פורום אוצר החכמה

לפני כמה שנים (אולי לרגל סיום המחזור האחרון של הדף היומי) הוציא מישהו בירושלים חוברת יפה על ענין הסיום.
איני מצליח להִזכר בשמה של החוברת, וממילא איני מצליח לאתר אותה באוצר (אם היא אכן קיימת שם)...
מישהו יכול לעזור?

יש ספר מאוד מקיף ויפה בשם "יומא טבא לרבנן".
אולי גרעינו היה חוברת.

יש ספר שלם שהוציא איזה בחור אחד, אך איני זוכר שמו (אולי 'יומא טבא לרבנן'?)
--
אופס התנגשנו!

הרב אריה פלשניצקי הוציא פעם חוברת בעניין זה, נדמה לי בשם "הדרן עלך". לאחר מכן התנפח הדבר לממדי ספר. נמצא באוצר, "אתקינו סעודתא".

אכן, יש ספר בשם 'יומא טבא לרבנן' העוסק בענייני סיום.
ותודה על הציון ל'אתקינו סעודתא'.

הישנם ספרים / מאמרים נוספים בענין?

יש כרך של אורייתא שהוקדש לסיום.

יש שם פירושים בענין 'הדרך עלן' וכו', על השורה הזו במיוחד?

אולי בספר 'הדר איתמר' לרה"ג נחום אליעזר רבינוביץ.

אין שם מאומה, מעיון מקופיא. רק 'הדרנים' למסכתות, כלומר, דרשות שנאמרו בסיומי מסכתות ותו לא.

ולמרות כל הפירושים שנאמרו ל'הדרן עלך' וכו', עדיין הם אינם מניחים את הדעת.

לא אוכל שלא לכתוב את מה ששמעתי מהראש ישיבה זצ"ל בבאר יעקב באחד הסיומים שעשו בביתו.
וכה היו דבריו- הדרך עלן מסכת פלונית, היינו שיש הדר מיוחד של קדושת התורה על לומדיה.
וזה שלמד מסכת פלונית הוא לא אותו אחד כמו שהיה לפני שלמד את המסכת, ויש עליו הדר מיוחד של מסכת פלונית.
אבל החידוש היותר גדול- 'והדרן עלך' זה שלמד את המסכת גרם שהמסכת עצמה איננה אותה המסכת ויש עליה הדר מיוחד של יגיעת התורה של פלוני.
וכמה נאים הדברים לאומרם שקדושת ושמחת התורה היתה על פניו ניכרת תמיד.

ביאור נחמד, השאלה היא אם הוא עומד במבחן הלשוני.
הרי משפט זה הוא בארמית, והיכן מצאנו שבארמית זהה 'הדר' לזה שבלשון הקודש?!

לכאורה, לפי מי שמקפיד לומר הדרן עלך בלי נדר- בודאי שהכוונה היא מלשון חזרה- שיש כאן התחייבות לחזור וללמוד את המסכת.

אין צורך לחשוש, שהרי אמר את התנאי המפורסם בערב ראש השנה.

ר' חיים ב"ר בצלאל מפרידבורג היה ראש ישיבה בבאר יעקב ?? לא ידעתי.
[חכם באשי, אין מה להקשות מבחינה פילולוגית. כמובן שמדובר בביאור על דרך הדרוש].

בספר 'תורה לשמה' לכבוד ש"י פרידמן, מאמר על 'הדרן' של מ"ב לרנר.

ציטרון כתב:ר' חיים ב"ר בצלאל מפרידבורג היה ראש ישיבה בבאר יעקב ?? לא ידעתי.

אני מצטט ממי ששמעתי ממנו.
אם יש לזה מקור קדום יותר- לחיי.
מצורף המקור-

אולי הפירוש
שלאחר הלימוד יש שלש דברים
חזרה על הלימוד
זכרון הדעת שבלימוד [טעמים, סברות, יסודות]
וקיום הלימוד כמ"ש באגרת הרמב"ן

ןלכן אומרים הדרן, דעתן, לא נתנשי

ומבקשים
הדרך עלן
כמ"ש ...והקיצות והיא תשיחך [ובמדרש, כשלא סיים את המסכת, לאחר תחיית המתים
אומרת לו כאן עמדת, כאן תמשיך, ואולי בכל הלומד כראוי, התורה מחזרת עליו
וכעין מה שכתוב שהתורה מחזרת על זרעו, וכל שכן עךיו עצמו]
דעתן עלך
שהתורה תבקש עליו רחמים שיזכה להבין יותר את דעת האמת
לא תתנשי מינך
שנזכה לקיים את התורה

[אולי בשלשת הדברים האחרונים אפשר להפוך את הסדר]

[המדרש הנ"ל נמצא בסוץ פירוש הר"ש לתורת כהנים]

לגבי סיום, יש מקום לדון על סיום ציבורי, של כמה אנשים ביחד שלמדו מסכת מסויימת, האם שם "סיום" עליו.
ופשיטא שאפשר לאסוף אנשים ולשמוח שמחת מצוה, וגם אולי לומר קדיש מיוחד, אלא האם שם סיום עליו לפטור תענית בכורות וכדומה.

לשון הגמ' [שבת קיח
ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יו"ט לרבנן
גם אם פירוש כי חזינא ששמע את הסיום עצמו
הרי עבידנא יו"ט משמע שרבנן שמחו אע"פ שלא שמעו את הסיום עצמו
אומנם לעניין תענית בכורות המנהג היום שבאים לשמוע את סוף הלימוד
אבל השמחה כאן היא לפי השמחה
[וכמו בהכנסת ספר תורה שאז שמחים אע"פ שלא היו בסיום עצמו
אלא רק במה שניכר כאן הסיום]

אני מבין ששאלת ג"ב היתה כאשר אין אף אחד שסיים את המסכת כולה, כנהוג בחלוקת הש"ס "לעילוי נשמת", ורק בצירוף סיימו את המסכת.

תודה למתענין על ההבהרה מה היתה השאלה, לא שמתי לב שהיה אפשר להבין אחרת.

תודה לאי"ס ולהמהדיר על ההפניות!

חכם באשי כתב:ביאור נחמד, השאלה היא אם הוא עומד במבחן הלשוני.
הרי משפט זה הוא בארמית, והיכן מצאנו שבארמית זהה 'הדר' לזה שבלשון הקודש?!

בברכות נו: "באדרותא מיתת", באמת משמע שבארמית מחליפים בשורש זה ה' ב-א'.
אולם בעל האקדמות שפייט בארמית משתמש במילה באופן הרגיל:
הדר מריה שמיא ושליט ביבשתא.
ועוד:
הדרא דלא אפשר למיפרט בשיפוותא.

בביאור ההדרן (וביותר, דיון מפורט על נושא שמות בני ר' פפא ע"פ רוב המובאות ממאמריהם בתלמוד ובמדרשים) נתחבר ספר 'הדר יצחק' ע"י הר' יצחק ווידלר ז"ל בשנת ת"ש ונסקר ע"י רש"י זוין בסופרים וספרים ופותח ממאמרו במלים אלו "דומה, יחיד במינו הוא הספר." ומסיימו במשפט הבא: "'סיומו' של המחבר עצמו היה טראגי למדי. במלחמת השחרור נפל מיריית פגז בתוככי ירושלים. הי"ד!" (דרך אגב, נראה שעורך ירחון 'סיני' התכוון לספר זה בהערתו בגליון ל"ג עמ' ס"א ע"ש).

הספר נמצא באוצר וגם בה"ב אבל אפונה אם תמצא שם כדי שביעתך בביאור מלת 'הדרן'. כדאי לעיין בספר התשבי מהד' מכון הרב מצליח שנדפס שם דברי המפרשים הדנים בזה. ושם תמצא פירוש הריעב"ץ שפירשו ג"כ מלשון חזרה. ונר' בכוונתו שהוא לשון עבר (וכן ראיתי מתרגמים אותו האקדמאים י.נ. עפשטיין וע.צ. מלמד) ומש"כ 'ותחזור אתה עלינו' יש לו מקביל בד' חז"ל 'אם תעזבני יום יומיים אעזבך'. ואציין כאן לדברי הר"ר מרגליות בספרו עוללות/מחקרים בתלמוד ונדפסו ג"כ בספרו ניצוצי אור בסוף הספר וכ' בזה ביאור נחמד ונלאיתי להעתיקו וספרן פתיחו. וסמוכין לדבריו מצא ר' טוביה פרשל (סיני גליון ע') מד' בעל העקידה דברים פ"ז.

'אוהב ספרים' הפיץ השבוע ספר מהגר"ח קניבסקי על סיום

הנה הוא