פורום אוצר החכמה

היום יצא בס"ד חוט שני חדש (יל"ע על איזה נושא).

הרב הוכמן בכנס אצל מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בירך שהחיינו במעמד שהראה הספר לראשונה. האם ידוע מקור לברך שהחינו על הוצאת ספר חדש?

דנו בזה מהאחרונים בקצת מקומות. ובאמת הדין פשוט, אם המחבר שמח בספר שהוציא, אין שום סברא כנגדו שלא יברך שהחיינו כפי רצונו (שבברכה זו לא שייך לומר ספק ברכות להקל, ע"פ היסוד שכתב הב"ח באו"ח סו"ס כ"ט עיי"ש). אמנם לגבי קונה ספר חדש, עי' במשנ"ב סי' רכ"ג סקי"ד.

תוך כדי דיבור כתב:דנו בזה מהאחרונים בקצת מקומות. ובאמת הדין פשוט, אם המחבר שמח בספר שהוציא, אין שום סברא כנגדו שלא יברך שהחיינו כפי רצונו (שבברכה זו לא שייך לומר ספק ברכות להקל, ע"פ היסוד שכתב הב"ח באו"ח סו"ס כ"ט עיי"ש). אמנם לגבי קונה ספר חדש, עי' במשנ"ב סי' רכ"ג סקי"ד.

אולי יוכל כת"ר לציין מהאחרונים שדברו בזה. ולכא' לא על כל שמחה תקנו ברכה זו ויש גדרים. וכי אם שמח מאד בראות חבירו תוך ל' ג"כ יברך.

גדרי ברכת שהחיינו, בעיקרם נאמרו על אופני השמחה השייכת אצל רובא דעלמא (ועוד יש דברים שאדרבא תקנו חז"ל ברכה זו עליהם כדי להרגיל האדם לשמוח בברכת ה'), אבל כמו שאם אינו שמח הרבה בראיית חברו אינו מברך עליו שהחיינו הגם שלא ראהו ל' יום (כמפורש בשו"ע סי' רכ"ה), לכאורה ה"ה להפך שאם יש לו סיבה גדולה לשמוח עתה בראיית חברו, אף שהוא תוך ל' יום, יהיה רשאי לברך. וגם בנידוננו אין זו שמחה על דבר מומצא שלא תיקנו חז"ל ברכה בו, אלא הוא כלול (או ק"ו) בשמחה על כלים חדשים.
כמובן איני כותב זאת אלא כהערה בעלמא.

ציון המקורות בתשובות אחרונים איני זוכר, זכורני שמדבר בזה בשו"ת ציץ אליעזר (בשם דרכי תשובה?) אבל אין לפני כעת לחפש שם.

קשר של קיימא כתב:

תוך כדי דיבור כתב:דנו בזה מהאחרונים בקצת מקומות. ובאמת הדין פשוט, אם המחבר שמח בספר שהוציא, אין שום סברא כנגדו שלא יברך שהחיינו כפי רצונו (שבברכה זו לא שייך לומר ספק ברכות להקל, ע"פ היסוד שכתב הב"ח באו"ח סו"ס כ"ט עיי"ש). אמנם לגבי קונה ספר חדש, עי' במשנ"ב סי' רכ"ג סקי"ד.

אולי יוכל כת"ר לציין מהאחרונים שדברו בזה. ולכא' לא על כל שמחה תקנו ברכה זו ויש גדרים. וכי אם שמח מאד בראות חבירו תוך ל' ג"כ יברך.

יעויין במור וקציעה שכותב כן.

איפה המו"ק נמצא?

קשר של קיימא כתב:היום יצא בס"ד חוט שני חדש (יל"ע על איזה נושא).

הרב הוכמן בכנס אצל מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בירך שהחיינו במעמד שהראה הספר לראשונה. האם ידוע מקור לברך שהחינו על הוצאת ספר חדש?

מילא אם מחבר הספר מברך, אך מה למישהו אחר ולברכה זו?

מורה צדק כתב:מילא אם מחבר הספר מברך, אך מה למישהו אחר ולברכה זו?

אם כבר מורה צדק, האם באמת כת"ר בירך בהוצאת ספריו הקדושים?
[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8967&p=80527#p80527]

מורה צדק כתב:

קשר של קיימא כתב:היום יצא בס"ד חוט שני חדש (יל"ע על איזה נושא).

הרב הוכמן בכנס אצל מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בירך שהחיינו במעמד שהראה הספר לראשונה. האם ידוע מקור לברך שהחינו על הוצאת ספר חדש?

מילא אם מחבר הספר מברך, אך מה למישהו אחר ולברכה זו?

הוא הוא מחבר הספר בפועל.
היצירה היא שלו. התוכן של הגר''נ שליט"א.

עשוי לנחת כתב:

מורה צדק כתב:מילא אם מחבר הספר מברך, אך מה למישהו אחר ולברכה זו?

אם כבר מורה צדק, האם באמת כת"ר בירך בהוצאת ספריו הקדושים?
[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8967&p=80527#p80527]

בירכתי על פרי חדש

החשש לא לברך הוא מהחת"ס עיין הקדמה של הרב שטרנבוך למועדים וזמנים חלק ד אבל ת"ח ירא ה 'שכונתו לשם שמים כנראה דעת הגנ"נ שיכול לברך וראיתי בעיני לתלמיד מרן שליטא שהוציא ספרו שאלת אשר חלק ב שבירך בשם ומלכות עלפי מו"ר שליט"א

הספר שיצא על הלכות מזוזה

בספר חיים של ברכה דיני ברכת שהחיינו מאת הרב חיים יוסף הלוי פרידמן מניו יורק טל 633-9042 הביא כול הדעות בענין [הספר אינו באוצר ולא ביברו בוקס

יש תשובה בכ"ז בשו"ת משנה הלכות חי"א סי' קעט, הביא את המו"ק ואת הענין של לשם שמים שהזכירו כאן. וזה העתקו:

"עוד להנ"ל.
הגומר ספר שחיבר אי מברך שהחיינו

ולא אוכל לעבור על כל העניינים אבל אסתפק בשתי הערות, א) מה שהביא מכף החיים (סי' רכ"ג אות כ"ג) בשם המור וקציעה שהגומר ספר שחבר בחדושי תורה לשם שמים בכתיבה וכ"ש בהדפסה יברך שהחיינו והביאו המחזיק ברכה אלא שהוסיף לברך בלא שם ומלכות ותמה מעכ"ת מש"כ לש"ש ולא ידע למה הוצרך שיהי' זה לש"ש והרי בחג הסוכות כולם לוקחים לולב ומברכים שהחיינו ולא חוקרים אם נוטלים לש"ש.

ולפענ"ד הם שני נושאים חיוב מצות סוכה ולולב הם אקרקפתא דגברא וחייב לקיים ואין בזה מה להתפאר שכל ישראל חייבין בדבר ואדרבה אם לא יעשה מצות עשה ומסרב לקיימה ב"ד מלקין אותו עד שתצא נפשו עיין כתובות (פ"ו ע"א) וכן בשאר מצות, והלשמה שם סתמן לשמן ועיין (זבחים דף ב' ע"ב) אשה לאו לגירושין עומדת ומצות סתמן לשמן עומדין ע"ש אבל הכותב ספר או חדושי תורה ואינו מכוין לשמה מי בקש זאת מידו לעשות שלא לש"ש וח"ו הוא בכלל ס"ת שכתבה מין שאם כתב לשם התפארות ובאמת הרי הוא בכלל עוע"ז וכעין שמצינו בהנחת תפילין דהמניח תפילין דרש"י אין בזה יוהרא אבל המניח תפילין של ר"ת אם אינו מוחזק בחסידות אסור לו להניח כמבואר בש"ע א"ח (סימן ל"ד ס"ב) וח"ו אפשר שיהיה הספר בכלל ס"ת שכתבה מין שהכותב לשם התפארות וגאות הרי הוא בכלל ע"ז שכל המתגאה כאלו עובד ע"ז ועכ"פ אם לפעמים כותב שלא כהלכה ויכשלו בו בני אדם ונמצא לא זאת שלא קיים מצוה אלא הרי הוא מכשיל את הרבים ח"ו וא"כ מי יכול לומר שיעשה שהחיינו ועיין שו"ת ח"ס א"ח סי' ר"ח מה שכתב להגאון ר' צבי חיות ז"ל ומה"ט הרבה גדולים אף לא רצו להדפיס ספריהם בחייהם ועיין ח"ס עכ"פ ודאי שמי שאין דעתו לשמים ח"ו אין לברך שהחיינו ועל כל ההוצאה אם אין דעתו לש"ש יותר טוב הי' לו שלא להוציא כלל."

ע"כ העתק המשנה הלכות.

בענין זה של שהחיינו על ספר חדש,
מספרים על אחד שכתב ספר שלם וגדול, בענין הלכתי מסויים וספיציפי מאוד, והגישו לבעל הקה"י זצ"ל, ושאלו אם צריך לברך על זה שהחיינו, השיב לו: "תכתוב גם על זה ספר..."

קשר של קיימא כתב:איפה המו"ק נמצא?

בהלכות שהחיינו. וכן דן שם לענין שהחיינו על רבנות.

ידוע הנידון האם מברכים "ברכת שהחיינו" על הוצאת ספר לאור עולם [שבמור וקציעה כתב לברך, והחיד"א במחזיק ברכה כתב לברך בלי שם ומלכות. יעויין בשע"ת סי' רכג סק"י].

והנה זכורני כי ראיתי פעם באחד מהקדמת אחד מספרי האחרונים, שכתב שכיון שנחלקו בזה הדעות אם מברכין שהחיינו או לא, אשר על כן - הוא יכתוב את הברכה בשם ומלכות בתוך הספר, ובזה יצא ממ"נ ידי חובת הברכה (ע"י כתיבה כדיבור).

וכך עשה, שכתב, ואני מברך הברכה: "ברוך אתה ה' אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". [איני זוכר אם כתב שם ה' במפורש, ואיך].

כעת בחיפוש קצרצר לא מצאתי המקור, אם ידוע למאן דהו - אשמח לדעת.

ובאמת שהדבר צ"ע, דמה מועיל כאן כתיבה כדיבור, הלא הכתיבה נעשתה זמן ארוך לפני שהספר רואה אור, ומה שייך בעת ההוצאה לאור לקיים עי''ז חיוב ברכת שהחיינו [אם יש חיוב], וגם מעולם לא נשמע שאילם רח''ל יכתוב שהחיינו במקום ברכה על פרי. וכל מה שכתבו הפוסקים הוא להרהר בלבו ותו לא. וכולם נהיגי שכותבים רק הודאה להשי''ת כלשון כל המחברים. כך שהדבר צריך בירור ועיון.

בס"ד גדולה שמחתי עכשיו למצוא הדבר - בספר "פנים מאירות" על הירושלמי, לזקני הגאון רבי מאיר יוסף קוטקין זצ"ל אב"ד יאנאווא (אביו הי' תלמיד מרן הגר"ח מוואלז'ין זיע"א),

[הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ה, ומאז לא היה מצוי כלל וכלל, ויצא לאור לאחר שנים רבות ע"י מוסדות "כנסת יהודה - תוספות יום טוב" בירושלים עיה"ק,
ע"י נין המחבר - זקני הגה"צ רבי מאיר אייזיק מלין זצוק"ל. שו"ר כעת שהספר נמצא באוצר במהדורה הישנה].

ועדיין צריך ליישב ולבאר דבריו ממה שהערתי בהערה הקודמת:

מצו"ב צילום:

האם "ה'" זה שם ה'?!

אשרי יושבי ביתך כתב:בס"ד גדולה שמחתי עכשיו למצוא הדבר - בספר "פנים מאירות" על הירושלמי, לזקני הגאון רבי מאיר יוסף קוטקין זצ"ל אב"ד יאנאווא (תלמיד מרן הגר"ח מוואלז'ין זיע"א). הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ה.

לא המחבר היה תלמיד ר"ח מוואלזין, אלא אביו.

מה שנכון נכון כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:בס"ד גדולה שמחתי עכשיו למצוא הדבר - בספר "פנים מאירות" על הירושלמי, לזקני הגאון רבי מאיר יוסף קוטקין זצ"ל אב"ד יאנאווא (תלמיד מרן הגר"ח מוואלז'ין זיע"א). הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ה.

לא המחבר היה תלמיד ר"ח מוואלזין, אלא אביו.

מה שנכון - נכון.

יישר כח!

עזריאל ברגר כתב:האם "ה'" זה שם ה'?!

הערה רבתא מאד. דעד כמה שרצה לצאת ידי חובה בברכה זו, איך כתב ה' שאי"ז שם ה'.

וכעת נתעוררתי ליישב בפשיטות, דאולי באמת הפנים מאירות (הנ"ל) עצמו כתב בכת"י את השם המפורש (א-ד-נ-י, או י-י), וכנראה שבהדפסת הספר עצמו, ביקש מהמדפיס שלא יכתבו את השם המפורש מחשש שיבוא לידי בזיון וכו'. וא"כ הוא עצמו שפיר יצא ידי חובת הברכה, ובזה הכל על מקומו בא בשלום.

ומאי שנא 'א'לקינו' מ'ה''?

אמת צדקו דבריכם, שהפנים מאירות (הנ"ל) כתב אלקינו בה"א, כך שצ"ע למה את שם ה' הראשון כתב בה' ולא מפורש יותר.

נראה יותר שזהו 'פלפול בדעת הבחור הזעצער', ולק"מ.
אך לכשיוציאו מתי־שהוא מהדו"ח - מוטב שיחליפו הה"א בקו"ף.

עדיין יש לברר, מה באמת כתב הפנ"מ - עם שם ה' מלא או לא? ומה ביקש שידפיסו עם שם ה' מלא או לא.

שמא, כצאצאיו, יש באמתחתכם או בהישג ידכם את כתה"י?

לבי במערב כתב:שמא, כצאצאיו, יש באמתחתכם או בהישג ידכם את כתה"י?

אנסה בעז"ה לברר בל"נ אצל זקני שליט"א, שאביו הוציא הספר לאור עולם. ושמא באמת ע"י עצת כת"ר יתגלה ויתחדש לנו בזה דבר.

אשרי יושבי ביתך כתב:ובאמת שהדבר צ"ע, דמה מועיל כאן כתיבה כדיבור, הלא הכתיבה נעשתה זמן ארוך לפני שהספר רואה אור, ומה שייך בעת ההוצאה לאור לקיים עי''ז חיוב ברכת שהחיינו

המחבר כותב במפורש: "שאם גמר ספר בחדו"ת וכ"ש בהדפסה". וכ"ה הל' בשע"ת. ולק"מ.
בקשר ל'השם', אולי ס"ל דהוי כ'המקום' או 'רחמנא'.