פורום אוצר החכמה

ומדרש אגדה, בכל שנה ושנה בעת שחטאו ישראל בבנות מואב, באותו פרק בית פעור עולה למעלה כדי לקטרג ולהזכיר עוון, וכשהוא רואה קברו של משה חוזר ושוקע, שמשה רבינו שיקעו בקרקע עד חוטמו, וכל שעה שעולה חוזר ונשקע למקום ששיקעו משה רבינו.

מה עשה משה חפר בארץ כבית דירה גדולה בנחלת בני גד וטמן את חרון אף בארץ כאדם שהוא חבוש בבית האסורים, ובכל זמן שהיו חוטאין היה עולה ופועל בפיו לנשוך ברוחו להשחית את ישראל, והיה משה מזכיר עליו את השם ומורידו למטה לארץ, לפי' נקרא שמו פעור, וכשמת משה מה עשה הב"ה נתן את קברו כנגדן וכל זמן שהם חוטאין והוא רוצה לעלות ולפעור את פיו ולנשוך ברוחו להשחית את ישראל והוא רואה את קברו של משה כנגדו הוא מתפחד ויורד למטה לארץ, ולכך נאמ' ויקבור אותו בגיא מול בית פעור

תוכן כתב:בשינויים בתרגום יונתן דברים ל"ד ו'.

חכם באשי כתב:או ההפך. הדבר עדיין לא מוכרע.

חכם באשי כתב:היכן ראית?
קשה להכריע. כי בסך הכל, בשני החיבורים יש רבדים קדומים ומאוחרים, יחסית, ושניהם אינם מ'עור אחד'. (גם שנאן והיינימן, לא הכריעו, מקסימום צידדו לכאן או לכאן).
אבל ראוי לפנות לרבינו אברהם מהפורום, מרא דתרגומא, שמא יש בידיו חידושים בענין.

אחד היה אברהם כתב:תודה רבה לחכם באשי ולתוכן על התשובות הנפלאות.
שוב ראיתי במגלה עמוקות (אופן ד') שמדבר בזה, וכתב שם גם בזה"ל: "וזה שכתוב ונשב בגי מול בית פעור, ויקבור אותו, בגי' לקביל פעור". ואשמח לשמוע מהתלמידי חכמים דפה איך זה מתיישב.
תודה רבה מראש לכל המשיבים.

אחד היה אברהם כתב:

אחד היה אברהם כתב:שוב ראיתי במגלה עמוקות (אופן ד') שמדבר בזה, וכתב שם גם בזה"ל: "וזה שכתוב ונשב בגי מול בית פעור, ויקבור אותו, בגי' לקביל פעור". ואשמח לשמוע מהתלמידי חכמים דפה איך זה מתיישב. מישהו יכול לעזור לי בזה?

הוגה כתב:לא הבנתי את השאלה

אחד היה אברהם כתב:ואולי אפשר לומר, שאין כוונתו לומר שזה הוי בגימטריא 'לקביל פעור', אלא 'בגי, לקבל פעור', והמקף מעל בגי, כזה: בגי', הוא טעות דפוס?!