פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=5900#p51818

שבטיישראל כתב:מה הגדרתך של "מנהג קדום" ?

שבטיישראל כתב:אז לידיעתך
הקשר בין המכונה כהיום (בעיתונות הישראלית) בשם "צאנז" ולהדברי חיים מצאנז ... קלוש מאוד

בצאנז שבצאנז מעולם לא היה ישיבה .. כך ששאלתך אינו שייך כלל !!
אז השאלה האיך היה הסדר בישיבה שבקהילת הספרדים בקלויזנבורג (עיירה ברומניה שלא היה להם שום זיקה עפם צאנז שבגאליציה) ?
איני יודע

לגבי גור - הרי גם לבעל חידוש הרי"ם לא היה ישיבה
הישיבות בגור החוא מושג די חדש שהתחיל דווקא בארץ ישראל

שבטיישראל כתב:אז לידיעתך
הקשר בין המכונה כהיום (בעיתונות הישראלית) בשם "צאנז" ולהדברי חיים מצאנז ... קלוש מאוד

בצאנז שבצאנז מעולם לא היה ישיבה .. כך ששאלתך אינו שייך כלל !!
אז השאלה האיך היה הסדר בישיבה שבקהילת הספרדים בקלויזנבורג (עיירה ברומניה שלא היה להם שום זיקה עפם צאנז שבגאליציה) ?
איני יודע

לגבי גור - הרי גם לבעל חידוש הרי"ם לא היה ישיבה
הישיבות בגור החוא מושג די חדש שהתחיל דווקא בארץ ישראל

ועוד יבא מזה שקלקול זה הוא הגורם שגם מעשים אין בנו. ועל זה נשברה רוחי בקרבי, ואמרתי אוי ואבוי לבני אדם המבלים ימיהם בדברים שאין להם שייכות לתורת אמת כלל. וכי אין לנו תורה תמימה ארוכה מארץ מדה שהיה להם לכלות ולבלות ימיהם בה, וכל איש אשר רוח תורה בו ראוי לו לשאת קינה ונהי על דבר זה בפרט, ומאנה הנחם נפשי על זה וכיוצא בזה, ובפרק שני הארכנו מאוד בדבר זה עיין שם. אלו הם עמודי התורה שבהתקלקל אחד מהם מוט התמוטטה התורה, ובארצות אלה אין משגיחין על זה כלל עד שבעו"ה כמעט נסתלקה תורה לגמרי מישראל על ידי זה. ויותר מכל הוא בטול הלמוד שאין תורתם כי אם באקראי לא תמידים כי אם לתקופת השנה. ואחר כך יקראו דרור לארץ לכנות הזמן בין הזמנים, וכל אחד הולך בשרירות לבו הרע שכל זמן שאינו עוסק בדברי הבאי האלו שאין בהם ממש, יחשוב שאין צריך ללמוד כלל וכאילו אין זה זמן לתורה לקרותו בין הזמנים. ואם הראשונים הנהיגו כך בודאי היה זה לכמה סבות עצמיות לתורה כידוע. אך עתה אין זה כי אם להסרת התורה לקיים אם תעזבני יום יומים אעזבך, ועל ידי בטול זה מרגילים עצמם לשחוק וקלות ראש וזולתן מהדברים המגונים. והטובים שבהם יעשו את עצמם כמתעוררים ללמוד בפרקים אלו פוסקים ולא יהיה זה כי אם לימים אחדים. והם באמת דברים אחדים על יחידו של עולם ועל התורה האחדית, למצא דרך ומבוא ליבטל ממנה ביציאה מלמוד אל למוד. אשר על זה נאמר ליוצא ובא אין שלום כאשר פירש מתלמוד אל תלמוד כדאיתא בחגיגה (י', א'). אבל הדרך שהוא טוב וישר לפני האלהים ללמוד בכל יום ויום בלי הפסק כלל כנאמר (משלי ח') לשקוד על דלתותי יום יום. וילמדו שטת הלכה בכל יום ויחזרו על תלמודם תמיד עד שיהיה בידם. ואותן שיהיה להם פנאי ילמדו הפוסק, ואין זה לכלם רק לאותם שכבר הגיעו למדריגה זאת, כי די אל רובם בשטת ההלכה וחזרת הלמוד היותר נבחר מהכל. וכאשר יראה האדם בעין שכלו ימצא כי כל הסבות הגורמות קלקול התורה נמצאות בזמן הזה אצלנו עד שהעולם חשך בעדנו:

ולמדתם את בניכם כסדר הזה, הנער כשיתחיל ללמוד מקרא לא יזוז עד גמר תורה נביאים כתובים היטב היטב. לא ידלוג מפרשה לפרשה של שבוע, רק זה אחר זה, ולא יזוז משום פסוקים עד שידע הנער פירוש המלה עם הפעולה והחיבור. דהיינו ביאור הפסוק, וגם חלק גדול מחכמת הדקדוק טוב ללמוד בעודו נער, שאז כתובים על לוח לבו והם לזכרון תמיד. אחר כך משניות כולם מן שתא סדרא, שיהא שנונים בעל פה. ואחר כך התלמוד באורך ורוחב ופוסקים, ואז מלאה הארץ דעה. ועיקר הכולל הכל יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של בין הזמנים, לא יזכר ולא יפקד, רק כל העתים שוים לטובה, יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שנאמר (יהושע א, ח), והגית בו יומם ולילה:

י. רבינוביץ כתב:'בין הזמנים' הוא מנהג קדום (עד כמה שניתן לומר) בארצות אשכנז. בארצות ספרד כמו בארצות אשכנז קודם לכן, לא היה חופש שנקרא 'בין הזמנים'. בני תורה למדו כרגיל.
...
יש עוד מקורות מאותה התקופה.

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

אוצר החכמה כתב:

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

מה הכוונה גם האם היום יש ישיבות שעושים בין הזמנים כ"כ ארוך.

לפי המפורסם, הרב שך התנגד לביטול בין הזמנים, ונימוקו עמו, שקודם שעשו בין הזמנים ג' שבועות, היו נוסעים לנוח כל אחד לפי צרכיו (ויש כנראה צורך לרובא דעלמא בזה, והרבה עשו כר"י) בתקופה שבין שבועות לר"ח אלול, ומה שנגרם היה שאע"פ שמצד אחד לא בטלה הישיבה כלל, מצד אחר לאורך כל התקופה היה רפיון בישיבה.

יש אדם שיש לו קרע בחולצתו, אך כיון שהוא לובש מעל החולצה מעיל, בשרו לא נראה. באותה מידה, אם לאדם יש קרע במעילו, עדיין לא ייראה בשרו אם חולצתו שלמה. אך אבוי לאותו אחד שהקרע בחולצתו והקרע במעילו חופפים

אוצר החכמה כתב:

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

מה הכוונה גם האם היום יש ישיבות שעושים בין הזמנים כ"כ ארוך.

אדג כתב:בברינוא, צרפת בין הזמנים (דאב, משא"כ תשרי וניסן) בטל, למעט ארבעה ימים.

בברכה המשולשת כתב:האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

י. רבינוביץ כתב:'בין הזמנים' הוא מנהג קדום (עד כמה שניתן לומר) בארצות אשכנז. בארצות ספרד כמו בארצות אשכנז קודם לכן, לא היה חופש שנקרא 'בין הזמנים'. בני תורה למדו כרגיל.
(מתוך דרשות המהר"ל מפראג)

(של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה אות יד)

יש עוד מקורות מאותה התקופה.

בברכה המשולשת כתב:האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

עכשיו נודע לי על עוד ישיבה שהכריזה על ביטול "בין הזמנים" - http://www.col.org.il/show_news.rtx?fro ... rtID=98901