פורום אוצר החכמה

לפני קרוב ליובל שנים, בשנת תשכ"ה, הו"ל הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א את ספרו פלגי מים, והוא בירור רחב על דיני תענית גשמים, השנויה בגמרא ונפסקה להלכה בר"מ ושו"ע, ובכ"ז לא נהגו בה בדורות אלו. הספר נועד לברר את פרטי הלכות אלו, וממנו יצאה קריאה להחזיר עטרת הדין לקדמותו, בתקוה שלא נצטרך ונשלמה פרים שפתינו.

עתה הו"ל אחד מתלמידיו את הספר במהדורה חדשה, ובראשה הציב אוסף מכתבים מחכמי וגדולי הזמן, שנתקבלו כתגובה לספר. המכתבים מעניינים מאד והרבה יש ללמוד מתוכנם.
מכתבים שלא היה בהם אלא אישור וברכה, (מהגרא"י וולדינברג, הגר"ע הדאייה, הגר"ד יונגרייז, הגר"ש הומינר, הגרי"י רייזמאן, הגרש"ב וורנר, זצוק"ל ולהבדל"ח הגר"ע יוסף שליט"א) לא הצגתי כאן

1. נפלא מאוד.
2. מי הוא "אחד מתלמידיו" של מרן הגר"ש דבליצקי שהו"ל את הספר כעת?
3. לגוף הדבר, שמעתי פעם בשם הגרא"י אונטרמן, זצ"ל, שהסיבה שלא גוזרים תעניות גשמים היום היא כי לא יקשיבו (כפי שכתב מרן הגרש"ז אוירבך) ואז יהיה בזה קטרוג ח"ו.
4. מה כוונת הגרי"ש זילברמן לגבי מ"ש שם על תורת הרש"ש?

מאד מעניינת תשובת הגרש"ז
פותח בהן אמנם שחלילה להקל בסברות שאין להם שורש בש"ס ופוסקים
אך חושבני שגם כת"ר מבין שהיינו רק גורמים חולשה וכו' וגם היה נראה קצת כגיחוך וכו'.

האם כוונתו שלסברות אלו יש שורש בש"ס ופוסקים?
או שכוונתו שיש סברות שאע"פ שאין להם שורש בש"ס מ"מ אין הן 'סברות בדויות' אלא דברים פשוטים בלב כל אחד.

גם עניין לבטל הדין מפני שינוי המציאות - ע"י צינורות המים וכו', כמו שעורר הגר"פ עפשטין ועוד, צריך תלמוד
אימתי משנים ההלכה מפני שינויי המציאות ואימתי לא.

אצל הגרש"ז מצוי למצוא פסקים המבוססים על שינויי המציאות
וכעת בזכורני ב' הלכות
הא' שיש מקום להקל לילך אחר אשה מכיון שבימינו אין מתביישים להסתכל אף בפניה.
והב' כשירדו גשמים בסוכות וירד לביתו להמשיך בשינתו ופסקו הגשמים וניעור, דמדינא מזמן עלות השחר אסור לו להמשיך בשינתו אלא ישוב לסוכתו, אמר הגרש"ז דבזמנינו שזמן הקימה אינה בעלות השחר מותר להמשיך לישון בביתו אף שניעור והאיר היום. [ובאמת דוקא מענין זה יש להקשות על עיקר הנידון אם משנים ההלכה מפני שינויי המציאות, שהרי בשו"ע ובכל הפוסקים פסקו שהדבר תלוי בעלות השחר, והרי כבר בזמנם לא היה זמן הקימה בעלות השחר, כמו שמוכח מכמה וכמה מקומות, ואכמ"ל]. והגרש"ז כתב זה גם לגבי שינה בראש השנה, דלא שייכא על הממשיך בשינתו לאחר עלות השחר מפני שאז הוא עדיין זמן שינה בזמנינו. [וכמובן שזהו ענין קל יותר מהדוגמאות דלעיל שהם הלכות גמורות].

את דברי מרן הגרשז"א על כך ש"לפי המצב של היום אשר אפשר בקל להביא מים ומזונות ממקומות אחרים הרי עיקר הצער וההפסד מעצירת גשמים נוגע לבעלי שדות וכרמים" וכו', שמעתי בעבר מחכ"א שנסע עמו בטקסי (כמדומני בחזור מחתונה) וא"ל זה על תפילת ועננו.

אברהם כתב:הא' שיש מקום להקל לילך אחר אשה מכיון שבימינו אין מתביישים להסתכל אף בפניה..

מקורו כבר בלקט יושר לתלמיד תה"ד (אפשר לברר יותר אצל הרב גאולה בקרוב, המהדיר של לקט"י).

אברהם כתב: [ובאמת דוקא מענין זה יש להקשות על עיקר הנידון אם משנים ההלכה מפני שינויי המציאות, שהרי בשו"ע ובכל הפוסקים פסקו שהדבר תלוי בעלות השחר, והרי כבר בזמנם לא היה זמן הקימה בעלות השחר, כמו שמוכח מכמה וכמה מקומות, ואכמ"ל]. .

מקור?

כמדומני באחד מגליונות 'בסוד שיח' בשנה שעברה התנהל דיון בנושא אם יש טעם לקביעת תענית גשמים בזמן הזה.

חקר כתב:כמדומני באחד מגליונות 'בסוד שיח' בשנה שעברה התנהל דיון בנושא אם יש טעם לקביעת תענית גשמים בזמן הזה.

אכן גם זכרוני הובילני לאותו ויכוח, והנה הגליונות המדוברים.

כמובן שאין בהעלאתם הזדהות עם הדברים ועם האכסניה שבהם פורסמו.

אם כבר מציינים מאמרים בסוד שיח, עדיף לציין מאמר שהתפרסם על כך בהמעיין לפני מס' שנים (כמדומני ע"י הרב רפאל שטרן שליט"א).

נוטר הכרמים כתב:כמובן שאין בהעלאתם הזדהות עם הדברים ועם האכסניה שבהם פורסמו.

עם שני הצדדים אין להזדהות? ומה בדיוק הכוונה "להזדהות עם האכסניה"?

בברכה המשולשת כתב:

אברהם כתב: [ובאמת דוקא מענין זה יש להקשות על עיקר הנידון אם משנים ההלכה מפני שינויי המציאות, שהרי בשו"ע ובכל הפוסקים פסקו שהדבר תלוי בעלות השחר, והרי כבר בזמנם לא היה זמן הקימה בעלות השחר, כמו שמוכח מכמה וכמה מקומות, ואכמ"ל]. .

מקור?

לא רציתי לשנות את נושא האשכול, אבל כיון ששאלת אענה לפי מה שבמוחי כרגע
זה ברור (...) שבזמן הראשונים כבר לא היו נוהגים כלל העם להתפלל כותיקין, אילו היו מתפללים ותיקין לא היה טעם בהוספת פסוד"ז בשבתות ויו"ט משום שאין בו בטול מלאכה - הלא בלא"ה יתפללו העמידה עם הנץ החמה, וא"כ לא האריכו כלום בפסוד"ז. [באמת המתפללים ותיקין מרגישים קצת קושי לאמר בניחותא כל אריכות פסוד"ז בשבתות מזמן עטיפת הטלית עד זמן הנץ, ובאמת הגרי"ש אלישיב נוהג בחג השבועות (שאז הוא מתפלל עם הנץ) לאמר ברוך שאמר לאחר הוספת הפסוד"ז כנוסח ספרד, וקודם ברוך שאמר להתעטף בטלית, כי לדעתו זמן העטיפה מאוחר מאד, ולכאו' יש לשאול לדעתו מה היו עושים בזמן הראשונים או שהקדימו זמן העטיפה שלא כדעתו או שהתפללו לעולם נוסח ספרד... אבל האמת כמובן שפשוט לא התפללו ותיקין.]

ולא מסתבר שהיו מתעוררים בעלות השחר וממתינים להתפלל לאחר הנץ, ובפרט שאנו יודעים שתפילתם נמשכה בשבתות עד קרוב לחצות, כמו שעוררו הפוסקים שלא לאחר הזמן, ובהכרח שלא התפללו בזמן מוקדם מאד, וגם הרמ"א הביא דברי המרדכי לאחר זמן הקימה בשבתות, וכו' וכו'.

יש לי אח שכותב קונטרס על סדר היום הראוי עפ"י הגמ' והפוסקים, כלומר מתי היו הולכים לישון ומתי קמים, וזמני האכילה וכו'.

אברהם כתב:לא רציתי לשנות את נושא האשכול, אבל כיון ששאלת אענה לפי מה שבמוחי כרגע.

הואיל וגם אני איני רוצה לשנות את נושא האשכול, נניח לזה כעת, אבל אבקש את מעכתר"ה להעלות את הקונטרס של כב' אחיך שליט"א לכאן, באשכול מיוחד, לכשיסתיים חיבורו.