'וכל אדם לא יהיה באהל מועד', למי נאמר הלאו?
פורסם: ש' אפריל 21, 2012 9:33 pm
בפרשת אחרי (טז,יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו.
הג"ר מאיר שפירא זצ"ל מלובלין בספרו 'אור המאיר' סי' נב הפליא לתמוה בזה, הרי ביומא מד איתא דלאו זה שאסור לאדם להיות באהל מועד בעת הקטרת הקטורת אינו מיוחד דווקא ליוה"כ כאשר הכה"ג מקטיר את הקטורת בבית קדשי הקדשים, אלא גם בכל יום ויום כאשר הכ"ג מקטיר בהיכל אסור לאדם להיות נוכח שם, וכן נפסק להלכה ברמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין ה"ג, ומשמעות דבריו שגם האיסור בכל השנה הוא מדאורייתא. ומה מאוד נפלא הדבר שאף לא אחד ממוני המצוות הכליל מצוה זו במנין הלאוין, הלא דבר הוא.
הגר"ד ורנר שליט"א הרב דחדרה סיפר ששמע מאביו הגרש"ב זצ"ל אב"ד ת"א, שכאשר הגיע ספר אור המאיר לידי חותנו הג"ר יעקב משה חרל"פ זצ"ל מאוד התפעל מצאת הספר, ובפתחו את הספר נזדמן שנפתח בסימן הנ"ל, ומצא קושיא זו, וחשב איזה רגע ואמר לתרץ הקושיא הנ"ל.
וזאת בהקדם מה שיש לחקור בגדר לאו זה דכל אדם לא יהיה למי נאמר, אם הלאו נאמר לכל אדם מישראל, או דבאמת המצווה הוא הכהן גדול, שעליו מוטל החיוב לדאוג לכך שלא יהיה שום אדם באהל מועד בעת עבודתו.
ואם אמנם כהך גיסא הוא, אזי מתורץ שפיר שציווי זה הוא חלק מסדר עבודת הכה"ג ביוה"כ, וזה פרט מהמצוה הכללית של סדר עבודת היום, ולכך לא מנאוהו מוני המצוות בפנ"ע, [ואף כי האיסור הוא בכל השנה כולה בעת ההקטרה, צ"ל דמ"מ אין זה לאו בפנ"ע אלא איסור שנלמד לכל השנה].
והגרי"מ זצ"ל הביא ראיה נפלאה לזה מדברי התוס' ישנים יומא יט,ב ד"ה כמין שהביאו דברי הירושלמי שגם מלאכים כלולים בלאו זה של 'כל אדם לא יהיה באהל מועד', כי ביחזקאל כתיב על המלאכים שדמות פניהם כבני אדם, יעו"ש. והנה זה פשוט שעל מלאכים ל"ש לצוות, שהרי אינם בעלי בחירה כלל. וע"כ שהצווי בכללו הוא על הכה"ג, ונכלל במצוה שלא יקטיר קטורת גם בעת שמלאכים שמה, ודפח"ח.
הג"ר מאיר שפירא זצ"ל מלובלין בספרו 'אור המאיר' סי' נב הפליא לתמוה בזה, הרי ביומא מד איתא דלאו זה שאסור לאדם להיות באהל מועד בעת הקטרת הקטורת אינו מיוחד דווקא ליוה"כ כאשר הכה"ג מקטיר את הקטורת בבית קדשי הקדשים, אלא גם בכל יום ויום כאשר הכ"ג מקטיר בהיכל אסור לאדם להיות נוכח שם, וכן נפסק להלכה ברמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין ה"ג, ומשמעות דבריו שגם האיסור בכל השנה הוא מדאורייתא. ומה מאוד נפלא הדבר שאף לא אחד ממוני המצוות הכליל מצוה זו במנין הלאוין, הלא דבר הוא.
הגר"ד ורנר שליט"א הרב דחדרה סיפר ששמע מאביו הגרש"ב זצ"ל אב"ד ת"א, שכאשר הגיע ספר אור המאיר לידי חותנו הג"ר יעקב משה חרל"פ זצ"ל מאוד התפעל מצאת הספר, ובפתחו את הספר נזדמן שנפתח בסימן הנ"ל, ומצא קושיא זו, וחשב איזה רגע ואמר לתרץ הקושיא הנ"ל.
וזאת בהקדם מה שיש לחקור בגדר לאו זה דכל אדם לא יהיה למי נאמר, אם הלאו נאמר לכל אדם מישראל, או דבאמת המצווה הוא הכהן גדול, שעליו מוטל החיוב לדאוג לכך שלא יהיה שום אדם באהל מועד בעת עבודתו.
ואם אמנם כהך גיסא הוא, אזי מתורץ שפיר שציווי זה הוא חלק מסדר עבודת הכה"ג ביוה"כ, וזה פרט מהמצוה הכללית של סדר עבודת היום, ולכך לא מנאוהו מוני המצוות בפנ"ע, [ואף כי האיסור הוא בכל השנה כולה בעת ההקטרה, צ"ל דמ"מ אין זה לאו בפנ"ע אלא איסור שנלמד לכל השנה].
והגרי"מ זצ"ל הביא ראיה נפלאה לזה מדברי התוס' ישנים יומא יט,ב ד"ה כמין שהביאו דברי הירושלמי שגם מלאכים כלולים בלאו זה של 'כל אדם לא יהיה באהל מועד', כי ביחזקאל כתיב על המלאכים שדמות פניהם כבני אדם, יעו"ש. והנה זה פשוט שעל מלאכים ל"ש לצוות, שהרי אינם בעלי בחירה כלל. וע"כ שהצווי בכללו הוא על הכה"ג, ונכלל במצוה שלא יקטיר קטורת גם בעת שמלאכים שמה, ודפח"ח.