פורום אוצר החכמה

בספר 'מעשה דניאל', המוקדש ברובו לעתיד להיות באחרית הימים, מתאר הכותב באחת הפיסקאות את שיארע בכל אחת מארבע התקיעות שיתקעו המשיח ואליהו הנביא, אחרי בנייתו המחודשת של המקדש. ואלו דבריו בתקיעה הרביעית

וכאשר יתקע את תקיעת השופר הרביעית - ההרים יישחו והעולם יִישַׁר, והר תבור וכרמל וחרמון והר הזיתים, ויהיה מֵהר עד הר ח' פרסאות, ובית המקדש ייראה, כפי שאמר יחזקאל עליו השלום. ושער הזהב אשר שקע באדמה, שני מלאכים יבואו במצוַת ה', ויוציאוהו מהאדמה ויקימו אותו כפי שהיה מלפנים

לאלו דברי יחזקאל הנביא הוא נתכוון?

לכאורה כוונתו לדברי זכריה (והטעות היא משום ששניהם דיברו על דבר אחד):
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה" (זכריה יד ד).

שאלתי על יחזקאל ואתה עונה מזכריה?!
נראה לי יותר שכוונתו לנבואת יחזקאל על מידותיו העתידיות של המקדש השלישי, אך די הסתבכתי שם...

איזה שער הוא 'שער הזהב אשר שקע באדמה'?

חכם באשי. ראיתי ועניתי מה שנ"ל. מה התימה?!

הנאמן בפקדונו כתב:איזה שער הוא 'שער הזהב אשר שקע באדמה'?

הכונה כנראה לפסוק טבעו בארץ שעריה שבכמה מדרשי חז"ל מבואר שהכונה לשערי ביהמ"ק שנגנזו בקרקע בזכות שנפתחו לפני שלמה, ומבואר בס' מלכים שהיו מצופים זהב.

אולי כונתו ליחזקאל ל"ח כ' וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל
וכתב שם הרד"ק "ונהרסו ההרים - כמו שנא' בנבואת זכריה ונבקע הר הזיתים אולי כי גם כן יקרא להרים אחרי'"

לענ"ד הבנתי דבריו שנתכוון לומר "ובית המקדש ייראה כפי [התיאור] שאמר יחזקאל ע"ה.
כלומר, ש"בית המקדש ייראה" היא חלק מהמאורעות, ואין זה שייך לדברי יחזקאל, אלא שציין שצורת בית המקדש הנראה אז תהיה כמפורש ביחזקאל

מתעמק, ג"א חשבתי על זה וכשבאתי לכתוב ראיתי דבריך, הפעם אתה קדמתני...

שבתי ועיינתי ודברי ר' מתעמק נכוחים להפליא.
[עריכה:לא ראיתי דברי ר' הוגה]

מתעמק כתב:לענ"ד הבנתי דבריו שנתכוון לומר "ובית המקדש ייראה כפי [התיאור] שאמר יחזקאל ע"ה.
כלומר, ש"בית המקדש ייראה" היא חלק מהמאורעות, ואין זה שייך לדברי יחזקאל, אלא שציין שצורת בית המקדש הנראה אז תהיה כמפורש ביחזקאל

תודה מתעמק, גם אני שיערתי כן: viewtopic.php?f=7&t=8852&view=unread#p79006
אבל הבעייה היא, שלדברי 'מעשה דניאל', כל אחד מארבעת ההרים האלו ימוקם מחדש במרחק של שמונה פרסאות, כל אחד בזוית אחרת, היינו, הם ייצרו מרובע שווה צלעות, ועליהם יעמוד המקדש העתידי (כמו שמפורש במדרשים אחרים, שהמקדש יעמוד על שלושה/ארבעה/חמישה הרים). נמצא, שמידותיו של המקדש העתידי יהיו שמונה פרסאות על שמונה פרסאות. האם מידות אלו מבוארות בספר יחזקאל?

אם הבנתי נכון, גודל הר הבית העתידי יהיה סה"כ 3000 על 3000 אמה, ולא 8 פרסאות שכל פרסה לבדה היא 8000 אמה.

אבל היכן ראית במעשה דניאל שבית המקדש אמור לעמוד מעל ארבעה הרים אלו? הוא אומר כאן כמה דברים;
א' - אחרי שכל העולם יעשה שטוח ישארו רק ארבעה הרים אלו,
ב' - המרחק בין כל הר להר יהיה 8 פרסאות (= 32 ק"מ, היום המרחק ביניהם הוא הרבה יותר),
ג' - אחרי כל מלאכת סידור ההרים הזאת, בית המקדש "ייראה" מאליו/מהשמים, בתיאור האמור בנביא יחזקאל, או - כפי שרמוז ביחזקאל.

מקסימום גם אם נבין "ייראה" ביחס לשאר העולם, לא חייבים להבין כאן שביהמ"ק יבוא ויתישב ממש על 4 ההרים הנ"ל, אלא מעליהם - יותר גבוה מהם, [ואולי לבשר רק את הגאולה כמו בפסיקתא דר"כ].

ב'מעשה דניאל', קודם הפיסקא שהבאתי בהודעתי הראשונה, מפורש, שבית המקדש יבנה עוד קודם מעמד התקיעות (ארבע תקיעות, כנ"ל). משמע, שבתחילה המקדש יבנה במקומו, ואח"כ, בתקיעה הרביעית שההרים ימוקמו מחדש - יעבור המקדש עליהם, וכך הוא ייראה לעיני כל.
ובענין זה, שהמקדש יבנה בראשי ההרים, מקביל 'מעשה דניאל' למדרשים אחרים.
מכך הבנתי, שגודלו של המקדש העתידי יהיה כמו המרחק בין ההרים - שמונה על שמונה פרסאות.

טוב, נו, כבר הערת על זה בעבר...

כתוב שם: "ואליהו ז"ל יבוא בבשורת ישראל, יקים את החיים ואת המתים ואת בית המקדש" - מה זה "יקים את החיים"? לענ"ד היינו "אסותא שלמה לכל נדכאי ישראל" שלאחר התקיעה הראשונה.
"ואת המתים" - הוא הוא הדבר שנעשה ע"י התקיעה השניה.
"ואת בית המקדש" - היינו הדבר שנעשה ע"י התקיעה הרביעית.
סה"כ המשפט הנ"ל "ואליהו ז"ל..." הוא כותרת להאמור להיות בפרטות ע"י התקיעות, וכאמור.

ובזה א"צ להידחק ולומר שבעל מעשה דניאל ס"ל שתחיית המתים תעשה בשני שלבים וכו', אלא כדפרישית.

או אפשר, שאליהו יבוא "בבשורת ישראל" היינו לבשר את ישראל את ההולך להיות, תחיית החיים והמתים וביהמ"ק וכו'.

חכם באשי כתב:ובענין זה, שהמקדש יבנה בראשי ההרים, מקביל 'מעשה דניאל' למדרשים אחרים.

מדוע להביא ממדרשים ולא מן המפורש בישעיה ב,ב:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.

ברשות הרב באשי אני אענה,
כי עי' שם במפרשים שאפשר להבין "בראש ההרים" - "בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות" (ל' רש"י ועוד).
משא"כ במדרשים זה נלמד כפשוטו.

הבונה,
ברור כדברי הוגה!
הרבה פעמים המדרשים נוטלים את פסוקי הנבואות כפשוטן. לדוגמא, 'ואני אהיה לך לחומת אש'. פשוטו של מקרא: לשון הגנה, כמו חומת אש. ואילו למדרשים, ירושלים תוּקף באמת בחומת אש.
ועוד הרבה כיוצ"ב.

הוגה (viewtopic.php?f=7&t=8852&p=79308#p79299),
חשבתי על כך, אבל זה הפתרון הפשוט, במיוחד ש'מעשה דניאל' לא בדיוק מצטיין בלשונו הזכה.
אך עדיין ניתן לפרשו שהכוונה כמו שכתבתי, שבתחילה יבנה המקדש, ואח"כ יעלוהו בראשי ההרים.

כדי לקיים 'אותיות מחכימות' מצ"ב מ'מעשה דניאל' (באדיבות ספריית הרמב"ם ור' אבישי הצדיק)

חכם באשי כתב:שאלתי על יחזקאל ואתה עונה מזכריה?!
נראה לי יותר שכוונתו לנבואת יחזקאל על מידותיו העתידיות של המקדש השלישי, אך די הסתבכתי שם...

הרמח"ל חיבר משניות כעין מסכת מידות על נבואת יחזקאל, שם גם נדפס תרשים של הבית לדעת רש"י, שהרמח"ל הלך בדרכו, שצוייר ע"י ידידי הרב יצחק ליפשיץ.