פורום אוצר החכמה

הופיע גליון מקבציאל, ל"ח, היו"ל ע"י חברת אהבת שלום בירושת"ו.
מלבד פרסום תורת חכמי אהבת שלום, שהיא מטרתו המוצהרת של הקובץ, אנו זוכים בזה לחיבורים חשובים מכת"י הרואים אור לראשונה.
מהם (לפי תשומת העין ולא לפי חשיבות):
חיבור חדש ובלתי ידוע של החכם המקובל רבי אברהם הלוי בעל 'משרא קטרין', החיבור נקרא נעם ה' ועותק יחיד ממנו (ככל הידוע עד עתה) מצוי בספרית ראש הישיבה הגר"י הלל.
קונטרס אמרי אמת, והוא הפולמוס אשר עבר בין מהר"ם די לונזאנו לבין מהר"א מונסון, אודות קבלת האר"י ופירושי הרח"ו. חיבור שלא פורסם מעולם בשלימותו. (לשונות ממנו הובאו בספר קבלת האר"י של הרב אביב"י).
קטע גניזה מחידושי הרא"ה לברכות, ע"י זקן החוקרים הרב ד"ר אלעזר הורביץ מנ"י.
ועוד דברים מעוררי ענין:
כמו סבוב רבי פתחיה מרענגשבורג מלווה בהערות מקיפות,
המשך פרסום ספר נר המערב ח"ב מכת"י (של הרי"מ טולידנו בעל הים הגדול),
מאמר חשוב על הר"נ גיאן מחכמי תלמסאן,
חיבור מעניין המתאר ספרים וחיבורים מרשימותיו של המקובל הר"י כדורי זצ"ל (שעשה לרגל מלאכתו בכריכת ספרים).
ועוד דברים חשובים ומגוונים, כמסורת קובץ חשוב זה.

וכמובן אודה מראש אם נוכל לראות כאן תוכן הענינים בשלימותו.

בבקשה

א. נשמע מרתק.
ב. האם מוהדר כאן סיבוב רבי פתחיה במלואו?
ג. מה זה "זקן החוקרים"?
ד. האם יש אפשרות להעלות כאן את המאמר על גילוח במכונה?

באמת קובץ מלא מזן אל זן!
באיזה ענין עוסק חיבורו של ר' אברהם הלוי בעל 'משרא קטרין'?

לא מתאים לאהבת שלום להדפיס את המחלוקת בין המקובלים נגד האריז"ל שעד כה צינזרו למען כבודו של האריז"ל והרחו"ו, זה מתאים לחוקרים באקדמיה. (אא"כ גם צינזרו את הביטויים החריפים)

חלמיש כתב:לא מתאים לאהבת שלום להדפיס את המחלוקת בין המקובלים נגד האריז"ל שעד כה צינזרו למען כבודו של האריז"ל והרחו"ו, זה מתאים לחוקרים באקדמיה. (אא"כ גם צינזרו את הביטויים החריפים)

לא השמיטו כלום אבל עטפו הכל בהערות ארוכות וכו'.
הרמד"ל שהעיז לבקר את כולם,לא העיז להשיג על האר"י רק אחרי שקבע/הניח ש'החומר' עליו הוא משיג הוא מהזמן הראשון שעוד בא בעומק החכמה וכו'.
את הרח"ו אכן ביקר.

אי"ס,
ספק, בבקשה, את סקרנותי: viewtopic.php?f=7&t=8713&view=unread#p77726
תודה.

קשה להגדיר את החיבור, עוד לא קראתי בו מספיק, מלמעלה נראה שעוסק בהשגת הדביקות בכמה אופנים בין היתר באמצעות כוונות וכו'.
סבוב רבי פתחיה נדפס בשלימותו.

אז הוא די חריג ביבולו הספרותי של ר' אברהם, שכן כל ספריו הידועים עוסקים ב"אימתי קאתי מר".

האם בקטע גניזה מחידושי הרא"ה לברכות יש דברים חדשים שאינם בנדפס?

בא לידי כעת מקבציאל הנ"ל, קרוב ל-900 עמודים מלאים ומעניינים, ואמרתי להשביע סקרנותם של החברים כאן ולו במעט, עד שכמובן יבוא לידם ויוכלו לראות הדברים בשלימות.

מאיר חכמים כתב:האם בקטע גניזה מחידושי הרא"ה לברכות יש דברים חדשים שאינם בנדפס?

בגדול אין דברים חדשים ממש, הכל כבר בנדפס, אלא שבקטע זה מ"גניזת גירונה", שמגיע עד תחילת דף ב' ע"ב אין לשונות הרי"ף,
וז"ל הר"א הורביץ בפתיחה: "יש לראות בדף שלנו שריד מן המהדו"ק של הפירוש לברכות, שבתקופה מאוחרת יותר הלבישו עליו הרבה מלשון הרי"ף ושינו את דמותו של החיבור...".

חכם באשי כתב:אז הוא די חריג ביבולו הספרותי של ר' אברהם, שכן כל ספריו הידועים עוסקים ב"אימתי קאתי מר".

בפתיחה שם הערה 2 כתבו, שאף שאת רוב חיבוריו הידועים לנו אכן הקדיש בעיקר לחידושי בתורת הנסתר ולרעיונותיו אודות זמן הקץ הקרוב, מ"מ נראה כי אינם משקפים את דמותו בשלימות, שכן מעדות עצמו נשמע כי רוב עסקו היה בהויות התלמוד..".
אגב , כתב שם ר' אברהם (עמ' כ"ט): "...וכן כתב רבינו יוחנן הגדול ז"ל [=ב"ר מתתיה טירוויש] כי תפארת מושכת שפע מגדולה וגבורה וצריך לכוין בעיון המחשבה בלובן הנוטה אל האודם ויעשה ויצליח, וכן קבלנו רב מפי רב עד ר' אליעזר מגרמיזא ורבינו יודא החסיד ז"ל". ויש לו שם עוד איזכורי דברים חדשים מאחרים.

בברכה המשולשת כתב:ד. האם יש אפשרות להעלות כאן את המאמר על גילוח במכונה?

אם ראי"ס יעלה מה טוב, ועד שיעלה אעתיק כאן לכה"פ "העולה לדינא" שבסוף המאמר: "העולה לדינא מדברי האחרונים, שיש לאסור גילוח בכל מכונת גילוח שמורידה השיער באופן שנראה הבשר לעין חלק, ואף שרבים נוהגים בזה היתר בטענה דפוק חזי וכו' וכבר העיר בזה מרן הגרשז"א זצ"ל הוב"ד בהליכות שלמה שם שאין לסמוך בדבר זה על דור קודם וכו', דבהרבה דברים המציאות השתנתה עיי"ש, ואין להקל בזה כלל".
סיבוב ר' פתחיה הוהדר בשלימותו ע"פ מהדורת תרס"ה עם שנו"ס משמעותיים ע"פ כת"י ודפוסים אחרים, בתוספת הערות ארוכות ומחכימות ע"י הרב משה הלל, קרוב למאה עמ' סה"כ.

הוגה כתב:

מאיר חכמים כתב:האם בקטע גניזה מחידושי הרא"ה לברכות יש דברים חדשים שאינם בנדפס?

בגדול אין דברים חדשים ממש, הכל כבר בנדפס, אלא שבקטע זה מ"גניזת גירונה", שמגיע עד תחילת דף ב' ע"ב אין לשונות הרי"ף,
וז"ל הר"א הורביץ בפתיחה: "יש לראות בדף שלנו שריד מן המהדו"ק של הפירוש לברכות, שבתקופה מאוחרת יותר הלבישו עליו הרבה מלשון הרי"ף ושינו את דמותו של החיבור...".

אולי אין לי לדבר בלי שהדברים מונחים לפני, אבל מניין לו שזו מהדורה קדומה ולא קיצור של מעתיק.

מאיר חכמים כתב:ולי אין לי לדבר בלי שהדברים מונחים לפני, אבל מניין לו שזו מהדורה קדומה ולא קיצור של מעתיק.

כי כשמונח לפנינו שני טפסי חי' הרא"ה, אחד קצר ולענין ואילו האחר עם העתקות ארוכות מלשון הרי"ף בלתי תכלית, קל יותר להניח שהרא"ה לא טרח להעתיק לשונות ארוכות מהרי"ף גם במקום שאינו מפרש/חולק. (כשהוא מדבר על מהדו"ק כוונתו ככה"נ למהדורה האורגינלית).
אבל באמת הוא לא ממש קבע כך, כי עוד כתב שם: "יש להציע שהרא"ה כתב את חידושיו-השגותיו על הלכות הרי"ף לברכות בגליונות טופס הרי"ף שלו, ומשם הועתקו במתכונת מהדורת דף הגניזה שלו..". כלומר, אפשר שמעתיק אחד העתיק גליונות הרי"ף בלבד = קטע הגניזה, ואילו מעתיק אחר העתיק יחד עם זה לשונות רבים מהרי"ף = המהדורה הנדפסת.
אך הכל נשאר בגדר השערות והסתברויות בלבד, וכאמור.

הוגה כתב:

מאיר חכמים כתב:ולי אין לי לדבר בלי שהדברים מונחים לפני, אבל מניין לו שזו מהדורה קדומה ולא קיצור של מעתיק.

כי כשמונח לפנינו שני טפסי חי' הרא"ה, אחד קצר ולענין ואילו האחר עם העתקות ארוכות מלשון הרי"ף בלתי תכלית, קל יותר להניח שהרא"ה לא טרח להעתיק לשונות ארוכות מהרי"ף גם במקום שאינו מפרש/חולק. (כשהוא מדבר על מהדו"ק כוונתו ככה"נ למהדורה האורגינלית).
אבל באמת הוא לא ממש קבע כך, כי עוד כתב שם: "יש להציע שהרא"ה כתב את חידושיו-השגותיו על הלכות הרי"ף לברכות בגליונות טופס הרי"ף שלו, ומשם הועתקו במתכונת מהדורת דף הגניזה שלו..". כלומר, אפשר שמעתיק אחד העתיק גליונות הרי"ף בלבד = קטע הגניזה, ואילו מעתיק אחר העתיק יחד עם זה לשונות רבים מהרי"ף = המהדורה הנדפסת.
אך הכל נשאר בגדר השערות והסתברויות בלבד, וכאמור.

אם כך, מידי השערה חלשה לא יצאנו.

כעת עלה לה"ב: https://hebrewbooks.org/65039