פורום אוצר החכמה

בדין דבר שטיבולו במשקה המבואר בגמ' בפסחים קטו דצריך נטילת ידים. מדברי כל הגאונים והראשונים מפורש שצריך נט"י בברכה כדין נט"י ורק בעלי התוס' שם נחלקו על כולם ועל כל הסדרים שכתוב בהם שנוטל ידים בברכה.
ומכח זה פסק הב"י שאין לברך מספק.
קצת מתמיה?

ישנם דוגמאות רבות של מחלוקת בעלי התוס' על הגאונים. עי' שבת כ ע"ב תוס' ד"ה עד כאן, שחולק במפורש על דברי הגאונים המובאים ברא"ש שם.

ולא רק התוס'. ראה בטור יו"ד סי' שצ"ט.

ומה עם רבנו חננאל?
רש"י חולק עליו תמידים כסדרן.

הדוגמא פה היא על דבר שהתוס' חולקים על כל הגאונים ועל כל הראשונים יחד, עם מסורת קדומה של כל הסדרים, ואפ"ה זה נחשב לגורם מספק עד כדי שהב"י הכריע לא לברך משום כך, זהו דבר שלא מצאתי לו חבר בכל התורה

בעלזער כתב:ומה עם רבנו חננאל?
רש"י חולק עליו תמידים כסדרן.

מנין לך שרש"י ראה בכלל את פירושו? כדומני שבמחקר מקובל שרש"י לא ראה את פירושו של רבינו חננאל. ובכלל, קשה לומר שמדובר כאן ב"מחלוקת" רגילה, אלא יותר בשתי גישות פרשניות. רבינו חננאל הלך בדרכי הפרשנות של גאוני בבל, ורש"י - בדרכי הפרשנות של מגנצא ודומיהם.

איני זוכר רגע בדיוק אם רש"י מזכירו אם לאו אך קשה להאמין שרש"י לא היה לפניו את המפרש התלמודי הראשון וכידוע שעד רש"י היו לומדים כפי שהנחיל לנו רבינו חננאל, ואם תאמר שרש"י לא ראה כלל את פירושו, זה חידוש עצום, לא כן?

זה בוודאי לא רק עניין של פרשנות אלא זהו בעצם כל ההלכה אם לפסוק כמו הרי"ף שפירש כמו רבינו חננאל אם כשיטתו של רש"י.

"קשה להאמין". אכן. אבל, זו המציאות. אם אינני טועה.

לדעתך, רש"י לא ראה ולא שמע איך פירש רבננו חננאל, ובעצם היה חסר לו לרש"י בבואו לחבר את פירושו את הספר הכי חשוב, וגם לדבריך אילו היה רש"י רואה את רבינו חננאל יתכן בהחלט שהיה מפרש כמוהו. ועל כן אמרתי קשה לי להאמין.

[quote="בעלזער"]וכידוע שעד רש"י היו לומדים כפי שהנחיל לנו רבינו חננאל [quote]

וכידוע??

כלומר, לא למדו ולא הבינו עד שבא רש"י וחיבר את פירושו, רבננו חננאל נחשב למפרש התלמוד הראשון, ואפשר שהיו עוד ספרים עד שבא רש"י ועשה את שעשה. אולי?

ובכ"ז רש"י השתמש בערוך שמביא מדברי הר"ח בסתמא במקומות לאין ספור.

איש_ספר כתב:ובכ"ז רש"י השתמש בערוך שמביא מדברי הר"ח בסתמא במקומות לאין ספור.

היכן רש"י השתמש בערוך?

בעלזער כתב:רבנו חננאל נחשב למפרש התלמוד הראשון, ואפשר שהיו עוד ספרים עד שבא רש"י ועשה את שעשה.

כבר רב האי גאון פירש חלק מהמסכתות, ורבינו חננאל השתמש בפירושיו.
לרש"י קדמו בצרפת ובאשכנז "פירושי מגנצא" ודומיהם.

בעלזער כתב:כלומר, לא למדו ולא הבינו עד שבא רש"י וחיבר את פירושו, רבננו חננאל נחשב למפרש התלמוד הראשון, ואפשר שהיו עוד ספרים עד שבא רש"י ועשה את שעשה. אולי?

ומה עשו רבינו גרשום מאור הגולה ורבותיו של רש"י שכתבו כבר פירושים על התלמוד? אתמהה?

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:ובכ"ז רש"י השתמש בערוך שמביא מדברי הר"ח בסתמא במקומות לאין ספור.

היכן רש"י השתמש בערוך?

טעיתי בחפזי. (אף שרבים וטובים כתבו כן)

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:ובכ"ז רש"י השתמש בערוך שמביא מדברי הר"ח בסתמא במקומות לאין ספור.

היכן רש"י השתמש בערוך?

שבת י"ג:

ביוגרפיה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי",‏[1] אך אביו, רבינו חושיאל, היגר לקירואן שבאפריקה הצפונית (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

חיבוריו

פירושו לתלמוד

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,‏[2] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש מופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי, ומוזכר בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל שמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהם כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

מקור, ויקיפדיה, וטרם בדקתי מהיכן לקחו זאת - ואם יש דברים בגו.

בעלזער כתב:בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.[/b]

הוא כן מוזכר בפירוש רש"י, אם כי איני יודע אם מתוך חיבורו או מאחרים שהעתיקוהו.

לדעתי הדבר פשוט שהיה לפניו גם את פירוש רבינו חננאל וגם הערוך וכל הפירושים שהופיע לפניו מכל הגאונים ואע"פ כן הוא אינו מסביר פננם כלל לדעתם של הגאונים, כך שאין כל פלא שהתוס' חולקים על הגאונים.

להלן מאמרו של הגאון הבקיא רבי יעקב חיים סופר שליט"א בקונטרס מנוחת שלום ח"ד, המוכיח שודאי לא ראה רש"י את ספר הערוך:

לא הבנתי מה הק' שם על שו"ת תורת יקותיאל.

פרוזביל, איפה מוזכר רבינו חננאל ברש"י?

בעלזער כתב:לדעתי הדבר פשוט שהיה לפניו גם את פירוש רבינו חננאל וגם הערוך וכל הפירושים שהופיע לפניו מכל הגאונים ואע"פ כן הוא אינו מסביר פננם כלל לדעתם של הגאונים, כך שאין כל פלא שהתוס' חולקים על הגאונים.

אתה יכול להביא איזו ראיה אחת או שתיים ל'דבר פשוט' כזה?

המפורסמות (והפשוטות) אינן צריכות ראי'....

חלמיש כתב:
פרוזביל, איפה מוזכר רבינו חננאל ברש"י?

ברש"י יומא כט: כותב:
ולי נראה דלא גרסינן פסולה ... והכי נמי גרסינן בפי' הר"ח איש רומי...
והכונה שם לפי' רבנו חננאל כמו שיראה המעיין בפי' הר"ח אלא שמגיהי דפוס וילנא, לא עיינו ברש"י שבאותו עמוד, והוסיפו בפנים הר"ח בסוגריים מרובעות [פסולה], וכבר העירו שם בהוצאת עו"ה שטעות בידם.
אגב בטקסט שבבר אילן (שבמסכת זו מקורו ממהדו' שטיינזלץ) פתחו בטעות ר' חנינא איש רומי, וכמו שמופיע בדפוסים בטעות ברשב"ם בב"ב (דף ל.) ושם הגיה הרש"ש (כמובא בהגו"צ של עו"ה) שצ"ל רבנו חננאל איש רומי, וכן הוא בדפוסי לובלין וונציה, וכן מופיע במפורש גם לפנינו להלן בפי' הרשב"ם (דף פו:).
ואין לומר שהרש"י הנ"ל ביומא הוא הגה"ה שהרי מוקף בסוגריים מרובעות, כי הביאו שם בהגו"צ של עו"ה שקטע זה הוא מרש"י ישן שהביאו הראשונים והמהרש"א.

חכם באשי, שים לב למה שקורה כאן, רש"י לא היה לפניו לא את רבנו חננאל ולא את הערוך בעצם לא כלום, לא היה לפניו כל פירוש של הגאונים, ורש"י לתומו החל לפרש את התלמוד בהיותו בטוח שמאז ימי רבי אשי התלמוד היה כספר החתום.

זה אפילו לא מצחיק!

כמו שהמחבר בב"י חיפש אחר כל בדל של כת"י בטרם חיבר את השו"ע וכך הוא דרכו של עולם, תן לי להניח שגם רש"י חיפש אם מישהו כבר הסביר את התלמוד לפניו, לומר שרש"י לא ראה את פירושי הגאונים, ואילו היו לפניו לא היה חולק על הגאונים, זה אפילו לא שטויות.

ואין מטרתי כלל להתקוטט עם מי מהחברים כאן, רצוני לדעת ולהבין מה הפשט?

חביבי,
היו לפניו את פירושי מגנצא!
כן, כנראה לא שמעת עליהם, אבל הם היו קיימים לפני רש"י וחלקם הגיעו לידינו. לדוגמא, חלק מפירושי התלמוד המיוחסים לרבינו גרשום הם אינם אלא פירושי מגנצא.
אם ברצונך ללמוד מעט על פירושי מגנצא ועל כך שרש"י בנה עליהם את פירושו (אך כמובן וכמובן הוסיף עליהם מדעתו הרחבה ומדברים שלמד בע"פ מרבותיו), עיין, לדוגמא, בעלמא במאמריו הרחבים של רי"נ אפשטיין.

יעויין מאמרו של פרופ' ר' י"מ תא שמע המנוח "קליטתם של ספרי ר"ח, רי"ף והלכות גדולות בצרפת-אשכנז במאות הי"א-י"ב', קרית ספר נה (תש"ם), עמ' 191 - 201.

חכם באשי כתב:לדוגמא, חלק מפירושי התלמוד המיוחסים לרבינו גרשום הם אינם אלא פירושי מגנצא.

וחלקם הם פירושי וורמייזא וחלקם אולי אף פירושי שפירא (וכבר האריכו בזה הרבה פרופ' ר' אברהם גרוסמן, פרופ' ר' י"מ תא-שמע וידידי הרב ד"ר מ"י הכהן בן-גדליה)

ולגוף השאלה, יעויין מש"כ מרן הנצי"ב בהקדמתו המופלאה להעמק שאלה (הנקראת קדמת העמק) שהעיר על דרכם של התוס' לחלוק על הגאונים.
וכן כתב על כך גם הגאון רי"א הלוי בדוה"ר.

בברכה המשולשת כתב:יעויין מאמרו של פרופ' ר' י"מ תא שמע המנוח "קליטתם של ספרי ר"ח, רי"ף והלכות גדולות בצרפת-אשכנז במאות הי"א-י"ב', קרית ספר נה (תש"ם), עמ' 191 - 201.

מאמרו שב ונדפס ב'כנסת מחקרים, א. ומצ"ב העמודים הרלוונטיים.
ושם ראיתי, שאכן יש הסובר (י' פרנקל) שרש"י הכיר מעט מפירושיו של רבינו חננאל באנונימיות. וכמובן, שאין להפריז ולהרחיב דעה זו יתר על המידה.

מתפלא אני על המחקר שציטט הבאשי, לפיו רש"י לא הזכיר כלל את הר"ח, כבר הבאתי לעיל שבמס' יומא הזכירו, ראה שם.
יש לציין שבנוסף רש"י מביא תמידין כסדרן מפירושי הגאונים (שאמנם לא נכתבו על סדר הש"ס), כמו: תשובות הגאונים (פעמים רבות), שערים דר' האי, איגרת ר' שרירא גאון, שאילתות דר' אחאי, הלכות גדולות ועוד.

אי אפשר לבנות בנין על מובאה בודדת. היא יכולה להיות בהחלט תוספת מאוחרת, כמו גליון שנכנס לטקסט, כמו שמצוי כמה פעמים ברש"י (לדוגמא, אציין מהזכרון, לחגיגה תחילת פרק שני, במשנה, עיי"ש). ואין כל הוכחה מהקביעה שזה 'רש"י ישן'.

פי' ר"ח מובא גם בסידור רש"י כמ"פ בענין ד' מינים.
המעיין באוצר החכמה יראה שכבר האריכו טובא בכ"ז.

סידור רש"י שייך ל'ספרי דבי רש"י', שלא רש"י בלבדו חתום עליה אלא כל בית מדרשו ואף תלמידי תלמידיו (ומאידך, גם מקורות קדומים, כמו תשובות של גאוני ארץ ישראל), ומשום כך מצויים שם פסקים הסותרים לדעת רש"י. וגם בענין זה האריכו.

הלמד מכל אדם כתב:הדוגמא פה היא על דבר שהתוס' חולקים על כל הגאונים ועל כל הראשונים יחד, עם מסורת קדומה של כל הסדרים, ואפ"ה זה נחשב לגורם מספק עד כדי שהב"י הכריע לא לברך משום כך, זהו דבר שלא מצאתי לו חבר בכל התורה

לעניין זה אין שייכות "לכל התורה", ולא בכדי מדובר כאן בהלכות ברכות, כי הב"י כידוע החמיר הרבה בעניין ספק ברכות להקל, וגם כאן בודאי הוא מטעם זה ולא משום שפסק כתוס' דווקא.

נ.ב. במח"כ דברי בעלזער כאן הם טעות גמור וכל הדיון בעקבותיהם מיותר.

חכם באשי כתב:סידור רש"י שייך ל'ספרי דבי רש"י', שלא רש"י בלבדו חתום עליה אלא כל בית מדרשו ואף תלמידי תלמידיו (ומאידך, גם מקורות קדומים, כמו תשובות של גאוני ארץ ישראל), ומשום כך מצויים שם פסקים הסותרים לדעת רש"י. וגם בענין זה האריכו.

ברור שעדיין אין להוכיח מן המובאות היחידות הללו, ואדרבה.

חכם באשי כתב:אי אפשר לבנות בנין על מובאה בודדת. היא יכולה להיות בהחלט תוספת מאוחרת, כמו גליון שנכנס לטקסט, כמו שמצוי כמה פעמים ברש"י (לדוגמא, אציין מהזכרון, לחגיגה תחילת פרק שני, במשנה, עיי"ש). ואין כל הוכחה מהקביעה שזה 'רש"י ישן'.

אבל כמה מהראשונים הביאו כך בשם רש"י כמו שהביאו בהגו"צ שם.
ועכ"פ, אם יש ואפילו מובאה בודדת, אי אפשר לכתוב בפסקנות, שרש"י לא הזכירו.

תוך כדי דיבור כתב:

הלמד מכל אדם כתב:הדוגמא פה היא על דבר שהתוס' חולקים על כל הגאונים ועל כל הראשונים יחד, עם מסורת קדומה של כל הסדרים, ואפ"ה זה נחשב לגורם מספק עד כדי שהב"י הכריע לא לברך משום כך, זהו דבר שלא מצאתי לו חבר בכל התורה

נ.ב. במח"כ דברי בעלזער כאן הם טעות גמור וכל הדיון בעקבותיהם מיותר.

במחכת"ר ואתה תחזה בכותרת של האשכול.

כוחם של בעלי התוספות לחלוק על כל הגאונים והראשונים.

ועל זה אמרתי מה שאמרתי.