ד ר י ש ה _ ב כ ב ו ד _ א כ ס נ י א

[מעיין]

במענה לאשכול היובל האלפיים של הרב הנוטר הציע רעיון נחמד

בהשראת האוירה האצילה והמרוממת ששוררת כאן לאחרונה, ובמשק כנפי עליצות הנפש בהתחדש עלינו חודש שמרבים בו בשמחה, אציע לקבוע מקום מיוחד שבו ידרשו הכל בכבוד האכסניה הנפלאה, יכירו ויוקירו טובה לבוסתן החמד הנדיר שהוקם כאן ביזע ובמסירות.

עטרה בראש יטול המנהל הנכבד הגאון אי"ס שליט"א, הדגול מרבבה, אשר לו ולידענותו המופלגת, לפעליו הרבים והעצומים, למידת טובו וענותנותו, נאוה כל תהילה.

אפתח באשכול של זהב זה שיהי' מודלה על גבי כלונסות. וכל מי שיתנדב עלה, או גרגיר, יביא ויתלה בה.

[ישבב הסופר]

אכן רעיון נחמד ביותר, אם מבצעים אותו כראוי.
לדעתי הדלה, לא זו הדרך, והאשכול הזה עלול להשיג את היפך מכוונו.
הצבעים הססגוניים והכוכביות הם פירצה הקוראת לטרולים למיניהם.

[נוטר הכרמים]

לא אביתי לקפוץ בראש, אבל הנחץ יאלצני להעלות אי-אלו קוים לכבוד האכסניה החשובה, ולכבוד מנהלה הנכבד שיחי', [ודווקא הפעם, לא בחרוזים].

פורום 'שוקק' פרה ורבה שכזה, שכיום כבר 'חי נושא את עצמו' ב"ה, לא קם מאליו. מפינה זנוחה בירכתי שירות מקצועי וחשוב שהגישה מערכת 'אוצר החכמה' להמוני מנוייה ומשתמשיה, נהיה המקום הזה 'תל תלפיות' לכל מה שמתרחש בשדה הספר התורני, ובאוצר הספרים היהודי הגדול לדורותיו.

בראש ובראשונה, כמובן. 'בית המדרש' והיה כל מבקש ה' יפנה, ללמוד וללמד, להחכים ולהוסיף דעת. 'אשיינע ווארט' על הפרשה, ספק מעניין בהלכה, ועוד כדומה.

המדור הותיק והמרכזי, רב הענין ועמוס ה'מציאות', 'מטפחת סופרים ועיטור סופרים', שבו נקבצו ובאו בשורת ספרים חדשים וביקורתם, גילויים תורניים וביביליוגרפיים, בירורי מנהגים נדחים וחקרי הלכות עמומות, איתור מקורות עלומים, תיקוני ספרים וסופרים.

ומעת לעת, מאמרים שלמים של גדולי תורה ומביני מדע בנושאים שונים מועלים לרווחת הציבור ולתועלתו.

והמדור 'משפחות סופרים' לתולדות גדולי הדורות, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה, לצד אוסף מידע על יוחסין ומשפחות.

אשכולות מלאי עסיס, שהכל בהם, ושכולה אין בהם.

כל זאת הגיעתנו בס"ד מפרי עמלו ויגיעו של 'איש הספר', הידען העצום והמופלג, שידיו רב לו בכל השטחים והתחומים. בטוב טעם ודעת זקנים ובניחוח מבינים הוא לוקט את הסולת מתוך הפסולת, צפה הצפית וערך השולחן - שולחן מלכים ממולא בכל יקר וסגולה.

טביעות אצבעותיו של רבינו אי"ס ניכרות היטב בכל, הן בכתוב והן במחוק, באופי וביופי, ברצוי ובמצוי.

בין הפרקים בשעות שאינם מן היום ומן הלילה, ברווח שבין פרשה לפרשה בסדר יומו העמוס מוצא לו אי"ס את הזמן, גנובתי יום גנובתי לילה, להעיר ולהוסיף, להעלות ולהוריד [קבצים]. מדי פעם הוא סופג אבני קלע ובליסטריאות על עבודתו הנאמנה בקודש להסיר מעקשים וליישר המסילה, ואת רובם הוא סובל בדומיה.

-המשך יבוא-

[ישראל הר כסף]

כל כך קל להצטרף לכל מילה.
א"א לא לשים לב לשעות שבהם נכתבים למענינו ים של הודעות גדושות ידע ודברים ברורים מלאים בטעם טוב של קדושת התורה ואהבתה.
האווירה הנעימה שכמעט תמיד מצליח הרב להשרות כאן היא נדירה. בהתחשב בריבוי הדעות והגוונים.
וב"ה שמצא לשים בראשנו מי שמתאים לכך.
ישר כחך רבינו איש הספר, ומי יתן ותזכה לתואר זה בשלימות.

[נוטר הכרמים]

אפסח - ביודעין - מלתאר בשרד את יבולו הנשגב ופעלו התורני הספרותי של רבינו אי"ס שליט"א, הידועות והנעלמות.
אציין רק מקצת שבמקצת, וברמיזה ליודעים.

א' ההדרה מופלאה של המסכת הקטנה שבש"ס על גירסאותיה המדויקות ע"פ כתבי יד עתיקים, בתוספת פירושי הראשונים מוארים ומוערים.

ב' ההדרת תוספותיו של רא"ש בקדמונים, בהפלא"ת נבונים, בציונים ומקורים, עיונים וביאורים, וכל זאת בעודו רך לימים.

ג' עריכת תורת גדולי רבני עיר גדולה לאלקים, האחד, לו אדר"ת עטרת תפארת בכל חלקי תורה בבקיאות נפרזה, והשני, מקים עולה של תורה, רי"ש מתיבתא רבתא, אשר קומם מעפרות לשם ותפארה.

ד' עשיית אזנים לחכמי חרשים מכל אפסים, במבואות נהדרים, בתולדותיהם של צדיקים, נחמד להשכיל.

ה' מאמרים מאלפים בהלכה ובכל מלאכה. גילויים חשובים ומרתקים לדעה למי הלחם והשמלה.

אחינו וראש!

לקצין תהיה לנו, טפסר ומנהל,
בחכמה ובתבונה לטכס ולכלכל,
ולהלך מעדנות כנגד כל רוחות,
בהשקט ובטח על מי מנוחות!

[איש_ספר]

עתה באתי. ראשית תודה רבה מקרב לב על הרוח החברית והנדיבה.
ובכן, דומה כי לא נותר עוד איזה לשון שבח וקילוס (וידועה מחלוקת הקדמונים על משמעות הלשון...) שלא יצא מעטו הברוך של ידידי הנוטר, ומעתה הקולות יחדלון, והמעונין לדרוש בכבוד אכסניא יעשה זאת, ובלא לדרוש ולתור במעללי, ותודה רבה מראש.

תוך כדי הרהור, איך יוצאים מזה... נזכרתי במעשיה הבאה: הגרד"ל שליט"א אינו מתיר לפרסם את מכתבי התורה ששולח (פרט למכתבים שמייעד לכך, אלו הבאים כהסכמה), שאלתיו פעם למה יצא מן הכלל ג"א שבנתיים שחל"ח שבספריו מביא הרבה ממכתביו, השיב הגרד"ל, הלה, באם אבקש ממנו שלא לפרסם, רק יתווסף לו שתי שורות בספר בנוסח כזה: "אע"פ שהגאון שליט"א בענוותנתו הכבירה וכו' וכו' עכ"ז תורה היא וכו' וכו'". ולב יודע כי לא מענווה דאית בי אינני מרשה, ולכן טוב לי כי לא אומר לו מאום...

[עט סופר]

קולי קולות יחדלון בעת שירי יגדלון...
מה נוסיף ומה נדבר על העמדת השירה על דיוקה כמעשה זקנו, בעומק, בהבנה, ובסברא ישרה, ובעיקר בדקדוק המסורה.
אוצר בלום בכל חכמה ותבונה, הנוהג בנו במידת עינו הטובה

[כהן]

ראשית אצטרף לכלל המברכים והמודים על יצירת המקום הנפלא ויציקת התוכן המתמיד ע"י איש הספר,כה לחי!

שנית

תוך כדי הרהור, איך יוצאים מזה... נזכרתי במעשיה הבאה: הגרד"ל שליט"א אינו מתיר לפרסם את מכתבי התורה ששולח (פרט למכתבים שמיעד לכך, אלו הבאים כהסכמה), שאלתיו פעם למה יצא מן הכלל ג"א שבנתיים שחל"ח שבספריו מביא הרבה ממכתביו, השיב הגרד"ל, הלה, באם אבקש ממנו שלא לפרסם, רק יתווסף לו שתי שורות בספר בנוסח כזה: "אע"פ שהגאון שליט"א בענוותנתו הכבירה וכו' וכו' עכ"ז תורה היא וכו' וכו'". ולב יודע כי לא מענווה דאית בי אינני מרשה, ולכן טוב לי כי לא אומר לו מאום...

וכאחד שצמא צמא אקרא לכל ד"ת וחכמה מהגרד"ל שליט"א אבקש מאוד שגם אתה תמצא איזה אופן להעלות לכאן מילי מעלייתא מתורתו שנמצאים תח"י כנראה מדבריך

[פרוזבול]

השיב הגרד"ל, הלה, באם אבקש ממנו שלא לפרסם, רק יתווסף לו שתי שורות בספר בנוסח כזה: "אע"פ שהגאון שליט"א בענוותנתו הכבירה וכו' וכו' עכ"ז תורה היא וכו' וכו'". ולב יודע כי לא מענווה דאית בי אינני מרשה, ולכן טוב לי כי לא אומר לו מאום...

יורשה נא לי לדקדק בהבנת המשפט האחרון,
ואם היה זה מענווה אז כן היה רוצה שיתפרסמו מכתביו?

[בברכה המשולשת]

גם אני הצעיר והדל מצטרף למברכים

בברכת כהנים באהבה

[מעיין]

אפסח - ביודעין - מלתאר בשרד את יבולו הנשגב ופעלו התורני הספרותי של רבינו אי"ס שליט"א, הידועות והנעלמות.
אציין רק מקצת שבמקצת, וברמיזה ליודעים.
[/b]

ושלא לשכוח מעבודתו 'במכון פורום אוצר החכמה' לו שם בשלשה הלא היא ראש השלישי הוגה הרעיון לקבץ חבירינו להוציא אור תעלומה משם הגדולים השלישי

[ציבור]

גם אני הקטן מצטרף לברך את רבינו אי"ס המניף את ידו הגדולה בטוב טעם ודעת, בבקיאות ובחריפות.
יהי ה' עמו ויעל.

[אחשדרפנטובסקי]

אני בשמחה ג"כ הייתי מצטרף לכלל המגיבים, אך עם היות שכבר לימדוני החברים דכאן נחת זרועם האיומה (כאשר תגובתי אינה מתאימה לרוח הנרצה), אצטרך לשקול את הענין שנית.

[אברהם]

אף שאני מונע עצמי מלהגיב לאשכול זה
לא אמנע מלספר טעם הימנעותי.

חושבני, שלא רבים יודעים שמאחורי
הברק העצום,
הכישרון האגדי,
בהירות המחשבה,
ההיקף העצום,
חדות הסגנון
ושנינות הדיבור

עומד בעל נפש עדינה,
נדירה באצילותה.
הומה ברגשות קודש,
בערגה וכיסופים להתקרבות לעבודתו.
שיודע להרגיש את האחר ואת עמו
[פעם שח לי שלא עובר עליו יום בלא שהוא נתקף בעלבון וכאב על הטבח הנורא של ששה מליוני בני מלך עליון, כצאן לטבח יובל]

מלא בענוות חן אמיתית
ורואה את עצמו
נחות באלף דרגות
מכל צורב מתחיל.

הפער בין העוצמה לעדינות
ובין השנינות לרגישות
לא יאומן.

לכן לא פלא
שההודעה המגומגמת הראשונה שלו
לאחר אלפי הודעות
נכתבה באשכול זה,
כתגובה לשבחים המורעפים על ראשו.

המבוכה הכנה
של האיש היקר והעדין הזה
שאני חייב לו כה רבות
נגעה לליבי

לכן החלטתי להמנע מלכתוב אפילו מעט שבשבחיו,
ויש הלא כך כך הרבה לכתוב.