוא תכלית הבריאה א"א לומר יתוש קדמך, וכמבואר בחז"ל שאם לא זכה אומרים לו יתוש קדמך.

בתוך דברי התירוץ שהצגתי לפניך, מובאים ראשי התיבות בת"ה מה הם? כוונתו ודאי לתחתונים וא"כ זו טעות.

בת"ה וכו' - הוא שיבוש בהעתקה ממה שהיה כתוב לפניו: בתחתוני'.

כנראה טעות, ומצטרף לסדרת הטעויות של נמלק - עמלק ועוד. ארצה כנראה לכתוב בתח' במשמעות בתחתונים.

פעמים רבות מביא את חקירת מר"ן. היכן היא?

חיפשתי את המקור ל"שלושה הקב"ה שונאן דל גאה..." בויקיטקסט ולא מצאתי אלא בשערי תשובה. באיזה מסכת זה מופיע?

פסחים קיג:
"ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחנם ויש אומרים אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזיר".

יוסףלוי כתב:חיפשתי את המקור ל"שלושה הקב"ה שונאן דל גאה..." בויקיטקסט ולא מצאתי אלא בשערי תשובה. באיזה מסכת זה מופיע?

פסחים קי"ג ע"ב ארבעה אין הדעת סובלתן וכו'

יוסףלוי כתב:פעמים רבות מביא את חקירת מר"ן. היכן היא?

ללא שם 7.png

מ"ש בשם מרן, נמצא במגיד מישרים, בראשית מהדו"ק.
ועי' ערבי נחל וישלח דרוש א' בעניין זה, וכיו"ב נזכר בעץ הדעת טוב, סוף פרשת בהר. וראיתי בדברי רבי שאול נחמיאס שהזכיר זאת פעמים רבות.

ובדרך אגב אציין, שע"פ הנסיון בכ"י הבאים מחבל המערב, ישנם טעויות סופר רבות מאוד, בין של תלמידים ובין של מעתיקים, ואכמ"ל.

יאיר כתב:פסחים קיג:
"ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחנם ויש אומרים אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזיר".

כבר הדגשתי "הקב"ה שונאן", כמו שמצוטט אצלנו בכת"י וכן בשערי תשובה (ז) "כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלשה הקב"ה שונאן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף".

מורה צדק כתב:ובדרך אגב אציין, שע"פ הנסיון בכ"י הבאים מחבל המערב, ישנם טעויות סופר רבות מאוד, בין של תלמידים ובין של מעתיקים, ואכמ"ל.

הסיבה לכך פשוטה, משום שחזון הדפוס לא היה נפוץ במרוקו כלל, והעתקות היו רבות כחול אשר על שפת הים.

אולי מישהו יפנה אותי לספרו של החיד"א "שפת הנחל", כמו שכבר כתבתי למעלה?

יוסףלוי כתב:אולי מישהו יפנה אותי לספרו של החיד"א "שפת הנחל", כמו שכבר כתבתי למעלה?

בטוח הינך בשם הספר?

אולי על שפת הנחל? כן הביא בכת״י וכמדומני שראיתי בחיפוש באוצר שעוד מביאים ספר זה...

יוסףלוי כתב:אולי על שפת הנחל? כן הביא בכת״י וכמדומני שראיתי בחיפוש באוצר שעוד מביאים ספר זה...

כנראה כוונתו לאחד מהספרים דלדהלן, נחל אשכול, נחל קדומים, נחל שורק.

מסתבר. אבדוק.

יוסףלוי כתב:

יאיר כתב:פסחים קיג:
"ארבעה אין הדעת סובלתן אלו הן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף ופרנס מתגאה על הציבור בחנם ויש אומרים אף המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזיר".

כבר הדגשתי "הקב"ה שונאן", כמו שמצוטט אצלנו בכת"י וכן בשערי תשובה (ז) "כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלשה הקב"ה שונאן דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף".

מורה צדק כתב:ובדרך אגב אציין, שע"פ הנסיון בכ"י הבאים מחבל המערב, ישנם טעויות סופר רבות מאוד, בין של תלמידים ובין של מעתיקים, ואכמ"ל.

הסיבה לכך פשוטה, משום שחזון הדפוס לא היה נפוץ במרוקו כלל, והעתקות היו רבות כחול אשר על שפת הים.

לכאורה הלשון "הקב"ה שונאן הוא מושאל ממאמרם ז"ל [נדה טז:] "אמר רבי שמעון בר יוחאי שלשה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבם וכו' " ע"ש.

יוסףלוי כתב:מסתבר. אבדוק.

מובא בפני דוד פ' נצבים, אבל ראיתי מביאים גם מנחל קדומים פ' נצבים, לא בדקתי.
תוספת: בדקתי ואכן נמצא שם.