פורום אוצר החכמה

אליהוא כתב:ואולי יש לומר שמדובר במזבחות שנשארו מזמן התר הבמות ולכן היה אסור להורסם משא"כ המזבחות של חזקיהו שנעשו אח"כ.

סגן אלוף כתב:האם כוונת רש"י שגם אליהו טעה בטעותו של ירבעם שמותר להקים במות אחרי פילוג הממלכה?

אלכסנדר וימפן כתב:

סגן אלוף כתב:האם כוונת רש"י שגם אליהו טעה בטעותו של ירבעם שמותר להקים במות אחרי פילוג הממלכה?

להבנתי למה אתה מתכוון הרי ירבעם לא טעה אלא חטא וגם איך יכול להיות שהרסו את במות ירבעם

סגן אלוף כתב:

אלכסנדר וימפן כתב:

סגן אלוף כתב:האם כוונת רש"י שגם אליהו טעה בטעותו של ירבעם שמותר להקים במות אחרי פילוג הממלכה?

להבנתי למה אתה מתכוון הרי ירבעם לא טעה אלא חטא וגם איך יכול להיות שהרסו את במות ירבעם

סליחה, בטעות אנשי דורו של ירבעם שראו חותמו של אחיה השילוני

איש-אחד כתב:אפשר שאף שגם חזקיהו ויאשיהו הרסו את הבמות שנבנו לשם שמים, עכ"פ הריסת הבמות בממלכת ישראל היתה מסיבה אחרת לגמרי. בעוד חזקיהו ויאשיהו נתכוונו לש"ש, אחאב נתכוין שלא לש"ש, ולכן יש טענה של "מזבחותיך הרסו".

חשבונות רבים כתב:לכאורה יש לא תעשון כן להרוס במת יחיד שנבנתה בשעת היתר הבמות, אף לאחר איסור הבמות
וא"כ קושיא מעיקרא ליתא.

איש-אחד כתב:אפשר שאף שגם חזקיהו ויאשיהו הרסו את הבמות שנבנו לשם שמים, עכ"פ הריסת הבמות בממלכת ישראל היתה מסיבה אחרת לגמרי. בעוד חזקיהו ויאשיהו נתכוונו לש"ש, אחאב נתכוין שלא לש"ש, ולכן יש טענה של "מזבחותיך הרסו".

סגן אלוף כתב:א]
ב] מכל מקום אם אנשי אחאב [מ"ש באילת השחר ירבעם לכאורה הוא טעות] הוצרכו לנתוץ את במות היחיד בשביל שיעבדו לבעלים, משמע שהיו פעילות בימי אליהו, ואם האנשים שהקריבו בהם היו רעים וחטאים לא היה אליהו כולל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב והיה מסתפק בזה שאסרו לעבוד את ה' והלכו אחרי הבעלים, וזה פשוט.

נוטר הכרמים כתב:

סגן אלוף כתב:א]
ב] מכל מקום אם אנשי אחאב [מ"ש באילת השחר ירבעם לכאורה הוא טעות] הוצרכו לנתוץ את במות היחיד בשביל שיעבדו לבעלים, משמע שהיו פעילות בימי אליהו, ואם האנשים שהקריבו בהם היו רעים וחטאים לא היה אליהו כולל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב והיה מסתפק בזה שאסרו לעבוד את ה' והלכו אחרי הבעלים, וזה פשוט.

כדברי האיה"ש ממש ברד"ק מלכים א יח,ל, ושם ג"כ איתא 'משעה שעשה ירבעם העגלים, ואין כאן טעות.

לגבי הכוזרי, בדברו על חטאי העגלים, הוא אומר "סיעת ירבעם לה' אלהי ישראל היו כל מעשיהם, ומה שהיה להם מהנביאים היו נביאי ה'" (הכוזרי ד, יד), נראה שרומז שהיו מן הנביאים שסברו שכיון שבפועל העם מפולג אין לירושלים דין המקום אשר יבחר, ובזה מובן שבזמן אליהו ואלישע אין אנו רואים אותם כלל מצדדים בירושלים ולא מזכירים אותה על שפתיהם, וכי לא הקריבו קרבן פסח? ואיך הביאו קרבנות? (למרות שאלישע היה מקורב למלכות והיה יכול לדבר אל המלך או אל שר הצבא על כל אשר יחפוץ), כי המרכז הרוחני בזמנם היה בישראל, כמו שאומר הרמב"ם שאחיה השילוני קיבל מדוד, ובאותו זמן ביהודה היה קצת 'יבש', ואפילו בימי אחאב, היה מרכז רוחני גדול בישראל, ואחרי שיהוא הכרית את אחאב שב ופרח, ויהוא היה תלמידו של אלישע ולא נאמר לו שום דבר על הבמות שהשאיר. ואליהו אומר "ואת מזבחותיך הרסו", דהיינו הבמות. מיהו הנביאים האחרונים הכריעו כדאיתא במלכים וכך נפסק להלכה.

וְאִלּוּ הָיְתָה חַטָּאתָם שֶׁעָשׂוּ בַּיִת בִּרְצוֹנָם לַעֲבוֹדָה, לְכַוֵּן אֵלָיו וּלְהַקְרִיב בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת וּלְכַבְּדוֹ, לֹא הָיָה דָבַר גָּדוֹל בְּעֵינֵינוּ, מִפְּנֵי מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים בּוֹ הַיּוֹם, מֵעֲשׂוֹת בָּתִּים בִּבְחִירָתֵנוּ וְגַדְּלֵנוּ לָהֶם וְהִתְבָּרְכֵנוּ בָהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁנֹּאמַר שֶׁהַשְּׁכִינָה חָלָה בָהֶם וְהַמַּלְאָכִים חוֹנִים סְבִיבוֹתֵיהֶם' וְלוּלֵא הַצֹּרֶך לְהִתְחַבְּרוּת קְהָלֵנוּ, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה נָכְרִי, כַּאֲשֶׁר הָיָה בִימֵי הַמְּלָכִים, שֶׁהָיוּ מוֹחִים בַּאֲנָשִׁים מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בָּתִּים לַעֲבוֹדָה, הָיוּ נִקְרָאִים בָּמוֹת, וְהָיוּ חֲסִידֵי הַמְּלָכִים הוֹרְסִין אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְגַדְּלוּ זוּלָתִי הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הָאֱלֹהִים וְהַתְּכוּנָה אֲשֶׁר צִוָּה בָהּ... וְעִם כָּל זֶה נֶעֶנְשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָבְדוּ הָעֵגֶל בַּיּוֹם הַהוּא...

ואילו היה חטאם שהם לקחו מתוך בחירתם בית כל שהוא לעבוד בו את האל, ועשאוהו כיוון תפילה שלהם והיו מקריבים בו קרבנות ומרוממים אותו, לא היה זה נחשב בעינינו לחטא גדול, כי אנו היום לוקחים בתים ומרוממים אותם ומתברכים בהם ויש שאנו אומרים שאלהים שוכן בתוכם ומלאכים אופפים אותם. לולא ההכרח ללכד את ציבורנו, היה זה מגונה, כשם שבימי המלכות נתגנו אנשים שהשתדלו לקחת בתים לעבודת האל שנקראו במות. המעולים שבמלכים הרסו אותם, כדי שלא ירוממו אלא את הבית שבחר בו אלהים במתכונת שציווה עליה.

נראה לי שאין כוונתו שבבמות לא היו מקריבים, שזה כנגד מקרא מלא כמו שאמרת. ברור שהקרבה בבמות היא איסור חמור של שחוטי חוץ, אבל הוא לא מדבר על העברה הפורמלית, אלא על הסיבה לכך שזו עברה. מה באמת הסיבה שהתורה החמירה כל כך בעונשו של מי שמקריב קרבן לשמים מחוץ לבית המקדש? הוה אומר, שיש בכך פגיעה בריכוז עבודת ד' אל בית המקדש, ואם כן לכאורה הוא הדין והוא הטעם בהקמת בתים לעבודת ד' גם בלי שמקריבים בהם (אלא שמחמת ההכרח לא אסרה תורה אלא קרבן בחוץ ולא תפילה וכו').

כמובן, דרך המחשבה הזו שונה מאד מהמקובל אצלנו, לדון את חומרת המעשה לפי העונש שקבעה לו התורה, ועל פי דרכו יתכן שיש שני מעשים שמבחינה מהותית משמעותם זהה אבל מסיבות צדדיות אחד התורה אסרה ואת השני לא.

בסוף ספר יהושע מוזכר שיושבי עבר הירדן בנו מזבח וכל ישראל אמרו לעלות עליהם למלחמה, הם התנצלו שמדובר במזבח לזכרון ולא להקרבה וטענה זו התקבלה על דעת פינחס. אבל מן הסתם יאמר הכוזרי שזו בדיוק הראיה לדבריו, שרק מכיוון שהיה הכרח בדבר כפי שהסבירו שם בני ראובן, הותרה בנית המזבח הזה

סעדיה כתב:הלום ראיתי בפי' רבינו ברוך בן שמואל על מס' מגילה (ב'מגנזי אירופה') שהביא יש מפרשים את דברי הירו' פ"ג דמגילה "הבימות וכו' אין בהן משום קדושה", שהכונה לבמות שנבנו בשעת היתר במות, ומשנאסרו אין בהם קדושה.