מדרש תהלים (בובר) מזמור ו
שהוא מהול אינו יורד לגיהנם ... אבל המינים ופושעי ישראל שכפרו בעיקר בהקב"ה, נופלין בגיהנם, שנאמר שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו (תהלים נה כא), שהרי כל מצוה שהיא בידינו, אין אנו עוסקים בה כאופן וכהלכה, ואילו באנו לעמוד ולדקדק על כל אחת ואחת תמה היא מן הקב"ה על מה מעמיד אותנו ומעמיד לעולמו, כי אין מצוה מוחזקת בידינו, כי אם מצות מילה, והבל פיהן של תינוקת של בית רבן, שאין בהם חטא, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג כה).
אשמח אם מישהו יכול לעשות חיפוש באוצר אם אי מי מסביר את כוונת המדרש שאין מצוה מוחזקת בידינו כי אם מצות מילה והבל וכו'.
ואגב כך, גם על המילים שלפני זה, שהרי כל מצוה וכו'
בתודה מראש