פורום אוצר החכמה

---

לכאו' יש להוכיח מגויה שנתגיירה בעיבורה, שחייב בפדיון הואיל ונולד בקדושה, ונלמד מ"פטר רחם בישראל", משמע שזה תלוי בלידה, וכיון שעד הלידה נתחללה - חייב.

מאידך יש להוכיח משם להיפך, דדוקא שם שיש פסוק, אל"ה היה שם פטור מפני שעיבורו לא בקדושה. ובנ"ד י"ל שא"א ללמוד מהפסוק הנ"ל, כיון שהרי כאן באמת "פטר רחם מישראל", ואילו פסול זהו ענין אחר, ולכן כאן יעמוד כמו שם אלמלי הפסוק, ויהיה תלוי בעיבור - ופטור.

אבל באמת בלא"ה כתב הש"ך בסי' ש"ה ס"ק כ"ב, דאפי' אם תחילה נתחללה מעכו"ם, ואח"כ נתעברה מישראל - ג"כ חייב. כ"ש בנ"ד.

---

הרי הולד לא נתחלל?

טעיתי, אכן הש"ך לא שייך לענין,
אבל מה הצד שיהיה דומה לפסולים? שם אכן תלוי בהריון, ובכל כיוצ"ב אף אם נבעלה אח"כ לא אכפ"ל,
אבל כאן שבפטר רחם תלה, בלידתו, מה אכפ"ל אם ראשית ההריון בחובה או בפטור?
לכן אני מבין הנקודה באופ"א, האם שייך שישתנה עובר מפטור לחיוב, וזו הראיה הנ"ל מגיורת ששייך.

---

כהן כתב:משום שמחמתה הבן ג"כ שייך במקצת לכהונה ולויה

אם בכ"מ השיוך לכהונה אינו אלא משום האב, מדוע שנאמר שבפטור זה נתחדש שהאם משייכתו?
לכאו' הפשטות היא כצד ב'. ראיה אין לי.