פורום אוצר החכמה

ראיתי באיזה כתב יד וזה לשונו ׃ אותיות המורגשות בתיבת אנוש עולות נשמה, וגם ולא הבנתי איך זה האם יכול מי שהוא מחכמי הפורום להחכימני?

תודה רבה

אולי:
אנוש בגמטריה קטנה - 8 כמנין נשמה בגמ' קטנה.

יאיר, לפי דבריך, מה פירוש "המורגשות בדיבור"?

תוכן כתב:יאיר, לפי דבריך, מה פירוש "המורגשות בדיבור"?

יאיר אכן התייחס רק לאותיות "המורגשות", נ ש.

אהב ספרים,
נסיתי לפתור את הגימטריא בכמה וכמה אפשרויות ולא הצלחתי.
אולי תוכל לצטט את הקטע, מלפניו ומלאחריו. וגם תוסיף פרטים מאיזו תקופה המחבר? שהרי לא כגימטריאות שבראשונים לאלו שבאחרונים, כל אחד מהם השתמש בכללים שונים.

יתכן שלא מדובר בגמטריא אלא ברמז של נוטריקון, היינו שהאותיות נו"ן ושי"ן שהם המורגשות בהגיית שם "אנוש" הם רמז ל"נשמה", ובתורת האותיות יש רבים כאלה.

הנה הקטע השלם

רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רמה. מלת 'תקות' לא יתכן אלא בדבר שאדם חפץ בו ומקוהו. אמנם צריך לדעת, כי כל אדם מתכליות ביאתו בעולם הזה הוא לצרף חומריות גופו, ומאחר שחטא אדם אי אפשר להצטרף אלא בהיותו נקבר ובשרו ירום תולעים ויבאש ויחזור לעפרו, והיא הדרך אשר התקין לו הוא יתברך להשלים זכוך גופו. וכל עוד שלא נתעכל הבשר אינה יכולה הנשמה להתלבש בלבוש קדוש שהכינה לה במעשיו הטובים, לפי שבהיות הגוף מצד הנחש והיה לו להזדכך ולא יצטרך למות, והוא לא עשה כן, לפיכך בבוא הנשמה להתלבש בלבוש הנ"ל, המלאכים שהם מחלק הגוף מקטרגים עליו כל ימי היות הבשר קיים ומעכבים לה ההתלבשות, כי אומרים היה לה לזכך חומריות הגוף הזה, אבל אחרי שנתעכל אין משגיחין עליהם, שכבר נזדכך. ויהיה לפי זה תקות אנוש, היינו תקות הנשמה, רמה, שתתעכל הבשר ותוכל היא ללבוש בלבוש רוחני הנ"ל. וקרא לנשמה אנוש, לפי שבמלת אנוש יש בה מאותיות נשמה יותר ממה שיש בשאר תוארי הילוד אשה: אדם, איש, גבר. וכן אותיות המורגשות שבמלת אנו"ש עולות כמו נשמ"ה.

אין להתעלם מכך,
שלזוה"ק "אנוש" הוא פחות בשמות, אדם גבר אנוש איש, וקטרגו מלה"ש "מה אנוש כי תזכרנו..", ודור אנוש, ופירשו אנו"ש גימ' נח"ש,
ולהמבואר בהגר"א למשלי (ח' ד') ועוד אנוש הוא הפחות,
והמקביל הוא (ולהיפך), נפש רוח נשמה חיה,
בין כך ובין כך איך אפשר להעמיד אנוש מול נשמה?

וצריך לפרשו, שתקות "אנוש" = נשמה, החלק הפחות שבנשמה בכללותה הנקרא "אנוש", רמה וכו'

יתכן מאוד שהכוונה הוא כדלהלן.
הנה יעוי' בדברי יחזקאל סי' כז אות טו בענין תוכ"ד, שמסיק דלענין תוכ"ד אנו הולכים אחר מנין תיבות הנרגשות במבטא, וא"כ ברוך ה' המבורך יש בו יותר אותיות מורגשות מאשר שלום עליך רבי עיי"ש שדן בד' הרבינו יונה.
לפי"ז י"ל שהכוונה שהאותיות המורגשות באנוש שהם ג' אותיות (כי הוי"ו אינו נחשב כי אינו נרגש) עולות כמו אותן אותיות המורגשות בתיבת נשמה שהם ג"כ ג' אותיות, כי האות ה' שבנשמה אינה נרגשת, ולפי"ז אין הכוונה כפי שרצו הרבנים הנ"ל לחשוב שעולה היינו עולה למנין פלוני ופלוני דהיינו גימטריא אלא כענין הנ"ל, טעות לעולם חוזרת.