"וצפית את הבריחים זהב" - קושיא עצומה על ברייתא דמלאכת המשכן

[ארי שבחבורה]

בפרשת תרומה נאמר "ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב" (שמות כו,כט), ומפרש רש"י, וז"ל: לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים – שאין עליהם שום ציפוי, אלא בקרש היה קובע כמין שני פיפיות של זהב – כמין שני סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן, ארכן ממלא את רוחב הקרש - מן הטבעת לכאן וממנה לכאן, והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני - נמצאו הבריחים מצופין זהב כשהן תחובין בקרשים, עכ"ל,

ומקורו ב'ברייתא דמלאכת המשכן' סוף פרק א', וז"ל: "ויצף את הבריחים זהב" – כיצד היה עושה? היה מביא שפופרת זהב ארכו אמה וחצי וגובהו חצי אמה ונותן בחללו של קרש מקום שנותנין הבריח, עכ"ל.
וכתב ה'באר היטב', וז"ל: ונראה, דק"ל לרש"י דאחר ציווי עשיית קרשים הל"ל מיד "ואת הקרשים תצפה זהב" ואח"כ "ועשית בריחים עצי שיטים וצפית את הבריחים זהב" - למה המתין בצפיית הקרשים עד אחר ציווי עשיית הבריחים? אלא על כרחך הכי קאמר: תעשה קרשים כאמור, "ועשית בריחים עצי שיטים וגו' ואת הקרשים תצפה זהב וגו' ואת טבעותיהם תעשה זהב וגו'" ובזה ממילא "וצפית את הבריחים זהב", עכ"ל, ופשוט.
אמנם דברי הברייתא תמוהים ביותר, שכן רק בסוף פרשת פקודי נאמר "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו וגו'" (שם מ,יח) ובכל זאת נאמר כבר בפרשת ויקהל שעוסקת בעשיית המשכן ולא בהעמדתו "ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעותם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב" (שם לו,לד)? וצע"ג.

[דוד א.]

בפשטות יתכן והאמור: "ויצף את הבריחים זהב" זה שהכין את ציפוי הבריחים (פיפיות הזהב).
מה שלא ברור אם דברי הברייתא נאמרו לגבי כל הבריחים או רק לגבי הבריח התיכון כפי שמופיע: "ונותנן בחללו של קרש מקום שנותנין את הבריחים"
בחלק מהמדרשים והמפרשים נראה שמדובר על הבריח התיכון שהוא לא היה מצופה, אולי כמו הארון שהציפוי היה ע"י ארון זהב חיצוני ופנימי,
ואז לעניות דעתי יתכן ש-12 הבריחים העיליים והתחתיים היו מצופים בציפוי רגיל כמו שאר הכלים ולכן נאמר: "ויצף את הבריחים זהב".

[י. אברהם]

בריש ברייתא דמלאכת המשכן "רבי אומר עשר תרומות הן תרומה גדולה כו'"
והעיר הגרח"ק בפירושו שם: הא דלא חשיב הכא תרומת הדשן משום דלא כתיב גבה תרומה אלא הרמה.

אולי יש לתרץ דלא חשיב אלא המורם אל אדם אחר או לרשות הקדש. (ואולי באמת משום כך לא נאמר גבה ל' תרומה דתרומה שייך רק כנ"ל)

[זיז שדי]

בפרשת תרומה נאמר "ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב" (שמות כו,כט), ומפרש רש"י, וז"ל: לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים – שאין עליהם שום ציפוי, אלא בקרש היה קובע כמין שני פיפיות של זהב – כמין שני סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן, ארכן ממלא את רוחב הקרש - מן הטבעת לכאן וממנה לכאן, והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני - נמצאו הבריחים מצופין זהב כשהן תחובין בקרשים, עכ"ל,

ומקורו ב'ברייתא דמלאכת המשכן' סוף פרק א', וז"ל: "ויצף את הבריחים זהב" – כיצד היה עושה? היה מביא שפופרת זהב ארכו אמה וחצי וגובהו חצי אמה ונותן בחללו של קרש מקום שנותנין הבריח, עכ"ל.
וכתב ה'באר היטב', וז"ל: ונראה, דק"ל לרש"י דאחר ציווי עשיית קרשים הל"ל מיד "ואת הקרשים תצפה זהב" ואח"כ "ועשית בריחים עצי שיטים וצפית את הבריחים זהב" - למה המתין בצפיית הקרשים עד אחר ציווי עשיית הבריחים? אלא על כרחך הכי קאמר: תעשה קרשים כאמור, "ועשית בריחים עצי שיטים וגו' ואת הקרשים תצפה זהב וגו' ואת טבעותיהם תעשה זהב וגו'" ובזה ממילא "וצפית את הבריחים זהב", עכ"ל, ופשוט.
אמנם דברי הברייתא תמוהים ביותר, שכן רק בסוף פרשת פקודי נאמר "ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו וגו'" (שם מ,יח) ובכל זאת נאמר כבר בפרשת ויקהל שעוסקת בעשיית המשכן ולא בהעמדתו "ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעותם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב" (שם לו,לד)? וצע"ג.

אין מוקדם ומאוחר בתורה, ואדרבה משם ראיה שלא אמר ויעש בריחם עצי שיטים ויצף אותם זהב, אלא בעשית הבתים לבריחם עשה את צפויים, וכאילו אמר ואת טבעותם עשה זהב בתים לבריחם ויעש את ציפוי הבריחם זהב, ושינוי הלשון גופא הוא ממה שלמד הבריתא כן.