בהקדמתו לספר מסביר האלשיך מדוע החליט להוציא לאור את חיבורו:
עוד שנית כי רבים מקשיבים העתיקו מילין על ספר בדיו. מי יקום בקהל בכל עיר ועיר מדינה ומדינה לדרוש להם מילי דמעלו מבשר ואומר כי שלי שלי. ויש טבח ומכר לכל עובר בכסף שברו. עושה סחורה בפרתו של חברו. אשר לא עמל בו ולא גדלו. לכן אף על זאת פקחתי עיני. כי אתה יראה הרואה האמת ממי שאמרו. וגזלה ישיב אשר בזדון דברו ושב ורפא לו. ואם לא תעלה ארוכה אל התוספת. אשר לא כתוב בספר. אומר די על העיקר.
אמנם התקיים חששו במעט כפי שמתאר בנו בהקדמת החיבור לתהלים:
ואני בעניי שמעתי וראיתי כי רבים מקשיבים ומחפשים באמתחותי, שדדו אהלי יריעותי, ומתפארים לאמר לנו המים, אשר עשה שניי ה"ר חיים בן ה"ר יצחק אלש נ"ע גנוב הוא אתו, ספר ראשון מספר תהלים זה שגנבו מביתי ומארגזי והוא לא הוגה מיד אבא מארי זצ"ל, כי אם הוא מהדורא קמא, וילך לו והדפיסו ועשה לו הון רב כהיום הזה עושה סחורה בפרתו של חברו אשר לא עמל בו ולא גדלו, והאלקים עדי וסהדי במרומים כמה טרחתי ויגעתי, ומה גם בעניותי ודלותי ושפלותי, וכמה דמעות נזלו מעיני, עד עשותי כל מה שהדפסתי, וכשמעי שמועת ההדפסה שהדפיסו נשבר לבי בקרבי, לכן אף על זה פקחתי עיני, כי עתה יראו הרואים הדין עם מי, וגזלה ישיב לבעליו ושב ורפא לו, ואם לא תעלה ארוכה, ידינו לו מן השמים וזה שער השמים: