פורום אוצר החכמה

מאמרו של הרה"ג רי"י סטל שליט"א שכבר דובר בו באשכול על המאסף החדש מבית 'ישורון', מוגש לעיון הציבור באדיבות המחבר שיחי'.
עיון במאמר ובפרט בהערות הארוכות שבשוליו יזכיר לחכמי הפורום אי-אלו בירורים שנערכו באכסניה זו.

בהערה 33 כותב המהדיר כי לא מצא כוונתו במש"כ 'ואם תאמר גרמה להם', ופשוט לפי ההמשך שכוונתו היא תורתם / חכמתם גרמה להם.

בהערה 49 תוהה המחבר על פשר הקישור של האיסור לאכול לפני התפילה. לענ"ד נראה בכוונת המחבר, שפירש שאין האיסור מצד הזלזול ואי מתן החשיבות בהקדימו צרכי גופו לתפילה גרידא, [כמו שמבואר בילפותא דגמ' בברכות שזה מלתא דגאוה וכו' וכמבואר בפוסקים להלכה], אלא יסוד האיסור הוא מצד שזהו זמן תפילה!, ויתכן גם שזה יסוד ענין הזלזול בכך שמקדים דברים אחרים, ועי'.

להערה 60, יש לציין עוד לדברי רש"י בפר' עקב יא,יח אלא ששם נתפרש גם על מזוזות.

הילפותא המחודשת שהביא המשכיל לפטור נשים מתפילין משום שנאמר וראו... ויראו ממך בל' זכר אינה מובנת, הרי כל התורה בלשון זכר נאמרה, כמ"ש תוס' באין ספור מקומות, ראה לדוגמא יבמות עב,ב נזיר כט,א קידושין ב,ב ועוד.

גם הסבת הילפותא של חז"ל על הפס' וממדבר מתנה, דזה קאי על קיום המצוות ע"י הכל, ולכן נשים ג"כ נחשבות כמצוות, מחודשת מאוד, בעוד שבפי חז"ל בעירובין היא נדרשת על לימוד התורה ולא על קיום מצוותיה.

הדמיון לקבלת נדרים ונדבות ג"כ מפליא, הרי בקרבנות ישנה פרשה מיוחדת של קרבנות נדר ונדבה, ומה ענין זה לגבי חידוש מצוות אצל מי שאינו מצווה?

ההתרשמות הכללית מכל העסק היא, מעבר לכך שמדובר בקדמון בלתי נודע ומקובל בספרותינו, היא או שהיה 'מחדש' עצום, ובגודל עמקותו ועוצם פלפולו העמיס כוונות ופירושים בדברי קודמיו, ועשה אזנים לתורה במציאת מקורות עלומים נוספים להלכות רווחות ומאוששות בדברי חז"ל, בבחינת חכם ומוסיף מדעתו. או דילמא - אחר המחילה - כי תלמיד שלא שימש כל צרכו היה, שמשנתו קשה עליו כברזל, ונתחלפו לו השמועות ונתבלבלו אצלו הלשונות, ואין אתו יודע עד מה.

אם כלישנא בתרא, מיותר להתפלפל כ"כ ברמיזותיו ולהרבות עמל בהשערות שונות ומשונות להעמיד דבריו, [כמו שעשה המהדיר הנכבד בהערה האחרונה המאלפת בענין תקנת מאה ברכות], ומשפט ההכרעה מסור ביד חכמי הזמן, ואך מהרהורי לבי כתבתי, ובדרך אפשר בעלמא.

בהערה 42 מקשה המהדיר שהעיקר הוא הרצאת דמים, אולם ראה יומא לו, ב שם דרשה הגמרא שהעיקר הוא כפרת דברים ("וכפר, בכפרת דברים הכתוב מדבר או אינו אלא כפרת דמים..."), ובראשונים הנוסח "הרצאת דברים - הרצאת דם", ראה קובץ שיטות קמאי שם בבה"ג, ראבי"ה, וסידור רש"י.
הפסוקים ביומא שונים, אך המחבר סמך את הדברים על פסוקים אחרים, אולם יסוד הדברים (אם לא נמצא מקור אחר) הוא מיומא שם.

נוטר הכרמים כתב:הילפותא המחודשת שהביא המשכיל לפטור נשים מתפילין משום שנאמר וראו... ויראו ממך בל' זכר אינה מובנת, הרי כל התורה בלשון זכר נאמרה, כמ"ש תוס' באין ספור מקומות, ראה לדוגמא יבמות עב,ב נזיר כט,א קידושין ב,ב ועוד.

כנראה היא אסמכתא בעלמא, ועיקר הדברים הם שיש לכל אשה לקיים גם מצוות שהזמ"ג כגון שופר סוכה ולולב, אבל לא ציצית ותפילין, שאין על הנשים להחמיר על עצמם בזה גם בתורת מנהג טוב.

ולכאורה אין כוונתו לחייב נשים במצות שהזמ"ג בתורת חובה גמורה, אע"פ שכן משמע מלשונו, שכן בהמשך הדברים הוא כותב שהתורה הפקר ניתנה לכל מקבליה, והיינו שהנשים מקיימות את המצוות בתורת הפקר בלבד.

נוטר הכרמים כתב:א. גם הסבת הילפותא של חז"ל על הפס' וממדבר מתנה, דזה קאי על קיום המצוות ע"י הכל, ולכן נשים ג"כ נחשבות כמצוות, מחודשת מאוד, בעוד שבפי חז"ל בעירובין היא נדרשת על לימוד התורה ולא על קיום מצוותיה.

ב. הדמיון לקבלת נדרים ונדבות ג"כ מפליא, הרי בקרבנות ישנה פרשה מיוחדת של קרבנות נדר ונדבה, ומה ענין זה לגבי חידוש מצוות אצל מי שאינו מצווה?

א. ברור שהמחבר חידש דרשה על פי דרשת חז"ל, ואין כאן תמיהה.

ב. בנוגע לקבלת נדרים ונדבות, כבר פירשו המהדיר שם בהערה 108.

לגבי הערה 33 אולי צ"ל [הא והא] גרמה להם.

האם חכם מוזר זה הובא אצל קדמונים אחרים?

אליהוא כתב:האם חכם מוזר זה הובא אצל קדמונים אחרים?

מה מוזרות ראית?

הדברים מדברים בעד עצמם.
פטורים מהתפילה רק בערבית.
אלמנה חייבת המ"ע שהז"ג.
שלא לדבר על הענינים הקבליים.
יש עדות שהיה תלמיד של מהר"ם ורבינו פרץ לבד דברי עצמו?
וידוע מה שכתב הרא"ש על חלק מתלמידי רבינו פרץ. [אם כי יש לחלק כמובן].

דברי הרא"ש על תלמידי רבינו פרץ לא ידועים לי, אנא תחכימני ואודה לך!

כונתי לדבריו על תוספות תלמידי רבינו פרץ שלא דקדקו בשמועתן לעומת תוס' שאנץ שיש בידיו. כך בזכרוני, ויתכן שאני טועה.

כמה הערות.

א. כמדומה שכמה מקורות קיבל מכותבי פורום זה ואם כן לא יאה לא לציין ששמעתי מח"א, (בגלל יש כאן כותבים אנונמיים). אך שמא כל מה שהושיטו לו כאן ידע כבר מראש?

ב. הבעי' בהדרה זו שהטכסט נבלע מתוך פיענוחי ההערות המרובות, יש כמה ציטוטים מיותרים, למשל הציטוט מר' אברהם אבולעפיה שלא רק שאין נוגע לנושא ישירות שהרי ההי חכם ספרדי, אלא לענ"ד לא מבואר שם כלל שבבית מדרש התפללו ביחידות. סתם בגלל זה מעניין לא זקוק בעל המחבר המשכיל לשאת את משאת מכתבו של ר' אברהם.

ג. לענ"ד הדיוק והדקדקנות בדברי המחבר שאנשי הכנסת הגדולה, דומני שלא בכל מחבר במיוחד מחבר כה מעורפל, יש לדייק כל כך בלשונו, כאשר כתב ביטויים כמו כנסת ישראל ואנשי כנסת הגדולה יתכן מאד שהתכוון באופן כללי לסנהדרין שבימי דוד, וכינה אותם בלשון מליצי. (לא כל מחבר כתב את ספרו בדיוקו של רמב"ם ורש"י).

ד. מגמת המחבר אישיותו והוי החיים שלו סתומים הם, אך בכל זאת היה מן הצורך להרחיב עליו מלחמתו נגד המעטת התפלה במבוא, ושם להביא את המקורות ולכתוב על חסידות אשכנז והתעוררות בתפלה וכך לחסוך ממראי מקורות שהם סרח העודף המכבידים על הקורא.

חלמיש כתב:א. כמדומה שכמה מקורות קיבל מכותבי פורום זה ואם כן לא יאה לא לציין ששמעתי מח"א, (בגלל יש כאן כותבים אנונמיים). אך שמא כל מה שהושיטו לו כאן ידע כבר מראש?

וכי שאר מחברים ששומעים סברות במשך כל ימיהם מיושבי בית המדרש, צריכים למלא כל ספריהם בשורה חוזרת ונשנית שאין בה כל תועלת "שמעתי מח"א" או "הפנני ח"א"?
ועוד זאת, שהרי כשמדובר בכותבים אנונימיים, שמא אינם ראויים לבוא עלי ספר? שמא נשים ועבדים וקטנים הם? שמא טיפשים גמורים? שמא אפיקורסים?

וכי יש הוא אמינא להתעטף בטלית שאינה שלך? באם שמעת משהו מקטן טיפש חרש או אפילו אפיקורס ואימצת את זה לעצמך כבר אינך צריך להודות ששמעתי את זה ממישהו וזה אינו משלך? אתמהה!!

(אפיקורס מילא, שם רשעים ירקב, (הלא לא צריכים לזכיר רק "אחר" או ח"א וכו') אך קטן ושוטה? מה זה אינו ראוי לעלות עלי ספר? הלא עצם זה שהשתמשת בדבריו הם ראויים וראויים? כזה זלזול באחרים לא ראיתי מזמן)

סימנא כתב:ועוד זאת, שהרי כשמדובר בכותבים אנונימיים, שמא אינם ראויים לבוא עלי ספר? שמא נשים ועבדים וקטנים הם? שמא טיפשים גמורים? שמא אפיקורסים?

כאן? באתרא קדישא הדין?

נתבקשתי מאחד החברים לעלות דברי פרו' תא שמע, להם ציינתי בקצרה כאן. את המאמר כולו לא אוכל לסורק, אבל בחרתי קטעים אחדים מתוכו. המלמדים על אופיו וחכמתו של הכותב: מעמדו בעיני עצמו מול התעלמות בני דורו ממנו, תפיסתו בעניני אלוקות, ביטויו נגד רבותינו זכרונם לברכה, חידושיו ההלכתיים, ועוד.

----
בתחילת הדברים כותב תא שמע שאין לו שום ידיעה על האיש, ואת כל הפרטים הביוגרפים (בינהם שהיה תלמיד ר"פ ומהר"ם ומיו"ח של רש"י) הוא דלה מהחיבור עצמו.

והנה כאן המאמר הנ"ל בשלימותו.

וממילא מובן למה הרב אליהוא שליט"א קרא לו "מוזר", לעיל. וכבר שמעתי פעם אחד מחוקרי "פילוסופיה יהודית" באקדמיה שצריך לזכור כי לא כל מי שפעל וכתב בתקופת הראשונים היה ראשון...

בנוגע לטענה, שעלתה בפורום כמה פעמים, שלא מצאנו שהביאו את 'ספר המשכיל' חכמי הדורות שלאחריו, ראו עתה כאן: viewtopic.php?f=7&t=10039