פורום אוצר החכמה

יש הרבה דרשות ארוכות מאוד המודפסות תחת הכותרת דרשת שבת הגדול או דרוש לשבת שובה וכד' מהרמב"ן ומהמהר"ל וכו' וכו'
האם באמת בפראג ישבו אנשים ששמעו דרשה זו בפועל (במשך שבת שלימה ברציפות...כי רק לומר את המילים לוקח כמה שעות) או שהבסיס נאמר שם וכל השאר הוא רק תוספת שבכתב?

לא מחייב שהדרשה נאמרה. אפשר לומר שזו דרשה שמתאימה לשבת הגדול שכתב המהר״ל. כמו שיש דרושים רבים לפרשיות שלא נאמרו אף פעם.

משמעות הכותרת היא שנאמרה הדרשה- אפי' שבאמת אי"ז מסתבר.

בלי להיות ידען בענינים אלו, אני רואה שהדרוש נדפס באותה שנה אליה הוא מתייחס (דרשת שד"מ נדפסה בשד"מ, ודרשת שמ"ט נדפסה בשמ"ט), וזה נותן רעיון שהדרשה לא נאמרה, אלא נדפסה, דהיינו שמהר"ל כתב והדפיס, וזו היתה צורת הדרשה.

ישראל הר כסף,
שאלתך היא אכן נעלם גדול, וקשה להכריע בדבר.
לשאלתך יש להוסיף חיבורים נוספים, כמו: פירוש רבינו בחיי (הפתיחות לפרשיות); כד הקמח לרבינו בחיי; דרשות ר"י אבן שועיב; תורת המנחה, ועוד הרבה כיוצא באלו.
מקובל לטעון, שלא כל הדברים הכתובים נאמרו בפועל, אלא שלאחר מכן הדרשן ערך את הדברים שנשא בעל פה כשהוא מוסיף בהם.
ראה, לדוגמא, במבואו של פרופ' ר' שמחה עמנואל לדרשת הפסח לרוקח.
ואם הנך קורא אנגלית ויש בידך להשיג את ספריו של ספירשטיין, היה עדיף.

ישראל הר כסף כתב:יש הרבה דרשות ארוכות מאוד המודפסות תחת הכותרת דרשת שבת הגדול או דרוש לשבת שובה וכד' מהרמב"ן ומהמהר"ל וכו' וכו'
האם באמת בפראג ישבו אנשים ששמעו דרשה זו בפועל (במשך שבת שלימה ברציפות...כי רק לומר את המילים לוקח כמה שעות) או שהבסיס נאמר שם וכל השאר הוא רק תוספת שבכתב?

יש גדולי עולם שבאמת ישבו ודרשו שעות ארוכות, כדוגמא לכך בדורות הקרובים אלינו, אציין את דרשותיו של הגה"ק מאוסטראווצע שהועד בפני שהיה יושב בשבת אחה"צ, 5-6 שעות ודורש, ועד כמה שזה נשמע הזוי [אחרי הטשולנט...] כך שמעתי [עיין כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=4382&p=46318&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A6%D7%A2#p46272] ואפשר לעיין בספריו "מאיר עיני חכמים" שיש שם כמה דרשות על בני בתירה ואפי' על הפיוט אחד מי יודע, דברים מבהילים בגאונותם עד למאוד] היו עוד כאלו רבים, כך שלא יפלא שגם בדורות הקדומים יותר יתכן כזה דבר.

ב"אבניה ברזל" (ברסלב), שיחות ממוהרנ"ת, סעיף נב:

"הלכות מתנה הלכה ד' [= ב'ליקוטי הלכות', ספרו המונומנטלי של רבי נתן] - על פרשת "ויצא יעקב"
נאמרה בשבת בבוקר אחר שנטל ידיו לאכול סעודת שחרית,
והתחיל לומר עד שכמעט נעשה ערב".

ההלכה המדוברת - פשוט מרתקת!

עוד שם ב"אבניה ברזל", שיחות מרבינו ז"ל, אות מט:

"ושמעתי שפעם אחת ישב רבינו [מוהר"ן] זצוק"ל לומר תורה בחג השבועות אחר מנחה - בעוד שהיתה החמה זורחת,
וישבו כל הלילה אצל השולחן, והתפללו ערבית בתוך הסעודה [= כדין 'פורס מפה ומקדש'],
וישבו עד שהחמה התחילה עוד הפעם לזרוח בבוקר יום השני [= יו"ט שני של גלויות].

ענה רבינו ז"ל ואמר: די זון קער זיך פאר חידוש'ן, זי האט איבער גילאזט מענטשן ביים טיש - און האט צוריק גיפונען די אייגינע מענטשן ביים טיש!

[= השמש אמורה להתפלא, היא השאירה אמש אנשים ישובים אצל השולחן, והיא שוב פוגשת אותם למחרת!].

ושמעתי אשר רבינו זצוק"ל לא היה ישן בשבועות ב' הימים והלילות [= וראה 'ימי מוהרנ"ת' ח"א, סעיף כג]".

הפליאה היא לא על הרבנים אשר היה בכוחם לדרוש שעות, אלא על הציבור שישבו והקשיבו בדרשות [שמא התחלפו אנשים, כנהוג היום בתפילות בשטיבלאך?]
(מסופר על הבא"ח שקולו היה מהדהד בכל קצוות בית המדרש הענק בבגדד ומס' עצום של יהודים היו שומעים אותו ברור. אני לא זוכר פרטים מדוייקים, אם מישהו יוכל לפרט כאן - תע"ב).

מונח בזכרוני ששמעתי פעם על אחד מגדולי ישראל שסיפר שהתנאי שהתנו איתו כשהתקבל לרבנות (באחת מערי ליטא) היה שדרשת שבת שובה ושבת הגדול תהיה לא פחות משלוש שעות.