פורום אוצר החכמה

האם ידוע עד איזו תקופה הפקר ב"ד הפקר? האם צריך דווקא ב"ד סמוכין וכדיני קנסות וכדו'.

נראה לי שבכל מקום "היה" הפקר הוא תוספת מהצנזורה

היא שיחתי כתב:נראה לי שבכל מקום "היה" הפקר הוא תוספת מהצנזורה

זה לא רק נ"ל, אלא ודאי עיי' בהקדמת עוז והדר.

יעויין אנציקלופדיה תלמודית ערך הפקר בית דין, בפרק: בית הדין.

לפי מיטב זכרוני, זה בעיקר מהצנזורה של פולין=רוסיה, שהיו רגישים לנקודה זו של התערבות הלכתית בענינים ממוניים. ולא בצנזורה הקדומה.

אמנם "היה" זה בודאי שבוש צנזורה, אך קיימת מחלוקת ראשונים על איזה בי"ד מוסמך להפקיר- בעיקר סביב סוגיית פרוזבול.

אגב - הראני חכם אחד דוגמא מעניינת מסוג זה של צנזור:

איתא בפסקי תוספות למס' קידושין פ"א אות ס"ה:

זקן ורשע הים מצוה להכותו ולקללו

תיבת "הים" אין לה ביאור.

בדפוסים הישנים כתוב סתם:

זקן ורשע מצוה להכותו ולקללו

באחד מן הדפוסים האחרונים שלפני דפוס וילנא (או אולי וילנא דפו"ר?) הוסיפו מפני הצנוזרה (כנראה) "היה" מצוה וכו'. אך הה"א השנייה מטושטשת ודומה למ"ם סתומה, ובדפוסי וילנא המצויים כבר נדפס "הים".

(ולא הרגישו בדבר זה בדפוס עוז והדר. אבל בדפוס וגשל החדש מחקו ההוספה הזרה כליל בלי להזכירו כלל.)

ודאי שכשכתוב במפרשים זה בגלל הצנזורא. כוונתי לשאול האם גם היום יש תוקף לבי"ד שהפקר ב"ד הפקר. [מכירת חמץ שנעשה ע"י ב"ד בזמנינו יכול להועיל גם מדין הפקר ב"ד הפקר? וכדו'.]

מחלוקת ראשונים אם גם היום ניתן לומר הפקר בי"ד הפקר- יעויין בתחילת חו"מ בנו"כ, ובדבר אברהם סימן א ובאנצי"ת ערך הפקר בי"ד.