פ[י]נחס - בתוספת יו"ד.

[חכם באשי]

כיום מקובל, בכל שדרות העם, לכתוב "פנחס", בלא יו"ד.
[המפליא במיוחד, שאפילו אנשי האקדמיה, שלאחרונה החלו לכתוב בכתיב מלא דמלא, כמו: "כוהנים", "חוכמה", "קורבנות" ועוד כיוצא בזה, גם הם מקפידים לכתוב 'פנחס', חסר יו"ד]
זאת בעוד שבכל התנ"ך נכתב "פינחס" עם יו"ד, כן 24 פעמים.
רק פעם אחת נכתב "פנחס" בלא יו"ד (שמ"א א ג), ושם אין מדובר בפינחס ה'רגיל' אלא בבנו של עלי הכהן.
האם מישהו יודע טעם לדבר? משהו הגיוני?

בשולי הדברים נציין, כי האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם' הקפיד לכתוב 'פינחס', ואם זכרוני אינו בכזיב, הוא הסביר, שהסיבה לכך היא זו, שבכל התנ"ך נכתב 'פינחס' מלא יו"ד.

את גרעין התמיהה שמעתי מחכימא דיהודאי, ר' שמואל אשכנזי, ה' יאריך שנותיו בטוב ובנעימים.

[מנחם]

כיום מקובל, בכל שדרות העם, לכתוב "פנחס", בלא יו"ד.
[המפליא במיוחד, שאפילו אנשי האקדמיה, שלאחרונה החלו לכתוב בכתיב מלא דמלא, כמו: "כוהנים", "חוכמה", "קורבנות" ועוד כיוצא בזה, גם הם מקפידים לכתוב 'פנחס', חסר יו"ד]
זאת בעוד שבכל התנ"ך נכתב "פינחס" עם יו"ד, כן 24 פעמים.
רק פעם אחת נכתב "פנחס" בלא יו"ד (שמ"א א ג), ושם אין מדובר בפינחס ה'רגיל' אלא בבנו של עלי הכהן.
האם מישהו יודע טעם לדבר? משהו הגיוני?

המפליא עוד בזה, שאיתא בספה"ק שפינחס בגי' יצחק, והמדפיסים כתבו פנחס...

בשולי הדברים נציין, כי האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם' הקפיד לכתוב 'פינחס', ואם זכרוני אינו בכזיב, הוא הסביר, שהסיבה לכך היא זו, שבכל התנ"ך נכתב 'פינחס' מלא יו"ד.

וכן חותם הגרח"פ שיינברג שליט"א, וכן חינכתי אף אני הק' (כיהודה ועוד לקרא) את בני שיחי', עוד בטרם ידע צורת אות, ששמו 'פינחס עם יו"ד' :)

[איש_ספר]

מתוך פרדס יוסף החדש לרד"א מנדלבוים שליט"א

Scan_Pic0025.jpg (118.53 KiB) נצפה 7480 פעמים

פנחס ב.jpg (174.11 KiB) נצפה 7477 פעמים

ואם בשיבושי שמות עסקינן מה נעשה ליום שידובר בנו מדניאל?

[חכם באשי]

על הנאמר בספר 'פרדס יוסף' ניתן לומר: "הדרוש ידרש והאמת תאמר".
הוא מסביר בדרך הדרש והרמז את הסיבה שנכתב כאן (היינו, בפרשת פינחס) שם זה בתוספת יו"ד.
אך כל דרשותיו היו נכונים אם בתנ"ך כולו היה נכתב 'פנחס' חסר יו"ד ורק פעם אחת (בתחילת פרשת פינחס וכדומה) מלא יו"ד,
אבל כשבכל הפעמים נכתב מלא - מה הטעם לדורשו?
זה כמו שנדרוש, לדוגמא, מדוע "יהושע" מלא ו'...

[איש_ספר]

ההערה שלך נכונה רק על המחברים המובאים שם שנראה מדבריהם שהם דורשים למה כאן מלא יו"ד ובמקומות אחרים לא. (חשבתי על הערה זו, אלא שהתעצלתי לבדוק בגוף המקורות, ולסמוך יותר מדאי על הספר הנ"ל אי אפשר וכידוע, ולכן החרשתי) אבל עצם היו"ד דפנחס בודאי ראוי להדרש.

[חכם באשי]

נכון, עצם היו"ד של פינחס ראויה להדרש.
ולגבי הגדרת הדיוק של הספר הנ"ל, אתה הקלת מידי. וד"ל.

[גלילי]

בבקשה, לא בדקתי מקורותיו:

אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל

ScreenShot001.jpg (43.79 KiB) נצפה 7429 פעמים

וראה גם:

ליקוטי שיחות

ScreenShot002.jpg (27.86 KiB) נצפה 7427 פעמים

[איש_ספר]

בפרדס יוסף בקובץ השני שהעליתי כאן כותב: 'וראה במושב זקנים שהביא דברי הזוה"ק והאריך בהם'.
איזה מושב זקנים יכול להביא זוהר???

[מנחם]

אבל עצם היו"ד דפנחס בודאי ראוי להדרש.

גם הסמ"ך.

[גלילי]

שאינו מעניין האשכול:

בפרדס יוסף בקובץ השני שהעליתי כאן כותב: 'וראה במושב זקנים שהביא דברי הזוה"ק והאריך בהם'.
איזה מושב זקנים יכול להביא זוהר???

כמדומני שכוונתו כדברי הזוה"ק.
זה בוודאי שאין לדקדק בדבריו כדברי הראשונים, וד"ל.
אבל לעצם המקורות ברובם נמצאים במקומם.

נ.ב.
חשוב לציין שהוא עשה עבודה נפלאה בבקיאות, אם כי יש להוסיף על דבריו, כמו למשל שיש לו קושיות שניתן ליישבם ואף הספה"ק מיישבים זאת.
אתן דוגמא קטנה מפרשה שעברה.
הביא (כג, ב) מרגליות הים מצפנת פענח שבתחילה הקריב גם בלעם אך אחר שאמר מי מנה נסתמא והיה בעל מום ולא ראוי להקריב, ולכך כתוב שרק בלק הקריב.
והקשה מהראשונים שנעשה חגר בדרכו לבלק, וא"כ מתחילה כבר לא היה ראוי להקרבה.
ובשפתי צדיק בפרשה שם, ובטעמא דקרא להגח"ק ביארו הפסוקים כהצפנת פענח, ויישבו שניהם שבן נח נפסל רק במחוסר אבר, וע"כ נפסל רק כשנסתמא (יצאה עינו), ולא כשנעשה חגר, [ועיי"ש שדיברו לגבי נח שהכישו ארי].

[איש_ספר]

שאינו מעניין האשכול:

בפרדס יוסף בקובץ השני שהעליתי כאן כותב: 'וראה במושב זקנים שהביא דברי הזוה"ק והאריך בהם'.
איזה מושב זקנים יכול להביא זוהר???

כמדומני שכוונתו כדברי הזוה"ק.
זה בוודאי שאין לדקדק בדבריו כדברי הראשונים, וד"ל.

התימה עליו לא היתה מתוך יחס לספרו כלספרי הראשונים ואילו הגהה שהגהת לא מועילה דבר. במחילה.

[זקן ששכח]

מעניין גם שהשם דוד רגילים לכתוב בלא יו"ד, בעוד שהוא מופיע בתנ"ך כמאתיים וחמשים פעם בתוספת יו"ד - דויד.

[יצג]

א. על דרך הפשט, המדקדקים בקריאה מבדילים בין פינחס (נון בשוא נע) לבין פנחס (נון בשוא נח). ואם כן קושיא מעיקרא ליתא, שכך היה שמו, פינחס מלא, ולא פנחס חסר.
ב. כידוע, דוד במלכים תמיד חסר, בדברי הימים תמיד מלא.

[יצג]

בנוגע למושב זקנים, הכוונה היא לספר מושב זקנים מבעלי התוספות, ששם (בר"פ פינחס) אכן מצוטט למרבה הפלא הזוהר הנ"ל. ומסתמא יש להניח שזוהי תוספת של מאן דהוא בתוך הכת"י שנשתרבבה לתוך הספר.

[חכם באשי]

על דרך הפשט, המדקדקים בקריאה מבדילים בין פינחס (נון בשוא נע) לבין פנחס (נון בשוא נח). ואם כן קושיא מעיקרא ליתא, שכך היה שמו, פינחס מלא, ולא פנחס חסר.

איני מבין גדול בדקדוק, אך עדיין התמיהה תמיהה:
מדוע היום כותבים את 'פנחס' חסר יו"ד?

[מנחם]

אדאתינן עלה, אולי יודע מאן דהו ביאור/משמעות שם זה?

[יצג]

חכם באשי כתב:

איני מבין גדול בדקדוק, אך עדיין התמיהה תמיהה:
מדוע היום כותבים את 'פנחס' חסר יו"ד?

א. מי אומר שזה כך? בדקתי בספרים באוצה"ח, ורבים כותבים את שמם מלא.
ב. חסרות טעויות?

[חכם באשי]

יצג,
א. אבל רבים כותבים חסר.
ב. שאלתי היא, מדוע דווקא בשם זה נופלת טעות זו, פעם אחר פעם...

[גלילי]

והשאלה נוגעת גם לעניין כתובה וגיטין.
מעניין איך מכריעים הפוסקים....

[יצג]

בנוגע לכתיבת השם בגט יעוין לדוגמא בספר אבני זכרון על שמות גיטין הרצו"ב

[יצג]

להלן עוד אחרונים שדנו בזה לגבי כתיבת השם בגט. וראו בתוך הדברים שהכתיבה המקובלת אצל רבים בכתיב חסר היא מחמת "חסרון דעת", או מפני שרוב האנשים אינם מבחינים בין חיריק מלא לחסר ובין שוא נע לנח.

[מנחם]

ראה זה מצאתי במגיד מישרים פרשת פינחס:

ופינחס מלא אית בי' חמש אתוון ובחילוף אלפא ביתות מתחלפי באתוון דאליהו ומשום הכי איקרי פנחס הוא אליהו כלומר שמא דפנחס הוא מתחלף באתוון דאליהו

(ושימו אל לבכם, שעל אף שדרשו במלואו, קוראו אח"כ חסר)

[חכם באשי]

באיזה חילוף מתחלף 'פינחס' ל'אליהו'?

[תולדות אדם]

באיזה חילוף מתחלף 'פינחס' ל'אליהו'?

לכאורה בצירוף כמה חלופים, ממה שניסתי יצא לי כך:

• פ - י (אח"ס)
• י - א (אי"ק)
• נ - ל (דטלנ"ת)
• ח - ה (אחה"ע)
• ס - ו (אי"ק)

ויתכן שיש עוד דרכים

[חכם באשי]

תולדות אדם,
בכזו דרך אתה יכול להפוך את 'פינחס' לכל תיבה בת חמש אותיות!
זה לא הגיוני!

[תולדות אדם]

כשאתה רוצה רוצה להמציא ווארט יפה עם גימטריה כמובן שזה צריך להתאים בצורה הגיונית, אבל בגימטריאות של קדמוננו המדברים על שרשם של דברים, לפעמים הגימטריאות נראים בעיננו הפשוטות כמוזרים. עכ"פ אם ימצא הסבר יותר טוב לחילופי האותיות מה טוב ומה נעים

[מנחם]

כשאתה רוצה רוצה להמציא ווארט יפה עם גימטריה כמובן שזה צריך להתאים בצורה הגיונית, אבל בגימטריאות של קדמוננו המדברים על שרשם של דברים, לפעמים הגימטריאות נראים בעיננו הפשוטות כמוזרים. עכ"פ אם ימצא הסבר יותר טוב לחילופי האותיות מה טוב ומה נעים

זה ההסבר גם ברש"י במדבר ז, כ:

גימטריה של קטרת תרי''ג מצות, ובלבד שתחליף קו''ף בד',על על ידי א''ת ב''ש ג''ר ד''ק:

[חכם באשי]

תולדות אדם ומנחם,
דיינו לחידוש המצוי ברש"י הנ"ל, ואין לכם להוסיף עליו!

[מנחם]

אנסה להסביר את הבנתי בדברי רש"י:
לשון הקודש התייחדה - בין היתר - ברבדיה השונים והעמוקים, כנוטריקון וכדו', שהם שורשי התיבות וסודן. אין זה שעשועים וצעצועים ח"ו אלא עומק וסוד, כלומר מאחורי התיבה הנגלית לעינינו מסתתרים רבדים רבים המתגלים על ידי ערך מספרי כלשהו או על ידי חילוף אותיות בסדר מסויים. בלשוננו היינו קוראים לזה 'קודים'.
בדרך כלל ניתן להגיע לרבדים אלו על ידי קוד פשוט כהחלפת כל אות במספר מקביל (=גימטריה), או על ידי החלפת אותיות במערכת אחת (כגון א"ת ב"ש), אך לעיתים הקוד מוצפן פעמיים ויותר.

אני כשלעצמי מדייק בדברי רש"י הנ"ל שלא כתב "אם תחליף ק' בד' יעלה החשבון תרי"ג", אלא "החשבון תרי"ג על ידי שתחליף ק' בד'", שללא החלפת ק' בד' לא תגיע לערך המספרי האמיתי של קטרת! וממילא כל חישוב גימטריה שלא קבלנו מרבותנו אינו יותר מהשערה באשר ייתכן שכדי להגיע לערך המספרי של התיבה צריך הקדמה כלשהי.

[תולדות אדם]

דיינו לחידוש המצוי ברש"י הנ"ל, ואין לכם להוסיף עליו!

כרעיון הזה מצינו רבות: לדוגמא ראיתי בסידור ביאלא (וכמדומני שמקורו בכתבים) שמ'שיב ה'רוח ו'מוריד ה'גשם ר"ת שם הוי"ה כשתחליף מ' בי' בא"ת ב"ש, כמו"כ באיזהו מקומן בספרי חסידות על תפילת "מוסף" שמרמז על מידת צדיק שמוסף אותיות "יוסף" בחילוף מ' בי'. זה רק מה שעלה עתה בזכרוני אבל נפגשתי עם זאת רבות.

[חכם באשי]

כיצד ניתן להוכיח מספרים אלו שאינם אלא בדרך "הדרוש ידרש"???

[בנשק]

בכל הש"ס פנחס חסר, דומני שראיתי פעם לא' הפוסקים שרצה מטעם זה להכשיר בגט כשנכתב חסר, וכעת נשכח מאתי מאן הוא.

לענין ספר מושב זקנים, לדעתי חלקו הגדול אם לא רובו אינו מדברי התוספות, גם דברים זרים נמצאו בו, וברוך היודע ומודיע.

[איש_ספר]

על מקורותיו של מושב זקנים התפרסם מאמר בסיני.
פשוט שצורת כתיבת פנחס בש""ס אינה מסורת או נוסח, ולא ניתן ללמוד ממנה אלא על רגילות הסופרים באותו מקום שנכתב כתה"י וכמובן.

[בנשק]

ואני על משמרתי אעמודה שכן ראיתי לא' מן הפוסקים, וברוך אשר ישיב אבדתי.

[יצג]

לאיש ספר, היכן המאמר על מקורותיו של מושב זקנים, חיפשתי קצת בסיני ולא מצאתי אלא מאמר קצר על "דרכי פרשנותו".
תודה מראש.

[חכם באשי]

לענין ספר מושב זקנים, לדעתי חלקו הגדול אם לא רובו אינו מדברי התוספות, גם דברים זרים נמצאו בו, וברוך היודע ומודיע.

דבריך אינם נכונים כלל וכלל. ואדרבא, ניתן לומר שה"דברים הזרים" שנמצאו בו, הם-הם ההוכחה למקוריות הספר. וד"ל.
ואם ברצונך לשפוט פירוש של ראשונים ע"פ הדברים הזרים שבו, תצטרך להוציא מארון הספרים - חיבורים רבים.

שלושה מאמרים על ספר מושב זקנים נרשמו ברמב"י, אך לא נראה שהם עוסקים בענין יחוס הספר לבעלי התוספות, ראה:
http://aleph3.libnet.ac.il/F/JP3VUQEUUB ... adjacent=N

[איש_ספר]

יצ"ג אכן התכוונתי למאמרו של נבו על דרכי פרשנותו וכו' בסיני ספר היובל,זכרתי שיש שם דיון קצת על מקורותיו של הספר ועתה אני מבין ששגיתי.
בנש"ק. תוכל לעמוד על משמרתך שבעת ימים ולילות כדין שנאמר במילואים, לא הכחשתי את עדותך, אלא תהיתי על ההגיון שמאחורי הדיוק והדקדוק.

[המעיין]

יש הגיון מאחרי הראיה מן הש"ס כי שמות גיטין תלוי גם ברגילות הכתיבה
ואם הורגלו לכתוב כן יש מקום לטעון שגם זו צורת כתיבת השם

[איש_ספר]

יש הגיון מאחרי הראיה מן הש"ס כי שמות גיטין תלוי גם ברגילות הכתיבה
ואם הורגלו לכתוב כן יש מקום לטעון שגם זו צורת כתיבת השם

אין שום הגיון, כי המדפיסים לא שתו ליבם לדבר זה והסופרים נבדלו איש לפי מקומו.
ובכן חיפוש קל בתקליטור עדי נוסח מלמד על 168 הופעות של פינחס מלא יו"ד בכתבי היד !אגב גם בדפוס שלנו יש לעיתים בכתיבה מלאה.

[אבא יודן]

הקפצה
קראתי כל התגובות וכל הקבצים המצורפים ותודה לכם
אבל עדיין לא הבנתי סוף סוף אנו הוגים "פנ- חס" ולא "פי- נחס" כמו השם התנכ"י וכי למה לא נכתוב כפי אמת הקריאה וכללי לשוננו על סמך שמות מקראיות עתיקות ולערב שני שמות.
חוץ מזה יש חוטים נמשכים מן שמו של פינחס בן לבנות פוטיאל, אל עיר המצרי תַּּּּּחְפַּנְחֵס \ תְּּּּּּחַפְנְחֵס וגם לשמו של חותנת שלמה תַּחְפְּנֵיס, כלהם חסרים וע"כ יוד נוספת כדברי הזוהר ור"ח פלטיאל ועוד.