פורום אוצר החכמה

תופעה מעניינת בספרי הפוסקים שהביאו עובדא כעין הנושא הנידון בתשובה שהייתה אצלם.
לפעמים אפשר למצוא סיפורים מעניינים.
וחשבתי לקבץ הכל לאשכול זה.
יש להדגיש שבגמ' רואים את זה הרבה, כמו"כ בהקדמות הספרים בעיקר אצל רבותינו האחרונים, יש הרבה סיפורים, למשל איך שהמחברים קבלו ע"ע לחבר ספר זה לאות תודה [פני יהושע, שלמי נדרים כנזכר בעבר], או דברים אחרים, לאין מספר.
יתכן שכדאי לייחד גם לזה אשכול נפרד,
אבל כעת באשכול זה נתמקד יותר בעובדות קטנות שמופיעות על סדר ההלכות ולא בהקדמות וכמו ההודעות שעד עכשיו.
כמו"כ אם ירצו לדון באיזה עובדא כדאי הוא בעל העובדא וראוי הוא שיפתחו על עובדתו אשכול נפרד, ויציינו בלינק באשכול זה לאשכול החדש.


נפתח במנהגי מהרי"ל הלכות נישואין סימן י
"בדידי הוה עובדא שבחור הייתי ונשאתי גרושה, ותקנתי טלית חדש לנישואין ונתעטפתי בו מקודם הנישואין בשבועות לכבוד הרגל, כי אמרתי מאחר שהורגלתי במדינות אחרים ללבוש ציצית מיום שנעשיתי בר מצוה ולא נהגתי בארץ מולדתי בריינוס שנוהגין שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד נושאין אשה וסמכוה להא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה, ואני שניתי כשאר ארצות ואמרתי כבוד רגל עדיף. ואחר הרגל אמר אלי אמ"ץ מהר"י סג"ל דשלא כדין עשיתי דיום חתונה עדיף לגבי בחור מכל רגל וכל כלי חדשים יחזיק לנישואין.
וצוה עלי לעשות הברכה בששי בשבת ולעשות שושבינין כדין בחור שנשא בתולה, ואין לשנות מידי רק לעשות הברכה בחצר ב"ה על מקידה של חרס כדלעיל. וכן עשה לי אמ"ץ מה"ר זלמן שט"ן ע"ה באופנהיים במעמד הרבה חשובים ובחורים שהלכו עמי בספינה ג' פרסאות מק"ק דמגנצא עד לשם".

בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ח"ד סימן רמא
"ובדידי הוי עובדא כמה פעמי' כשהייתי שליח קהל קלוניא ור' זלקמן כהן צעק כמה פעמים אל תדור עלי כלום בשביל זה לא נפטר להכשיל את הרבים בפעם אחר" וכו'.

בט"ז סימן קנא סק"ד
"אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה"

מבהיל על הרעיון!

שו"ת חת"ס או"ח ח"א סי' קפ
וכבר הארכתי יותר מדאי ומבלי עיון בשום ספר כי ספרי המה סגורים בשכוני גואי ולא מצינו לכנס להם כי זוגתי תי' היולדת שוכבת שם. והיות כי אין הדבר נוגע למעשה אסתגר בזו ויהיה כבודו מחול

[נזכר כבר בפורום כמדומני]

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל ע
ובדידי הוה עובדא שקניתי גבינה מחנוני לאחר שהראה לי כתב הכשר מהגאון ר' רפאל אב בית דין דקהילת קודש המבורג ולאחר העיון היטב ראיתי שהוא מזוייף כי לקח החתימה שהיה מונח על נייר וקשר אותו בגבינה אחרת והקשר היה נטמן בגבינה

שו"ת חת"ס או"ח ח"א סי' קלו
והיותי חוץ לחדר לימודי כי גרשוני נשים צדקניות המכבדים לי"ט של פסח ע"כ לא יכולתי להאריך ככל הצורך

[נזכר כבר בפורוםhttp://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=27&t=9050&hilit=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D]

שו"ת חת"ס יו"ד ח"ב סימן נ
אמת הוא בדידי הוה עובדא כד הוינא טלי' בהיותי יוצק מים ע"י רבותי הקדושים נוחי נפש זצ"ל למדתי הלכה טריפו' ובהגיעני להלכות צומת הגידין וראיתי פי כל הנביאים מתנבאי' בסגנון א' שהצומות הן במקום חבור השוק עם הרגל אמרתי זה א"א להיות כ"א מקום חבור הרגל עם ההפרסות והארכובה היא הקסולים שקורין קנע"כל בל"א ובעוף הוא מקום חבור הרגל אל מקום האצבעות וסדרתי לי ראיות ברורות א' ממקום חליצה שצריך להיות נקשר על השוק ש"מ שזה נקרא שוק ופרסה התחתונה נקרא רגל יעויי' פ' מצות חליצה ק"ג ע"א פיסקא מן הארכובה ולמטה וכו' ובפסוק שוק על ירך פירש"י עפ"י תרגום הולכי רגלים רוכבי הסוסים ש"מ רגל נקרא שוק ומקום מושב נקרא ירך א"כ מקום חבורם בארכובה נקרא חבור הירך עם השוק שקורין קני"א [ברך] בלשון לע"ז ואשכנז ואינינו חבור שוק עם הרגל וידוע בלשון הקדש נקראו בתי שוקיים אותן קנכל"ש שלובשין על הרגלים התחתונים ואינך שלובשים על מקום המושב נקראו מכנסיים לכסות בשר ערוה א"כ מוכח שזה הרגל נקרא שוק מכל הלין ראיות היה נראה בפשיטות כי כאן הוא מקום צומות הגידין וילדות היתה בי והעזתי פני להציע כן לפני רבי וגער בי להוציאני חלק מבלי משים לדחות ראיותי כלל כי היה נראה לו אפקרותא להרהר ח"ו על דבר מקובל וע"י כך לא חש להשיבני על קושיתי ולתרצה עד שהאיר ה' עיני בתוס' מנחות ל"ז ע"א ד"ה קיבורת שהעלו דשוק של אדם איננו שוק של בהמה ואמרתי ברוך שבחר בהם ובדבריהם ועיי' בירושלמי דמייתי רב"י בי"ד סי' רמ"ב ופירושו בהגה' החדשים שם אות ח' ודי בזו לחכם ומבין כמותו ושלום לו ולתורתו כאות נפשו וכאות נפש הדורש ש"ת.

יש המעשה הידוע עם החיי אדם
הלכות שבת ומועדים כלל קנה, וז"ל:
"וכן אנו עושים על הנס שנעשה לנו בשנת תקס"ד אור ליום ט"ז כסליו, שהיתה הריגה בחצר שאני דר בו מחמת הבערה שיצאה ללהב מן פולווער (אבק שריפה) ונפלו כמה בתים בחצר וגם בית אחד שלי. ומחדר שהיו שם כל בני ביתי, נפל ב' חצי חומות וקורה אחת. והחומה נפל על בתי וויטקע, עד שהיה כפסע בינה לבין המות. וכן אשתי נתפצעה בפניה, השפה העליונה לכמה חתיכות, והשינים התחתונים כולם נשברו בפיה. וגם בחדר שישבתי שם עם בני, נשברו החלונות והדלת, ונתקבעו החומות. וגם נעשה בגב בני ב' נקבים. ובכל בני ביתי כולם וממני, אין אחד שלא יצא מהם על כל פנים איזה טיפות דם. וה' יתברך ברחמיו וחסדיו חשב לנו הדם כקרבן לכפר, והצילנו ונשארנו כולנו בחיים. אף שהיה לי היזק גדול כמה מאות אדומים, החליף ה' יתברך בחסדיו דמים לדמים. וזולתנו נהרגו בעונותינו הרבים בחצרי ל"א נפשות. וגם בחצר המנוח מהו' נח במהו' פייבש ובנו הנגיד הרבני המופלא מהו' פייבש נתבקעו החומות והכיפות. והדברים ארוכים לכתוב השגחת השמים על אנשי החצר, מי שראוי להנצל ולהזדמן לשם מחצרות אחרים שיהרגו, ולהראות כי עיניו על כל דרכי איש. ולמען ספר נפלאות ה', כדכתיב [תהילים קיא, ד] זכר עשה לנפלאותיו, קבלתי עלי ועל זרעי בלי נדר יום ט"ז כסליו, אחר שהוא בלאו הכי במדינתנו בהרבה קהלות יום תענית לחברא קדישא גומלי חסדים, לעשותו כמעט חציו לה' על כל פנים, ומי שיוכל יתענה. ובלילה שאחריו, יתאספו יחד תיכף אחר מעריב וידליקו נרות כמו ביום טוב ולומר שיר היחוד כולו בנעימה ובמתון, ושיר הכבוד בזמרה, ואחרי זה מזמורי תהלים במתון, ואלו הם, קי"א קי"ו קי"ז כ"ג ל"ד ס"ו ק' ק"ג קכ"א ק"ל קל"ד קל"ח קל"ט קמ"ג קמ"ח ק"נ. ואחרי זה לעשות סעודה ללומדי תורה למי שאפשר, וליתן צדקה כברכת ה' כפי השגת ידו. ה' ירפא שבר עמו (בחיבורי בינת אדם בסופו תמצא השו"ת שהיה בענין חצר שלי ע"ש)".

ועי' עוד בחיבורו בינת אדם שער משפטי צדק סי' ה':
"בדידי הוי עובדא שהיה לי שטר חוב..." עיי"ש ואכמ"ל.

רש"י חולין י:
ועל ידי היה מעשה (שהסכין נמצא פגום לאחר שחיטה) והורה לי רבינו יעקב ב"ר יקר בעוף לאיסור.

שם מו:
ואונה הסרוכה באומא והיא אצלה, מעשה בא לידי, ושאלתי את פי רבינו יעקב בר רבי יקר, והתירה לי לאכול, ויש שאוסרין, והוא אמר לי טעמו וטעמם, ....., וסייג מצאתי לדבריו בתשובת הגאונים וניכרים דברי אמת.

ההודעה הועברה להודעה הראשונה באשכול

שו"ת חוות יאיר סימן קה

מעשה: מסובים היינו אני ואחוזת מריעי לומדי משניות בחמשה עשר באב ובתחילת הסעודה כשהביאו קערה של רוטב עם חתיכות ראויות להתכבד בתוכה עם אורז ברוטב קפצה פרעוש מאחד על המטפחת וכשרצה א' לתפסה קפצה לתוך הרוטב החם ונטבעה ומשכתי ידי מאותו קערה וגם מהבשר כי לקטנותה א"א לבדוק בבשר. והייתי לשחוק בעיניהם והגדול שבהם הי' מדבר עלי בלשון קשה כי חסידות של שטות הוא ודעת חצוני כי אמרו שבטלה באלף ויותר. והשבתי לו כי בריה לא בטלה הדר אחיך עלי כי טעם בריה הוא לחשיבתה ומה חשיבות יש בפרעוש ואמרתי הלא נמלה מפורש דחשיב בריה במשנה בפ"ג דמכות והשיב כי יש חילוק גדול ביניהם כי ודאי יש חשיבו' בנמלה שהרי שהמע"ה סיפר בשבחה שנא' לך אל נמלה עצל וגו' והפליג בחכמתה וזריזתה ואמרתי בלבבי אל תען והייתי כמחריש. מ"מ אחר שובי לביתי אמרתי עם לבבי אולי הדין עם אותו המפטפט נגדי מאחר שהוא קשיש מינאי ובעל תורה ומצאתי שהדין עמי לא ממדת חסידות רק מצד הדין דק"ל בריה לא בטיל
המוסר השכל הוא נורא כי גם גדול הקבוצה המכונה 'אחוזת מרעיו' של החוות יאיר יכול לדבר שטויות בגלל ש'קערה של רוטב עם חתיכות ראויות להתכבד בתוכה עם אורז ברוטב' מולו.

בספר אב"ן העזר של רבינו אליעזר ב"ר נתן ממגנצא יש הרבה עובדות ממנו ומרבותיו.

[quote="עשוי לנחת"]
אבל כעת באשכול זה נתמקד יותר בעובדות קטנות שמופיעות על סדר ההלכות ולא בהקדמות וכמו ההודעות שעד עכשיו

בכל התגובות שעד עכשיו לא מצאתי משהו שעונה להגדרה זו, שהיא מ"הקדמה" לספר, וכנראה כוונתך "וכמו בהודעות שעד עכשיו שאכן אינם מהקדמות וכדומה"
שאם לא כן אז מה כן צריך להיות מובא כאן.

שחר כתב:

עשוי לנחת כתב:אבל כעת באשכול זה נתמקד יותר בעובדות קטנות שמופיעות על סדר ההלכות ולא בהקדמות וכמו ההודעות שעד עכשיו

בכל התגובות שעד עכשיו לא מצאתי משהו שעונה להגדרה זו, שהיא מ"הקדמה" לספר, וכנראה כוונתך "וכמו בהודעות שעד עכשיו שאכן אינם מהקדמות וכדומה"
שאם לא כן אז מה כן צריך להיות מובא כאן.

כן, בהחלט, התכוונתי להקדים את החכם שיביא כאן הקדמות

לקט יושר, חלק א, עמוד לח:
וזכורני שפעם אחת אכל עמו מה"ר ישראל ברונא יצ"ו [ה"ה המהר"י ברונא] ושאר בני אדם, ונתן למהר"י ברונא לברך ברכת הזימון בשביל שהוא היה אורח. ולא רצה לברך אף על פי שהגאון ז"ל מחזיק בו פעמים ושלש. ואמר מהר"י ברונא שרוצה לשמוע איך יברך הגאון ז"ל אולי ישמע ממנו חדוש. אבל שמעתי מהבחורים שמהר"י ברונא אינו יכול לברך בלשון צח.


ובעצם כל הספר 'לקט יושר' מלא וגדוש מעין אלו.

.

באור החיים הק' ויחי (מט, יא)
"...ואולי נוכל לומר עוד על דרך מה שאמרו בזוהר (פנחס רלא ב) כי בסטרא אחרא הנקבה היא יותר חזקה מהזכר כי הזכר נוטל יותרת שלה ונקרא יותרת הכבד. וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכחי ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ אך לא כבעלה הזכר..."

[ודברנו על זה כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=7668&hilit=%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D]

שו"ת רדב"ז ח"ו סימן ב אלפים רפו
שאלת ממני מי שיש לו תפילין לדעת ר"ת ורוצה לעשותם לדעת רש"י ז"ל אם יש בדבר חשש איסור.
תשובה אף על גב שאין בזה צד פיסול שהרי אפי' לדעת ר"ת צריך לכתוב אותם על הסדר ואין המחלוקת אלא בסדר הנחתן בבתים מ"מ יש בדבר איסור מצד שמזלזל בכבוד כל בעלי סברא זו שהרי לדעתם התפילין כשרים ופוסל אותם ומורידן מקדושתן ואין לך איסור גדול מזה וכו' ואני נשאלתי ע"ז והוריתי שהדבר מותר ובאותה הלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה וחזרתי בי ועיינתי בדבר וראיתי שיש בזה זלזול בכל גאוני עולם ולכן אני גוזר אומר שאסור לעשות כן מן הדין מהטעמים אשר כתבתי.

המהרש''א היני זוכר היכן כותב שמפני שהיה צריך ליסוע לסחור ביריד אשר בעיר לייפציג ושם לא יכל עתוב את חידושיו אז על דפים אלו אין חידושי המהרש''א

ישיבע בוחער כתב:המהרש''א היני זוכר היכן כותב שמפני שהיה צריך ליסוע לסחור ביריד אשר בעיר לייפציג ושם לא יכל עתוב את חידושיו אז על דפים אלו אין חידושי המהרש''א

מהרש"א שבת עה:
מכאן עד סוף הפרק לא ראיתי להעלות על ספר מחדושי הלכות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין

ולכאו' מה הכוונה, וכי למהרש"א לא היו חידושים על מה שלא למד בישיבה?
וצ"ל כמו שכתב בפני יהושע [לא זוכר היכן?] על כמה דפים באיזו מסכת שהוא לא כתב על זה חידושים, כי זה לא היה בישיבה, והיינו שחידושים שלא התחדשו בישיבה, זה לא אותו דבר...

ישיבע בוחער כתב:המהרש''א היני זוכר היכן כותב שמפני שהיה צריך ליסוע לסחור ביריד אשר בעיר לייפציג ושם לא יכל עתוב את חידושיו אז על דפים אלו אין חידושי המהרש''א

המהרש"א נסע לסחור ביריד?
האין הכוונה על המושב בי"ד שהושיבו 'ועד ד' ארצות' סמוך ליריד (ובזמן היריד) פעמים בשנה??

בגולה כתב:

ישיבע בוחער כתב:המהרש''א היני זוכר היכן כותב שמפני שהיה צריך ליסוע לסחור ביריד אשר בעיר לייפציג ושם לא יכל עתוב את חידושיו אז על דפים אלו אין חידושי המהרש''א

המהרש"א נסע לסחור ביריד?

למה לא??
נראה לך שהמהרש"א קיבל דתות, אולי אשתו עבדה במטריקס...?!

לא שאלתי אם הוא סחר או לא!
אלא אם הכוונה ליריד לובלין היא לסחור ביריד, או ליריד של ועד ד' ארצות שהיה בלובלין!

עשוי לנחת כתב:

ישיבע בוחער כתב:המהרש''א היני זוכר היכן כותב שמפני שהיה צריך ליסוע לסחור ביריד אשר בעיר לייפציג ושם לא יכל עתוב את חידושיו אז על דפים אלו אין חידושי המהרש''א

מהרש"א שבת עה:
מכאן עד סוף הפרק לא ראיתי להעלות על ספר מחדושי הלכות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין

ולכאו' מה הכוונה, וכי למהרש"א לא היו חידושים על מה שלא למד בישיבה?
וצ"ל כמו שכתב בפני יהושע [לא זוכר היכן?] על כמה דפים באיזו מסכת שהוא לא כתב על זה חידושים, כי זה לא היה בישיבה, והיינו שחידושים שלא התחדשו בישיבה, זה לא אותו דבר...

להדיא כתב כן המהרש"א: "לא ראיתי להעלות על ספר..."
וכמפורש יותר בסנהדרין מב ע"ב: מכאן עד סוף הפרק לא רציתי להעלות על הספר מחידושי הלכות רק מחידושי אגדות מפני שלא למדתי אז בישיבה בהיותי ביריד לובלין.

בגולה כתב:לא שאלתי אם הוא סחר או לא!
אלא אם הכוונה ליריד לובלין היא לסחור ביריד, או ליריד של ועד ד' ארצות שהיה בלובלין!

הוספה:
ראה לדוגמא: שו"ת ב"ח החדשות סימן מג.

אצילי ארץ גודרי גדר ועומדים בפרץ בל יגיע כליון וחרץ הלא המה ראשי ומנהיגי ארץ המתוועדים ביריד לובלין לחזק ולתקן בדקי דבקי בית ישראל ידיהם ולבותם באמונה לאל בזכותם וצדקתם ימהרו ויחישו הגואל בימיהם ובימינו תוושע יהודא וישראל אכי"ר:

ובעוד מקומות.

שו"ת ב"ח הישנות סימן קנח
"מעיד אני עלי שאדוני אבי ומורי קנה לי ההפטרה בדמים יקרים במועד אחרון של פסח בהיותי קטן, וקראתי בעצמי בספר מוספין בבית הכנסת של הגאון מהרש"ל, וכמדומה לי שהרב ז"ל היה אז בבית הכנסת ולא מיחה בדבר"

.

שו"ת שיח יצחק סימן תמו

בענין הנחת ספר תורה אחרי גלילתו על גבי ספסל או תיבה.
ע"ד שכתב בהערות והגהות על ספרי הקטן שו"ת דבק טוב (הנספח לספר שו"ת משנה שכיר ח"א), שלדעתו מנהג גרוע ולא נכון הוא מה שראה באיזה בתי כנסיות אשכנזים שנעשה על הבימה בהב' מקצעות לצד מערב ב' חורים על הספסל העומד שם, או על כותל הבימה, א' מצד זה וא' מצד השני, ואחר הגבהה וגלילה אינם מחזיקים הס"ת ביד איש, רק תוחבים אותם בחורים הנ"ל, וכדי שלא יפול הס"ת נעשה שם שלשלאות של ברזל להחזיקן ולהדקן שלא יפלו ח"ו, עכ"ד.
תשובה. מראש ומקדם אציע דבר א' בענין זה, מה שחנני ה' בביאור דברי הרמב"ם התמוהים בפי"א מהל' תפלה הלכה ג', וזה לשונו שם, ומעמידין בימה באמצע הבית כדי שיעלה עליה הקורא בתורה או מי אשר אומר לעם דברי כיבושין כדי שישמעו כולם, וכשמעמידין התיבה שיש בה ספר תורה מעמידין אותה באמצע ואחורי התיבה כלפי ההיכל ופניה כלפי העם. בסוף דברי הרמב"ם וכשמעמידין התיבה שיש בה ספר תורה, נתקשה בה הכסף משנה, עי"ש. והאיר ה' עיני לפרש פירוש אמת בזה, ע"י מה שראיתי בק"ק העלישויא מדי היותי שם להשתטח ולהתפלל על קבורת איש אלקים הכהן הגדול מאור הגולה בעל הש"ך זללה"ה, וזכיתי להיות בבי כנישתא עתיקא קדישא שלו, ראיתי על הבימה שעשוי מקום בגובה להניח בו ספר תורה אחר הקריאה מעת ההפטרה עד שיחזירוהו לארון הקודש, אלא ששם הוא בסוף הבימה מצד מערב, ... והנה בודאי טוב לנהוג לעשות מקום גבוה לס"ת כדנהגי בבי כנישתא עתיקא דק"ק העלישויא הנ"ל.
עכ"ד השיח יצחק.

ואני הכותב הוספתי על הגליון: וגם אני הצעיר ראיתי כנ"ל מדי היותי שם להשתטח ולהתפלל על קבר הש"ך זללה"ה, וזכיתי להיות בבי כנישתא הנ"ל.
וכאן אני מצרף תמונה שצילמתי אז (לפני שראיתי תשובה זו).

רש"י במסכת ביצה כד,ב:
"ולערב אסורין בכדי שיעשו" - כדי שלא יהנה ממלאכת יום טוב, והא דקאמר ולערב אסורים בכדי שיעשו - הא לאחר כן מותרים, אפילו לערב ראשון נמי, אף על גב דליל יום טוב שני הוא - ממתין בכדי שיעשו, ומותרין ממה נפשך: אם הלילה חול הוא - הרי המתין בכדי שיעשו, ואם קדש הוא - נמצא שנלקטו בחול, כן דעתי נוטה, ויש לי ראיות הרבה מההוא בר טביא דעירובין (לט, ב), ומביצה שנולדה בזה שמותרת בזה (ביצה ד, ב) אלמא: האחד חול הוא, וממה נפשך מותר, ולא זכיתי לשאול את פי רבינו יעקב בדבר זה, כי היו נוהגים בו היתר במקומינו, והיה לי דבר פשוט, ולאחר פטירתו של רבי שמעתי את רבינו יצחק הלוי שהוא אוסר עד ליל מוצאי יום טוב שני, וכל אנשי עירו כמותו, וגם הלכות גדולות אוסרים כן, ודנתי לפניו, ולא הועיל לי הדבר, וכל טעמו אינו אלא מדנקט בכדי שיעשו - בלילה הראויה לעשיה קאמר, ואני אומר: צריך להמתין בכדי שיעשו משום שמא היום היה קדש והלילה חול, ותדע, מדלא קאמר לערב של שני אסורים בכדי שיעשו - לערב הראשון קאמר, ובתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי, גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא, ושמו רבי קלונימוס, ובקי בכל התלמוד, והורה כן ונחלק עליהן.

ספר "אור זרוע" חלק ב', הלכות ראש השנה, סימן רעה:
אם יש למול נער בראש השנה.
אמר אבא מרי רבי' יהודה בר' קלונימוס בשם מרנא ורבנא ר' יהודה החסיד בשם ר' שמואל החסיד שאמר בשם רבי' קלונימוס הזקן בן רבי' יצחק בן רבי' אלעזר הגדול שאירע במגנצ"א מילה בר"ה ושאלו לקדושים אשר בארץ רבי' גרשום בר' יהודה מאור הגולה ורבי' שמעון הגדול בר יצחק ורבי' יהודה הכהן שעשה ספר הדינין ור' יהודה הגדול שהיה ראש לנהרגין ושאר בני הישיב' הקדוש' והורו כולם למול הנער לאחר קה"ת והפטרה קודם שיתקעו בשופר כדי שתהא ברית מילה תכופה לתקיעת שופר שיזכור לנו הקב"ה ברית אברהם ועקידתו של יצחק והביאו סמך לדבריהם ממטבע שטבעו חכמים בתפילת היום וקיים לנו ה' אלהינו את הברית ואת החסד ואת השבועה אשר נשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ותראה לפניך עקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח וכו' דהיינו ברית תחילה ואח"כ עקידה דהיינו תקיעת שופר שנשחט תמורו איל ועוד דחתימת הברכה ועקידת יצחק לזרעו היום תזכור ברחמים בא"י זוכר הברית וסמיך ליה אתה נגלית דהיינו שופרות וחותמין שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. והרבה מבני הישיבה הקדושה היה קשה בעיניהם לעכב תקיעת שופר כ"כ בשביל המילה ורצו לדחותה עד גמר כל התפילה והשיבם רבי' גרשום אם אין מילה אין תקיעת שופר בעולם שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ועוד דמצות מילה קדמה לתקיעת שופר.

הזמן יכלה והם לא יכלו יש עשרות אלפי ציטוטים כאלו
ואם אני טועה ויש רק 3000 כאלו אז תצטטו את כולם?

היא שיחתי כתב:הזמן יכלה והם לא יכלו יש עשרות אלפי ציטוטים כאלו
ואם אני טועה ויש רק 3000 כאלו אז תצטטו את כולם?

זה בהחלט המספר שאליו אני שואף להגיע [רק שבהתחלה פחדתי לחשוף...]
נו, בא נראה אותך תורם איזה 300 כאלו,
יודע מה, אולי נוותר לך, נתחיל ב100!

בש"ך חו"מ סי' ג' ס"ק א':

בשעה שכתבתי דברי הנ"ל לא היה לפני הספר כסף משנה כי זה למדתי בברחי מן מלחמות הרקים.

באשל אברהם מבוטשאטש יש המון סיפורים אישיים וכגון שהיה נוהג לומר ברכות השחר אף אם הלך לישון אחר עלות השחר וקם קודם הנץ ואחר כך כתב שהוא מסתפק בזה [זה ראיתי לאחרונה, והמחפש שם יראה רבים מאד כאלו]

נהנה מהאוצר כתב:באשל אברהם מבוטשאטש יש המון סיפורים אישיים וכגון שהיה נוהג לומר ברכות השחר אף אם הלך לישון אחר עלות השחר וקם קודם הנץ ואחר כך כתב שהוא מסתפק בזה [זה ראיתי לאחרונה, והמחפש שם יראה רבים מאד כאלו]

גם חלק גדול מפסקיו שלא נכתבו בסגנון של 'סיפורים אישיים' סובבים הולכים על הנהגותיו המיוחדות. למשל עי' רוב משאו ומתנו הק' בענין ברכת בורא מאורי האש אחרי עלות השחר, ומובן ע"פ מנהגיו - שכידוע נמשכה סעודת שלישית אצלו עד הבוקר.

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן שא:
זה לי כמו שבועות שתים שהן ארבע נאמר לי שאמרו שמה משמי לפדות הבן על ידי ישראל שלוקח בשביל אשתו כהנת ואמרתי להר"ר אברהם מפה להשיב שמה כי לא יצא כן ממני ועתה שמעתי כי הדר נבט על כן באתי בשורתיים למעכ"ת לפרסם שם ברבים כי האומר כן משמי אשתומא קאמר ולשמטי' לאמורה מיני' כדרב עינא חולין פ"ד ע"ב. וגופא דעובדא הכי הוה מסובין היינו בישוע הבן וחטף א' וברך ושכח ליטול רשות מכהן ושחקו עליו לאמור איך אפשר לפדיון בלא כהן ואמרתי כבר אפשר לשיטת התוס' על ידי כהנת נשואה לישראל וגם הפלגתי כי רגיל הייתי ליתן מתנות כהונה זרוע לחיי' וקיבה לגיסי ז"ל בעל כהנת [וכן דרכי ממש בכל י"ט לשחוט בהמה ולהפריש ממנה מתנות וכן ראשית הגז וכן עבד עובדא בפלתי יע"ש סי' ס"א סק"ו]

איזה אשכול מעניין!

יש מא' מגדול"י, כמדומני מהרש"ל, שרתה להנהיג לומר "שהשמחה במעונו" בסעודת סיום מסכת, ונפלו עליהם גויים ועשו פוגרום רח"ל.

הרש"ל לא כותב שהיה פוגרום, אלא שהתבטלה השמחה במהומות גדולות ע"י סבות קשות.
הרוצה לפרש יפרש כרצונו, אבל אין הכרח, ויש לדייק בציטוט.

מה שנכון נכון כתב:הרש"ל לא כותב שהיה פוגרום, אלא שהתבטלה השמחה במהומות גדולות ע"י סבות קשות.
הרוצה לפרש יפרש כרצונו, אבל אין הכרח, ויש לדייק בציטוט.

לא ראיתי הדברים בפנים, ואני "כלי שלישי".
אולי תביא את דבריו בציטוט מדויק?