עמוד 1 מתוך 1

ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 11:51 am
על ידי אחד היה אברהם
כן פירש רש"י (והמלבי"ם) על פסוק זה, ורצוני עז לידע מקורו של רש"י לפירוש זה.
תודה רבה מראש לכל המשיבים.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 12:55 pm
על ידי הוגה
זהו לכאו' פשוטו של מקרא, מה האפשרות לפרש באופ"א?

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 1:53 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
הלא זה המשך המזמור, שמתוך קושיית רשע וטוב לו צדיק ורע לו הגיע ל"ואחשבה לדעת זאת עמל הוא בעיני", כביכול עליו יתברך.

וכבר עמד הגר"מ שפירא שליט"א על כך ששני מזמורים עוסקים בתהילים בשאלה זו. האחד מזמור ע"ג הנ"ל, והשני מזמור צ"ב. בראשון מגיע המשורר להבנת העניין בזכות ביאתו אל בית המקדש, ובשני בזכות יום השבת. הוא הקביל ביניהם בבחינת ע'ש'ן', ואכמ"ל.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 1:57 pm
על ידי אחד היה אברהם
הוגה כתב:זהו לכאו' פשוטו של מקרא, מה האפשרות לפרש באופ"א?

ועדיין חשוב לי לידע אם יש עוד מקורות בחז"ל המדברים בזה.
תודה רבה לכל המשיבים הנכבדים.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 4:16 pm
על ידי הוגה
אחד היה אברהם כתב:ועדיין חשוב לי לידע אם יש עוד מקורות בחז"ל המדברים בזה.

מדרש רבה ויקרא פרשה יז פסקה א כתב:ואני כמעט נטיו רגלי רב ולוי חד אמר אסף בן קרח היה וחד אמר אסף אחר היה, מאן דאמר אסף בן קרח היה כבר הייתי שורה עם אבא בגיהנם, וחד אמר אסף אחר היה כבר הייתי שורה עם הרשעים בגיהנם - למה (שם) כי קנאתי בהוללים...

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת עקב דף יב עמוד ב כתב:ואני כמעט נטיו רגלי - כשראיתי שלותם של רשעים כמעט נטיו רגלי מן הדרך עד שהבנתי כי לא לטובתם הקב"ה נותן להם שכר בעולם הזה.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ב' מרץ 19, 2012 6:32 pm
על ידי חקר
אפרקסתא דעניא כתב:וכבר עמד הגר"מ שפירא שליט"א על כך ששני מזמורים עוסקים בתהילים בשאלה זו. האחד מזמור ע"ג הנ"ל, והשני מזמור צ"ב.


נקודה זו מבוארת בהרחבה בהקדמת הרשב"ץ לפירושו על איוב 'אוהב משפט', ואם זכרוני אינו בכזיב דבריו מיוסדים על פירוש הרמב"ן שם.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 11:44 am
על ידי אחד היה אברהם
הוגה, יישר כח גדול, אמנם המדרש רבה היה לנגד עיני, אבל הפסיקתא זה בשבילי המציאה.
תודה רבה.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 12:10 pm
על ידי הוגה
אחד היה אברהם כתב:אבל הפסיקתא זה בשבילי המציאה.

לאור הידוע, ש"פסיקתא זוטרתא" = "לקח טוב" הנ"ל, חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, פחות או יותר בימי רש"י, אי"ז מציאה כל כך גדולה.
כתבו על זה כאן לא מכבר, ראה בדברי ח"ב באשכול הסמוך: viewtopic.php?f=7&t=8861&start=40

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 12:15 pm
על ידי אחד היה אברהם
אכן, אבל השאלה האם חיבר זאת כפירוש מדיליה, או שמא ליקט ממדרשים מסויימים שהיו לפניו?
ולאור דברי 'בעלזער' שם, האם גם פסיקתא זוטרתא הינו מקור חזל"י מוסמך כמו רבי משה הדרשן?

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 12:52 pm
על ידי הוגה
אחד היה אברהם כתב:אכן, אבל השאלה האם חיבר זאת כפירוש מדיליה, או שמא ליקט ממדרשים מסויימים שהיו לפניו?
ולאור דברי 'בעלזער' שם, האם גם פסיקתא זוטרתא הינו מקור חזל"י מוסמך כמו רבי משה הדרשן?

האבן עזרא בהקדמתו, כותב על "דרך החכמים בארצות היונים ואדומים", שאינם מפרשים ע"ד הפשט, אלא ע"ד הדרש "כלקח טוב ואור עינים, ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה יגיעונו לכתבם שנית אלה האחרונים..." - בעצם הוא טוען, שאין ב"לקח טוב" חידושי עצמו, אלא הכל מופיע כבר "בספרי הקדמונים" (שעמדו לכה"פ לפני האבן עזרא).

אבל ראה במבואו של בובר דף כ"ג ע"א, הב"ד אבן עזרא אלו וכתב על זה: "...ואולם הראב"ע הפריז בזה על המדה, כי אם גם אמת הוא שהיה מלקט מדרשי הקדמונים בפירושו, אין גם להכחיש כי יש בחיבורו פירושים יקרים בפשט הכתובים ומועילים מאד להקל לנו הבנת כתבי קדשנו...".

אולי האמת באמצע. לפני האבן עזרא שעמדו רבים ממדרשי הקדמונים שאבדו מאיתנו, אולי היה מיותר "לקח טוב", לא כן לפנינו.

בנוגע לר"מ הדרשן, אינני יודע מהיכן לקח הכותב הנ"ל את התובנה ("ומקובל") שיש להתייחס לדבריו/שרש"י מתייחס לדבריו - כדברי חז"ל.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 1:34 pm
על ידי אחד היה אברהם
הוגה, יישר כח גדול.

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 1:54 pm
על ידי אחד היה אברהם
חקר כתב:נקודה זו מבוארת בהרחבה בהקדמת הרשב"ץ לפירושו על איוב 'אוהב משפט', ואם זכרוני אינו בכזיב דבריו מיוסדים על פירוש הרמב"ן שם.

היכן ניתן למצוא פירוש זה לרשב"ץ?

Re: ואני כמעט נטיו רגלי - שהשיאו ליבו לאסף למינות

פורסם: ג' מרץ 20, 2012 6:23 pm
על ידי חקר
הקדמת ספר אוהב משפט
ולהיות השבת הוראה על החדוש והחדוש הוראה על ההשגחה, יוסד במזמור השבת ענין ההשגחה. ולהיות שתי אמונות אלו, רצוני החדוש וההשגחה, נקשרות זו בזו והאחת מתבארת באחרת, שאם נתבארה במופת האחת נתבארה האחרת כמו שנבאר בזה הספר, על כן נתמוטטו רגלי המעיינים מהפילוסופים בשתי אמונות אלו יותר משאר עיקרי הדת באמונת האלהות וזולתם, כי לא יתגלו למעיין שתי אמונות אלו בשלימות אלא אם כן יעזר השם בהם מדברי תורה והנביאים. ולזה אמר המשורר ע"ה איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, ואמנם קראו בער כי נבער מדעת האמת אחר שסמך על חקירתו ולא נעזר מדברי הנבואות, וקראו כסיל כי הגיס דעתו לדבר סרה על האלהים מפני חיוב עיונו, ורמז במלת בער אל המתחכמים בעיוניהם כי התחכמותם אם לא יעזרו בו מדברי הנבואות לא יוציאם מגדר הבהמות אבל הם נמשלים כבהמות נדמו, וגם בער בגימטריא הוא פילוסוף.

שם פרק ב
וכן אסף המשורר ע"ה העיד על עצמו כי המחקר הזה כמעט שהביאו לידי כפירה ונטייה מהאמת, אמר ואני כמעט נטיו רגלי כאין שפכה אשורי כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה, וזו היא תלונתו על רשע וטוב לו, ועל תלונת צדיק ורע לו אמר אך ריק זיכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים.