חדש מכת"י: ספר זכרון אבות על מסכת אבות
פורסם: ב' אפריל 16, 2012 10:05 am
'זכרון אבות' על מסכת אבות, לרבינו אליעזר נחמן פואה
'יתנהג תמיד להחזיק טובה וברכה לאיש המטיב לזולתו בכל מה דאפשר, כגון למי שהוציא כלי חדש הטוב לעולם, או למי שהוציא ספר טוב לעולם' (תו יהושע, הנהגות אדם הלכות דרך ארץ, אות קכה).
חובה כפולה שומה עלינו להחזיק טובה וברכה להוצאת 'מכון הוד והדר' שהעניקה לנו ספר מיוחד במינו 'זכרון אבות על מסכת אבות', בעיתו ובזמנו – כאשר כל ישראל נוטלים להם חלק בלימוד פרקי אבות מדי שבת בשבתו – הוא פירושו של רבינו אליעזר נחמן פואה, מגדולי תלמידי הרמ"ע מפאנו זצ"ל, וכבר פקע שמו בספרו 'מדרש בחידוש' על הגדה של פסח שנדפס כמה פעמים במרוצת הדורות.
משפחת פואה נודעה ליודעי ספר כמשפחה של מדפיסי ספרים יהודים באיטליה, ואכן גם רבינו התגורר באיטליה, בעיר רג'יו. על חסידותו המופלגת מעניין לציין שהיה ראש וראשון ל'חברת העלובים' בעירו.
אכן כי כן, כמעט אין מחבר בישראל שלא כתב פירוש על מסכת אבות, כשם שכמעט אין תנא שלא נזכר שמו במסכת זו, אבל מחברנו זה לא זו בלבד שחידש חידושים נפלאים שכל הרואה אומר ברקאי, אלא סלל דרך חדשה לגמרי בפירושו. אליבא דאמת, דרך חדשה זו היתה דרך סלולה לפניו מרבו המובהק רמ"ע מפאנו, אלא שכדרכה של תורה הוסיף וליבן בדרך זו יסודות רבים, והעתיק שמועות רבות שהיו מסורות לו איש מפי איש, ועד היום אנו חיים על פיהם אף שלא נודע לנו מקור הדברים. מעניין לציין כאן לשני מסורות של האריז"ל שהוא המקור היחיד להם. הוא מספר 'מה שאמרו לי מגידי אמת, כי החכם האלקי לוריא"ה זצ"ל ידע בייחוד היכן אפר פרה טמון, וביקש לטהר בו כהנים טמאי מת כדי שיקריבו קרבנות לה'' (עמ' יא). עוד הוא מוסר בשמו: 'ואם אין לו עני לעשות עמו צדקה, אמרו בשם החכם לוריא זצ"ל, שיתן איזה דבר ממה שנמצאת בסעודה לשני מסובין, ואף אם יהיו מבני ביתו, יעלה לו לשם צדקה' (עמ' פו). שתי דוגמאות אלה לא ללמד על עצמן יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו.
פירוש נפלא זה מונח היה בכתב יד במשך מאות שנים ולא זכתה עין לשזפו, ונתגלגלה זכות על ידי זכאי – ה"ה כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א – שראה את כתב היד במוזיאום הבריטי לפני כארבעים שנה ומאז נתחבב עליו עד לאחת וביקש לברר מקחו של צדיק והשקיע מאמצים רבים והכה על קודקודי המהדירים לזרזם במלאכתם עד שזכינו לאורה זו.
מפקידה לפקידה עדים אנו – חובבי אוצרות הרוח היהודי – לתופעה ברוכה, כיצד חיבור קדמון המתייחס לאחד מענקי דברי-ימינו אשר שמם הולך לפניהם זה דורות, חיבור שהיה ספון אי-שם במחשכים ואיש כמעט לא שמע עליו, מופיע לפתע בפנינו וכולו אומר כבוד ונסוך הו"ד והד"ר בתוך ספר מכורך עטוי אדרת נאה, ולרגעים תבחננו, שלאחר תקופה קצרה בלבד הוא רגיל על לשוננו וכמעט לא ניתן להאמין שעד לפני ימים אחדים לא נשמע דבר ממנו. בספר כגון זה עסקינן הכא, אם כי בטרם נתפנה מן הקנקן להציץ במה שבתוכו, קודם כל ראוי שנבחין בין שמחה הנובעת מיין ישן הנמזג לתוך קנקן חדש (ולעיתים הריהו מתחמץ באין מבחין...), לבין שמחה יתירה השופעת נוכח תירוש משובח שהשתמר שנים על גבי שנים מאז נדרך - היינו כתב-יד שטרם ראה אור עולם - ועתה נמזג מחדש בידי מוזג הראוי לשמו אל תוך קנקן הראוי שיאצור בקרבו את יינו. שלא זו בלבד שאינו פוגם בטעמו, אדרבה - עוד משביחו והולך.
עשרה כתבי יד, לא פחות, שרדו מפירושו של רבינו לפרקי אבות. ברם, אין כתב יד דומה לחברו, ומה שחסר באחד מהם נוסף בשני, וכך הלאה. ומלאכת הברירה וההחלטה איזה מכתבי היד היה המהדורה האחרונה שעמדה לפני רבינו ועליה סמך ידו, היתה מלאכה קשה שבמקדש, וב"ה ניתן לומר שהמהדירים עמדו במשימה הקשה בהצלחה, ועל אף ריבוי ההערות במדור 'שינויי נוסחאות' בו עמדו על כל השינויים שיש בהם משמעות, פנים הפירוש חלק ונהיר והקורא יכול לרוץ בו מבלי לחוש את הקושי שעמד בפני המהדירים.
לבד מדור שינויי נוסחאות הרחיבו המהדירים במדור של הערות 'רגילות', בו באו כמובן מקורות לאין ספור בכל מקצועות התורה, עד לאחרוני האחרונים וספרי הקבלה, כאשר בקיאותם מפתיעה ממש, ובפרט בספרי בית מדרשו של רבינו – רמ"ע מפאנו ותלמידיו. גם נוסח המשנה עצמה הותאמה במיוחד לפי פירושו של רבינו, וגם כאן לא נעשתה המלאכה מאליה, כי השינויים בין המהדורות ובין הפירושים רבים, ולפיכך קיים מדור מיוחד של שינויי נוסחאות למשנה עצמה!
כראוי לו, מתלווה לספר מבוא מפורט לתולדות המחבר ובמיוחד לדרך ההדרה ולאופן חלוקת כתבי היד למהדורות השונות, מבוא המשמש כפרוזדור נאה לטרקלין מפואר, ללמדך שהמלאכה לא היתה חובבנית וכלאחר יד. מצידו השני של הספר בא מפתח עניינים מפורט לצד מפתח מקורות, למן התנ"ך והתלמוד ועד אחרוני האחרונים שנזכרו בדברי רבינו. אין ספק שכל אשר ידפדף קמעא בספר זה, יחוש חיש במלאכת-המחשבת שנכרכה באלפי ההערות. חותם העמל והדיוק מתבלט אף לגבי שאר התחומים, הטפלים כלפי העיקר, כגון העיצוב הנאה והנעים לעין והכריכה המפוארת. טעם משובח של יד אמונה ניכר עליהם. קצרה היריעה מלתאר ולשרטט קוים מדויקים על כל הנקודות האמורות כאן, ולא נותר אלא לברך את המהדירים שיזכו שתתרבה החכמה על ידו, הן בספר זה והן בספרים האחרים של המחבר – גרן ארנ"ן על התורה וספר עורר ישנים על עניני תשובה ועוד – שכפי האמור במבוא חשקה נפשם להוציאם לאור בס"ד.
[הולך להתפרסם בעיתוני סוף שבוע]
'יתנהג תמיד להחזיק טובה וברכה לאיש המטיב לזולתו בכל מה דאפשר, כגון למי שהוציא כלי חדש הטוב לעולם, או למי שהוציא ספר טוב לעולם' (תו יהושע, הנהגות אדם הלכות דרך ארץ, אות קכה).
חובה כפולה שומה עלינו להחזיק טובה וברכה להוצאת 'מכון הוד והדר' שהעניקה לנו ספר מיוחד במינו 'זכרון אבות על מסכת אבות', בעיתו ובזמנו – כאשר כל ישראל נוטלים להם חלק בלימוד פרקי אבות מדי שבת בשבתו – הוא פירושו של רבינו אליעזר נחמן פואה, מגדולי תלמידי הרמ"ע מפאנו זצ"ל, וכבר פקע שמו בספרו 'מדרש בחידוש' על הגדה של פסח שנדפס כמה פעמים במרוצת הדורות.
משפחת פואה נודעה ליודעי ספר כמשפחה של מדפיסי ספרים יהודים באיטליה, ואכן גם רבינו התגורר באיטליה, בעיר רג'יו. על חסידותו המופלגת מעניין לציין שהיה ראש וראשון ל'חברת העלובים' בעירו.
אכן כי כן, כמעט אין מחבר בישראל שלא כתב פירוש על מסכת אבות, כשם שכמעט אין תנא שלא נזכר שמו במסכת זו, אבל מחברנו זה לא זו בלבד שחידש חידושים נפלאים שכל הרואה אומר ברקאי, אלא סלל דרך חדשה לגמרי בפירושו. אליבא דאמת, דרך חדשה זו היתה דרך סלולה לפניו מרבו המובהק רמ"ע מפאנו, אלא שכדרכה של תורה הוסיף וליבן בדרך זו יסודות רבים, והעתיק שמועות רבות שהיו מסורות לו איש מפי איש, ועד היום אנו חיים על פיהם אף שלא נודע לנו מקור הדברים. מעניין לציין כאן לשני מסורות של האריז"ל שהוא המקור היחיד להם. הוא מספר 'מה שאמרו לי מגידי אמת, כי החכם האלקי לוריא"ה זצ"ל ידע בייחוד היכן אפר פרה טמון, וביקש לטהר בו כהנים טמאי מת כדי שיקריבו קרבנות לה'' (עמ' יא). עוד הוא מוסר בשמו: 'ואם אין לו עני לעשות עמו צדקה, אמרו בשם החכם לוריא זצ"ל, שיתן איזה דבר ממה שנמצאת בסעודה לשני מסובין, ואף אם יהיו מבני ביתו, יעלה לו לשם צדקה' (עמ' פו). שתי דוגמאות אלה לא ללמד על עצמן יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו.
פירוש נפלא זה מונח היה בכתב יד במשך מאות שנים ולא זכתה עין לשזפו, ונתגלגלה זכות על ידי זכאי – ה"ה כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א – שראה את כתב היד במוזיאום הבריטי לפני כארבעים שנה ומאז נתחבב עליו עד לאחת וביקש לברר מקחו של צדיק והשקיע מאמצים רבים והכה על קודקודי המהדירים לזרזם במלאכתם עד שזכינו לאורה זו.
מפקידה לפקידה עדים אנו – חובבי אוצרות הרוח היהודי – לתופעה ברוכה, כיצד חיבור קדמון המתייחס לאחד מענקי דברי-ימינו אשר שמם הולך לפניהם זה דורות, חיבור שהיה ספון אי-שם במחשכים ואיש כמעט לא שמע עליו, מופיע לפתע בפנינו וכולו אומר כבוד ונסוך הו"ד והד"ר בתוך ספר מכורך עטוי אדרת נאה, ולרגעים תבחננו, שלאחר תקופה קצרה בלבד הוא רגיל על לשוננו וכמעט לא ניתן להאמין שעד לפני ימים אחדים לא נשמע דבר ממנו. בספר כגון זה עסקינן הכא, אם כי בטרם נתפנה מן הקנקן להציץ במה שבתוכו, קודם כל ראוי שנבחין בין שמחה הנובעת מיין ישן הנמזג לתוך קנקן חדש (ולעיתים הריהו מתחמץ באין מבחין...), לבין שמחה יתירה השופעת נוכח תירוש משובח שהשתמר שנים על גבי שנים מאז נדרך - היינו כתב-יד שטרם ראה אור עולם - ועתה נמזג מחדש בידי מוזג הראוי לשמו אל תוך קנקן הראוי שיאצור בקרבו את יינו. שלא זו בלבד שאינו פוגם בטעמו, אדרבה - עוד משביחו והולך.
עשרה כתבי יד, לא פחות, שרדו מפירושו של רבינו לפרקי אבות. ברם, אין כתב יד דומה לחברו, ומה שחסר באחד מהם נוסף בשני, וכך הלאה. ומלאכת הברירה וההחלטה איזה מכתבי היד היה המהדורה האחרונה שעמדה לפני רבינו ועליה סמך ידו, היתה מלאכה קשה שבמקדש, וב"ה ניתן לומר שהמהדירים עמדו במשימה הקשה בהצלחה, ועל אף ריבוי ההערות במדור 'שינויי נוסחאות' בו עמדו על כל השינויים שיש בהם משמעות, פנים הפירוש חלק ונהיר והקורא יכול לרוץ בו מבלי לחוש את הקושי שעמד בפני המהדירים.
לבד מדור שינויי נוסחאות הרחיבו המהדירים במדור של הערות 'רגילות', בו באו כמובן מקורות לאין ספור בכל מקצועות התורה, עד לאחרוני האחרונים וספרי הקבלה, כאשר בקיאותם מפתיעה ממש, ובפרט בספרי בית מדרשו של רבינו – רמ"ע מפאנו ותלמידיו. גם נוסח המשנה עצמה הותאמה במיוחד לפי פירושו של רבינו, וגם כאן לא נעשתה המלאכה מאליה, כי השינויים בין המהדורות ובין הפירושים רבים, ולפיכך קיים מדור מיוחד של שינויי נוסחאות למשנה עצמה!
כראוי לו, מתלווה לספר מבוא מפורט לתולדות המחבר ובמיוחד לדרך ההדרה ולאופן חלוקת כתבי היד למהדורות השונות, מבוא המשמש כפרוזדור נאה לטרקלין מפואר, ללמדך שהמלאכה לא היתה חובבנית וכלאחר יד. מצידו השני של הספר בא מפתח עניינים מפורט לצד מפתח מקורות, למן התנ"ך והתלמוד ועד אחרוני האחרונים שנזכרו בדברי רבינו. אין ספק שכל אשר ידפדף קמעא בספר זה, יחוש חיש במלאכת-המחשבת שנכרכה באלפי ההערות. חותם העמל והדיוק מתבלט אף לגבי שאר התחומים, הטפלים כלפי העיקר, כגון העיצוב הנאה והנעים לעין והכריכה המפוארת. טעם משובח של יד אמונה ניכר עליהם. קצרה היריעה מלתאר ולשרטט קוים מדויקים על כל הנקודות האמורות כאן, ולא נותר אלא לברך את המהדירים שיזכו שתתרבה החכמה על ידו, הן בספר זה והן בספרים האחרים של המחבר – גרן ארנ"ן על התורה וספר עורר ישנים על עניני תשובה ועוד – שכפי האמור במבוא חשקה נפשם להוציאם לאור בס"ד.
[הולך להתפרסם בעיתוני סוף שבוע]