פורום אוצר החכמה

כידוע בידנו רק ג' סדרים מחיבורו הכוללני של המאירי על הש"ס והמשניות: מועד נשים ונזיקין.
אלא שבחיבורו על סדרים אלו כלל המאירי מסכתות מסדרים אחרים, ברכות חלה חולין תמיד ומדות בסדר מועד, נדה ומקוואות בס' נשים, כפי שהוא מבאר שהבאת ברכות מזרעים וחולין מקדשים אל ס' מועד וכן נדה מטהרות לנשים בוצעה כבר בידי הגאונים, ואילו הבאת חלה מזרעים ותמיד ומדות מקדשים למועד ומקוואות מטהרות לנשים נעשתה כפי סדר לימודו מהטעמים שמזכיר.
המאירי גם היה לו סדר מיוחד כיצד ללמוד כל סדר, בשונה מסדרו הרגיל, כפי שהוא מפרש בתחילת כל מסכת, לפי סדר לימוד זה המסכת האחרונה מנזיקין אותו למד אחר מועד (בדילוג על זרעים) ונשים, היא בבא בתרא.
בסוף מסכת ב"ב כותב המאירי כי כעת יתחיל לפרש את פאה מסדר זרעים, היות ואת ברכות כבר פירש (כשכללה בס' מועד).
לפנינו אין את פירושו לפאה ולכל זרעים (חוץ מברכות וחלה שכאמור נכללו במועד) וכן לקדשים (מלבד תמיד מדות וחולין שנכללו במועד) וטהרות (מלבד נדה ומקוואות שנכללו בנשים).

למרבה הפלא, הרחיד"א כותב בשם הגדולים ערך רבינו מנחם בר' שלמה המאירי וכן בספרו מעגל טוב, כי בהיותו במודינא ראה את חיבורו של המאירי לכל הש"ס החל בברכות וכלה בעוקצין - ששה קבצים גדולים. במעגל טוב מבואר שראה את הספר בשתי הזדמנויות שונות, בשני ביקורים באיטליה. בפעם השניה אינו מזכיר מברכות עד עוקצין, אבל גם מזכיר ששה קבצים.
אאל"ט הכ"י שמזכיר הרחיד"א, הוא הידוע כיום ככ"י פארמא ממנו נדפס בית הבחירה השלם.
האם נצטרך לומר שמאז שראה הרחיד"א את הכ"י עד שבאו לפארמא, נאבדו הכרכים של זרעם קדשים וטהרות, או שפתרון אחר יש לדבר?
והאם ידוע על מובאות בספרים מדברי המאירי לשלשה סדרים אלו?

להדיא כתב החיד"א ששגה בזה.
ראה הודעה הבאה.

הנה

ממש תודה לך, ואינני מבין כיצד קרה שרק הצצתי בתחילת הערך בשה"ג (לאחר שראיתי שבמעגל טוב כותב כך) ולא שמתי לב לקטע הבא.
למרבה הפלא הוא גם מאריך שם, ככל שהארכתי כאן, בענין כיצד קרה שבכל זאת חיבר על כמה מסכתות מסדרים אחרים.

וכעת השאלה: האם המאירי בסוף חיבר על שלשת הסדרים האחרים כפי שרצה, שהרי אנו רואים שבסוף ב"ב הוא כותב שעתה יפרש את פאה, או שמא נטרפה השעה ולא חיבר.

והשאלה דלעיל מקבלת יתר תוקף, האם ישנם בספר כלשהו איזכורים מחיבור בית הבחירה מן הסדרים החסרים?

כמו"כ בהוריות הוא כותב שהוא יפרש את זבחים,
ובספרו של ר' שמואל ב"ר אברהם סופר, "אור המאיר", על המאירי וחיבוריו, עיי"ש, [באוצר המקוון: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?554&]
כתב ע"ז "עד כמה שידוע לנו לא חבר רבינו פירוש למס' זו",
גם מביא שם דברי ר' יצחק די לאטיש שכתב על המאירי: "אשר האיר בחכמתו הנוראה כל הגולה בחידושים על כל תלתא סדרי..." ותו לא.

תודה הוגה
בעקבות דבריך עיינתי בספר של ש. סופר, הוא מביא מובאה מהמאירי עצמו שכתב: שחיברתי בתלתא סידרי.
אולם את מה שציטטת בשם ר"י לאטיש הוא מביא על חיבור אחר של המאירי: "חדושי המאירי" שרבים מחליפים בינו לבין "בית הבחירה", למרות שהוא חיבור שונה (אך לעיתים דומה וממש בעל אותו תוכן, אלא בעוד בבית הבחירה הדברים מופיעים בלשון צחה רמב"מיסטית, בחי' המאירי הם מופיעים בלשון רבנית בלולה בארמית, בדומה ללשון התוס'.)
תרם לבלבול, שחלק ממדפיסי בית הבחירה ציינו על הכריכה "חי' המאירי" כשם חיבורו האחר. סופר כותב שעד כה נדפסו מחי' המאירי רק על מס' ביצה, אך כיום נדפס לפחות על עוד מסכת אחת, ראיתי ושכחתי איזו היא.

עירובין אולי?

וגם ביצה

ביצה כבר הובא, רק כתבתי שישנה עוד מסכת, כעת נדמה לי שהיא פסחים, אך אינני בטוח, ראיתי את הספר בביהמ"ד אוז'ורוב-חנצ'ין ברח' חזו"א בב"ב.

כנראה הכוונה למה שהודפס ע"י רמ"י בלוי בשיטת הקדמונים. כמה קטעים מזעריים.

צh33 כתב:כנראה הכוונה למה שהודפס ע"י רמ"י בלוי בשיטת הקדמונים. כמה קטעים מזעריים.

מדובר בספר של ממש, כמדומה שיותר גדול מחי' ביצה.
אין כאן מישהו, שפתוח לאתר ביבליוגרפי עדכני (למשל, ביה"ס הלאומי) ויוכל לבדוק את הענין ברגע?

על עירובין י"ל חידושי המאירי לראשונה בתרע"ג, ולאחרונה ע"י רש"ז ברוידא.
כמו"כ י"ל חידושיו על מסכת ביצה בתרי"ט, ולאחרונה בתשנ"ה.

הוגה כתב:על עירובין י"ל חידושי המאירי לראשונה בתרע"ג, ולאחרונה ע"י רש"ז ברוידא.
כמו"כ י"ל חידושיו על מסכת ביצה בתרי"ט, ולאחרונה בתשנ"ה.

חי' המאירי עירובין שנד' בתרע"ג הוא מבית הבחירה למרות שנכתב בכותרת הספר חדושי המאירי, וכבר כתבתי לעיל, שהמדפיסים בלבלו בזה, אני מתכוין ממש חי' המאירי כמו שיש על ביצה בנפרד מבית הבחירה. וזה יצא לאור לפני כ-10 שנים או יותר. אולי מה שיצא לאור ע"י רש"ז ברוידא הוא אכן הנ"ל.

אגב, חי' המאירי לביצה הודפסו בברלין תרי"ט עוד קודם שנד' בית הבחירה לביצה, והמדפיס הבין מעצמו שאין מדובר בבית הבחירה כדבריו:



תוספת: כעת מצאתי במה' המקוונת של האוצר, שבאמת יש חי' המאירי על ערובין מהד' ברוידא יצא לאור ע"י מוסד הר"ק ב-3 כרכים, וכן קטעים על פסחים במהד' בלוי. שניהם אינם הכרך האחד שראיתי באוז'ורוב.

כתב באריכות על המאירי ושיטתו:
ש"ק מירסקי, ר’ מנחם המאירי, חייו שיטתו וספריו - תלפיות, שנה ד, תש"ט-תש"י, עמ’ 1-90 ‬-- באוצר: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51462&
אך דפדפתי שם קצת, ול"מ שעורך רשימת ספריו ודפוסיהם.

ויעויין בדבריו של פרופ' י"מ תא-שמע המנוח, בספרו הספרות הפרשנית לתמוד, חלק ב, בעמ' 158 - 172, על המאירי.
ובעמ' 159 כתב שבית הבחירה נכתב על "שלושים וחמישה [!] מסכתות בתלמוד: שלושת הסדרים הנלמדים בשלמותם, ולצדם מסכתות ברכות, חולין, תמיד, מידות, נדה ומקוואות;..."

כעת ראיתי שהחיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים
תלמוד
מביא את ספרי הראשונים שנדפסו בזמנו על הש:ס
וכותב בסוף
שכמעט כל א' מהראשונים שיש לנו פי' למסכת אחת ממנו
כתב על כל הש"ס או רובו

בברכה המשולשת כתב:ויעויין בדבריו של פרופ' י"מ תא-שמע המנוח, בספרו הספרות הפרשנית לתמוד, חלק ב, בעמ' 158 - 172, על המאירי.
ובעמ' 159 כתב שבית הבחירה נכתב על "שלושים וחמישה [!] מסכתות בתלמוד: שלושת הסדרים הנלמדים בשלמותם, ולצדם מסכתות ברכות, חולין, תמיד, מידות, נדה ומקוואות;..."

אישתמיטא מיניה שחיבר גם על חלה, כך שיש 36 מסכתות.
וקצת מוזר שמצטטים בשם פרופ' מה שנראה בעליל לעיניים, מזכיר לי את ביקרתו של נוטר הכרמים (שפורסמה לא מזמן) על אחד מהחכמים הגדולים כאן בפורום.

הבונה כתב:וקצת מוזר שמצטטים בשם פרופ' מה שנראה בעליל לעיניים, מזכיר לי את ביקרתו של נוטר הכרמים (שפורסמה לא מזמן) על אחד מהחכמים הגדולים כאן בפורום.

מה שנראה לעיניים זה מה שנדפס. הציטוט היה להראות גם לגבי כתבי יד- שאין עוד (ואגב פרופ' תא שמע המנוח היה יהודי יר"ש שלמד בישיבות).

הבונה כתב:

בברכה המשולשת כתב:ויעויין בדבריו של פרופ' י"מ תא-שמע המנוח, בספרו הספרות הפרשנית לתמוד, חלק ב, בעמ' 158 - 172, על המאירי.
ובעמ' 159 כתב שבית הבחירה נכתב על "שלושים וחמישה [!] מסכתות בתלמוד: שלושת הסדרים הנלמדים בשלמותם, ולצדם מסכתות ברכות, חולין, תמיד, מידות, נדה ומקוואות;..."

אישתמיטא מיניה שחיבר גם על חלה, כך שיש 36 מסכתות.
וקצת מוזר שמצטטים בשם פרופ' מה שנראה בעליל לעיניים, מזכיר לי את ביקרתו של נוטר הכרמים (שפורסמה לא מזמן) על אחד מהחכמים הגדולים כאן בפורום.

כעת ראיתי שגם הרחיד"א בשה"ג שהביא כל המסכתות שחיבר המאירי השמיט את חלה, וכנראה ממנו העתיק ר"י ת"ש.
ושמא קרה הדבר, כי המאירי "שתל" את חלה בין "פסח ראשון" ל"פסח שני", כך כאשר היה במודינא ואחז בידו את הכרך, ראה את תחילת וסוף פסחים, ולפי שעה לא שם ליבו כי באמצע חבויה מסכת חלה.

האם ידוע לאיזה אחרונים היו העתקות מספר בית הבחירה לרבינו המאירי טרם הדפסתו?
נתעוררתי לשאלה זו בעיוני בספר יד דוד לר"ד זינצהיים ז"ל וראיתי שהוא מביא מאות פעמים את המאירי!
האם היה גם לאחרים כתבי יד של המאירי?