פורום אוצר החכמה

דברים אלו נתפרסמו לפני כשנתיים ע"י ניק בשם "זיבענבערגן" (לא קשור אלי) בפורום ספרים וסופרים, כאן
בזמנו טרחתי הרבה אודות דבר זה, ולא עלתה בידי.
נזכרתי בזה לאחרונה, ואמרתי לשתף בזה גם את החכמים כאן, אולי למאן דהו יש קצה חוט?

תחילה כתב ר' אשר אנשל בס' "שמנה לחמו", דסאו תסא - דברים בשם ספר "אמרי שפר":


עוד 2 מקומות מביא דברים נוספים בשם "אמרי שפר" (עיין באשכול שם), למה כוונתו?

אותם דברים עצמם מילה במילה - כביכול בשם "אמרי שפר - מביא ר' דוד בן אריה ליב בס' "עיר דוד", אמשטרדם תעט, בשם "יפ"ת":


היכן "יפה תאר" כזה ?

אותם דברים עצמם הנ"ל, כתבם ר' אלעזר קאליר בס' "חות יאיר חדש", פראג תקנב, בשם "משנת ר"א" !


היכן "משנת רבי אליעזר(!)" ??

בזמנו, חפשתי היטב, בכל ספרי ה"אמרי שפר" האפשריים (ע"ש באשכול), גם ב"יפה תאר", גם ב"משנת רבי אליעזר", ולא עלה בידי כלום !!

??

להתיאש ? או לתלות תקוות בגירסה נוספת ומשופרת של אוצה"ח ?
הרי אם נגלה את הפתרון, ואת הדברים העומדים מאחורי ה"תעלומה המשולשת" הזאת, זה יהיה 'משהו'...!

נראה שמדובר בספר משנת ר' אליעזר לר' אליעזר ב"ר יוסף יוזפא טרילנגר שנדפס בשנת תס"ח בפרנקפוטר דאודר (http://hebrewbooks.org/44979), בסוף ספר זה אמור היה להיות חלק אמרי שפר אלא שזה לא נדפס. ונראה שבעל שמנה לחמו ראה ספר זה בכת"י וקראו בשם אמרי שפר, ובחות יאיר חדש קראו בשם שבו נדפס היינו משנת ר' אליעזר. באשר ליפ"ת לא אדע כוונתו ולכאורה צריך למצוא ספר אהבת עולם אולי זה מגיע משמה.

אכן ככה"נ מדובר בספר זה,
אבל דבריך תאוריה, על סמך מה?
אהבת עולם מצאתי בזמנו, ואאל"ט זה לא מגיע משם (ואולי זכרוני בוגד בי, אבדוק שוב).

תוכן כתב:נראה שמדובר בספר משנת ר' אליעזר לר' אליעזר ב"ר יוסף יוזפא טרילנגר שנדפס בשנת תס"ח בפרנקפוטר דאודר (http://hebrewbooks.org/44979), בסוף ספר זה אמור היה להיות חלק אמרי שפר אלא שזה לא נדפס. ונראה שבעל שמנה לחמו ראה ספר זה בכת"י וקראו בשם אמרי שפר, ובחות יאיר חדש קראו בשם שבו נדפס היינו משנת ר' אליעזר. באשר ליפ"ת לא אדע כוונתו ולכאורה צריך למצוא ספר אהבת עולם אולי זה מגיע משמה.

צ"ל הי' אמור להיות נדפס
נפלא! האיך עמדת על זה
שמנה לחמו אכן נדפס לפני המשנת ר"א שאכן אם ראה דבריו ודאי שראם בכת"י
ומ"מ אטיל קצת טעם לפגם בדבריך להוציא לתעלומה אור שיהי' פגום ולבסוף נשבח
א] מקריאה בדף השער אין מוכרח ששמו של חלק הליקוטים אכן בקוראי שמו 'אמרי שפר' דוק
ב] ובבית עקד ספרים לא צוין רק דפוס אחת באופן שלכאורה לא נדפס שוב [ובאשר שנת הדפוס רשום שם תסז וכן הוא ברוב ההסכמות אבל מגימטרי' שעל השער עולה תעז ועיין בחלקי אבנים שבסוף נשאל לדוד בערך יוסף יוזפא טרילינגער]
ג] והאם כן נאמר שבעל חות יאיר חדש כיון זה ברוח הקודש כסומא בארובה או שמא נשרד הכת"י עד לימיו
על כן אנחש שאפשר שצריכין לחפש שמא נדפס קצת מאוחר חלק שני ממשנת רבי אליעזר תחת שם אחר

הוגה כתב:אכן ככה"נ מדובר בספר זה,
אבל דבריך תאוריה, על סמך מה?

תוכן מסתמך על נוסח השער של משנת רבי אליעזר הנ"ל, בו כתוב: "...וגם בסוף הספר אמרי שפר... במילי דאגדתא...". חלק זה כאמור לא נדפס.
לולי דברי תוכן, הייתי מדייק בדברי ר"א קאליר: "וראיתי על הספר משנת ר"א...", שלא ראה זאת בספר עצמו, אלא בהוספה בכת"י שמישהו הוסיף על הטופס שברשותו (ואולי זה ביטוי תקין, יבואו החכמים ויגידו).

ייש"כ גדול לכל העוזרים, בפרט לתוכן !

א. מעניינת תגלית זו, שלר' אליעזר טרילנגר בעל "משנת דרבי אליעזר" היה ספר בשם "אמרי שפר". במפעל הביבליוגרפיה נכתב עליו: "אמרי שפר לא נדפס" ! - גם אין זכר לדפוס קדום לספר משנת דר"א, מלבד מהדורת תס"ח הנפוצה (בודאות, כנכתב בקולפון הספר). גם בנו בהקדמה ובהסכמות לא נזכר דפוס קודם.

ב. ר' אליעזר הנ"ל, נפטר בדרכו לא"י בוילנא בשנת תל"ב בערך, וספרו נדפס אחרי פטירתו ע"י בנו בתס"ח כנ"ל. נדפס לאחרונה בדפו"ח ובאוצה"ח. [וג"כ לא נמצאים הדברים הנ"ל, אדרבה, בעמ' ק"ח מופיע ביאור שונה על מאמר זה בשם ר' העשיל, ביאור שנזכר ג"כ בקצרה ב"לקט שמואל" דף נ' ע"ד].

ג. כאמור, "שמנה לחמו", שנדפס בתס"א, מביא שלשה קטעים עלומים על שם "אמרי שפר" (וכאמור אחר חיפוש רב לא נמצא באף מספרי "אמרי שפר" שקדמו לו). בעקרון אפשרי שראה את האמרי שפר הזה בכת"י, אך מוזר שלא יציין שזה כת"י.

ד. ניסיתי למצוא קשר בין "שמנה לחמו" לר' אליעזר הנ"ל, ולא מצאתי. [ומה שכתב בשמנה לחמו ("לחם עני", דרוש לפסח, פרק שני ד"ה וקודם): "...ששמעתי מפה קדוש הרב המאור הגדול המנוח מוהר"ר אליעזר ז"ל אשר מנוחתו כבוד בק"ק פירדא וז"ל...". -- אין הכוונה לר' אליעזר הנ"ל, היות וככה"נ מהקדמת בנו נפטר בוילנא, ומן הסתם נקבר שם].

ה. "אהבת עולם" זה, שהביאו "שמנה לחמו" ו"עיר דוד" בתחילת דבריהם, נמצא בדף כ"ט ע"ד ואילך, בלשון שונה מזו שהביאו שניהם! - לעומת זאת לשניהם לשון דומה מאוד, א"כ או ש"עיר דוד" העתיק מ"שמנה לחמו", או שלשניהם מקור שלישי משותף (ועלום לע"ע).

ו. תאוריה שלי לבנתיים: ספר מסויים כלשהו, שלע"ע עלום, כתב את הדברים בצורה כזו או כיוצ"ב: "כתב בספר משנת דרבי אליעזר כת"י באמרי שפר". מקור עלום זה עמד לפני "שמנה לחמו" ומשם שאב את הדברים וקרא לזה "אמרי שפר". "עיר דוד" סה"כ העתיק מ"שמנה לחמו" ושיבש ליפ"ת או כיוצ"ב. "חות יאיר חדש" ראה את המקור הראשוני - העלום לע"ע, והכניס בספרו את הדברים בשם "משנת דרבי אליעזר" [יצויין אגב, שחות יאיר הנ"ל לא מזכיר בספרו שום דבר נוסף בשם משנת ר"א, אלא דברים בשם ספר אחר "משנת דרבי עקיבא" לרעק"א, וגם שם ל"מ].

מי יתן ונדע.

כבוד הרב 'הוגה'
ייש"כ שהעלית הנושא שלי על הפורום הזה, כבר כתבתיו על הפורום ספרים וסופרים לפני זמן מרובה, ולא עלתה לי למצוא עזר, זה ראשונה הגעתי לפורום זה, ומצאתי את שאהבה נפשי, חברים מוכנים להתעמק בהנושא. עדיין לא נתייאשתי מלמצוא המקור המדוייק, בינתיים עלה והצלח

הוגה כתב:א. מעניינת תגלית זו, שלר' אליעזר טרילנגר בעל "משנת דרבי אליעזר" היה ספר בשם "אמרי שפר". במפעל הביבליוגרפיה נכתב עליו: "אמרי שפר לא נדפס" ! - גם אין זכר לדפוס קדום לספר משנת דר"א, מלבד מהדורת תס"ח הנפוצה (בודאות, כנכתב בקולפון הספר). גם בנו בהקדמה ובהסכמות לא נזכר דפוס קודם.

אני העלתי לעיל השערה על הדפסה מאוחרת והיא שנת תע"ח שכן עולה מגימטרי' שעל השער וכן הסתפק בזה בחלקי אבנים שציינתי לעיל ומקולפון הספר אין ראי' שאפשר שהיא קולפון המעתיק ולא של הזעציר
וגם הוודאות ששם חלק השני הי' 'אמרי שפר' אין ברור לי אף שכן כתב במפעל הביבליוגרפיה אם אין שטרו יוצא ממקום אחר ורק על דף השער שבו כתוב: "...וגם בסוף הספר אמרי שפר... במילי דאגדתא...". אין מוכרח שאפשר משמש כמליצה בעלמא
ורק לציין שהלשון אמרי שפר נזכר לא בלבד בדף השער אלא גם אחרי ההסכמות כותב בנו דברים ובתוכו מוזכר הלשון אמרי שפר כמליצה שני פעמים

הרב זיבענבערגין, ברוך בואך, על כגון דא נאמר: צדיקים מלאכתם נעשית ע"י אחרים.. נשמח לשמוע חוו"ד המעולה בענין, לאור ה"אמרי שפר" החדש (!) הנזכר כאן.

הרב מעיין,
א. לגבי תאריך הדפסת הספר, תס"ח או תע"ח, צודק שיש מקום לכאן או לכאן, אני נקטתי כנכתב במפעל הביבליוגרפיה ש"נראה שיו"ד אחת מן הפרט אינה באה בחשבון" --- אבל בין כך ובין כך אי"ז כ"כ נפק"מ לענין שלנו. כי גם אם נדפס בתע"ח עדיין יכול "עיר דוד" שנדפס בתע"ט להעתיק ממנו. גם אם לא, עדיין אפשר לומר ש"עיר דוד" העתיק מהמקור השלישי (האפשרי, אך אינו מוכרח) העלום לע"ע.

ב. אתה צודק שפעמים "אמרי שפר" מופיע בספרים כמליצה בעלמא, וכך ניתן לפרש את הנכתב אחרי ההסכמות,
אך נראה שכאן כתובים דברים הרבה יותר ברורים, תחילה מתואר חלקו הפותח של הספר, ולאח"כ מתואר הדבר שבא בסוף הספר, ואדרבה, כעת גם ה"אמרי שפר" הנ"ל שאחרי ההסכמות, מקבלים משמעות נוספת.
מהשער:

"וגם בסוף הספר אמרי שפר: מהני מילי מעליותא במילי דאגדתא ליקוטי' נחמדים ומתוקים מדבש ונופת צופים:".
לשיטתך, היכן נמצא במשנת דר"א הליקוטים וכו' אלו ?
עכ"פ אם נאמר כדבריך שלבעל "משנת רבי אליעזר" לא היה ספר "אמרי שפר", הרי התעלומה נשארת בהעלם גדול יותר.

ודאי אכן כדבריך שהי' לו גם חלק ליקוטים באגדות שזה מפורש בדף השער ונשמט לבסוף אולי מחמת הוצאות הדפוס שרמז עליו בחתימת הספר [ושם כתב שגם בדברי הספר קיצר בהרבה מקומות משום זה, וכנראה בפתיחה שכל דברי הספר לא הי' מסודר ממש, אלא בנו טרח עליו לקבצם לפונדק א' מהרבה ניירות וגליונות, באופן שאינה אב מלאכה לחודה רק דאיכא תולדה במקום אב כמסייע שיש בה ממש לסדרן וגם לקצר מחמת הוצאת הדפוס] אבל כל דברינו היא שזאת שמשער הספר יהי' מוכרח שכבר הקדיש להם שם בפני עצמו זה אין מוכרח כלל, ומוכח קצת להיפך למבין, שלא נתן לו מקום נכבד כחלק ב' שיהי' נקרא לה שם בפני עצמו רק כליקוטים בסוף ספר, באופן שאין מוכרח [ובאמת יפלא למה נכתב בדף השער דבר שאינו, ואולי כדרך הדפוס בימים ההם שדפסת מועט דפסת ומגילה מגילה ניתנה להדפס קמא קמא דמטו לידן ושוב בגמר הספר פרוטה מנו אזלה והשער במקומה מונח עד שיבוא אליהו...]

בכל אופן זכינו לקיים

ותינוק ללמדו ספר... ולהגות באמרי שפר בכל פינות ומחנות...

והתעלומה במקומה עומדת.

שוב ראיתי שיש לי כאן טעות לאורך כל הדרך לגבי "עיר דוד" !!
אם כי "עיר דוד" נדפס לראשונה בשלימותו בשנת תע"ט, הרי מחברו ר' דוד מלידא נפטר בלבוב תנ"ז ! כנכתב כאן

א"כ אין סיכוי ש"עיר דוד" העתיק מ"שמנה לחמו", אלא "עיר דוד" הוא המקור הראשון שבידינו כעת לדברים אלו. וודאי "שמנה לחמו" ג"כ לא העתיק ממנו שהרי עדיין לא נדפס, א"כ ודאי יש לשניהם מקור שלישי משותף ועלום.

אני כשלעצמי לא נח דעתי בכל ההשערה שהוא מהספר משנת דרבי אליעזר, דלפי הכתוב בהקדמת המחבר, הרי שם הספר נקבע "משנת רבי אליעזר", והליקוטי אגדות וכדו' - אף אם היה לה שם לוי "אמרי שפר", מ"מ קשה לשער שבעל שמנה לחמו, אשר היה אמור לראות את הספר בכת"י, הזכיר רק הטפל והשמיט העיקר.
ועוד יותר, הרי העתקתי ג' מקומות מספר שמנה לחמו, מה שמביא בשם "אמרי שפר", ולע"ע לא נזדקקו כאן רק לאחד מהן, וב' האחרים לא זכו לגואל כלל וכלל.

צודק בכל דבריך, רק דרך קטע זה שיש לנו ממנו מקבילות בספרים שונים, יותר קל אולי להתקרב למטרה.

אכן אפשרות זו, שהכוונה ל"אמרי שפר" של המשנת רבי אליעזר - כמובן כבר אינה באה בחשבון כלל, אחרי ש"עיר דוד" ו"שמנה לחמו" שניהם מזכירים דבר זה (אחד בשם "אמרי שפר" ואחד בשם "יפ"ת"), קודם הדפסת "משנת רבי אליעזר".

יצויין, שלאחרונה חיפשתי ג"כ ב"ביאורים" של - כביכול - ר' נתן שפירא, מח"ס "אמרי שפר", וגם שם ל"מ.

נשמט בטעות המשך דבריי...
הקטע שהובא גם בעיר דוד וחוות יאיר, יתכן שמקומו היה בחלק הליקוטים שבספר משנת רבי אליעזר (אם נלך לפי תיאוריה זו), וכן הקטע שהביא אודות מזמור ס' שבספר תהלים (הקטע שהביא אותי להזדקק לכל הענין), אבל הקטע שהביא אודות הזוהר בפ' תולדות, לכאורה היה צריך להיות בפנים הספר במקומו בפ' תולדות, ועל כן לא מסתבר כלל ההשערה שהועלה כאן, שנתכוין להליקוטים שהיה אמור להיות בספר משנת רבי אליעזר.

תעלומה ואין פותר אותה...

הערת אגב, שאינו קשור לתעלומה הגדולה כאן:

ראיתי הרבה מכנים ספר משנת רבי אליעזר בהוספת ד', משנת 'ד'רבי אליעזר.
האם יש איזה לסיבה לזה, או סתם פליטת הקולמוס?

ואותו הדבר במדרש 'פרקי דרבי אליעזר', יש הקוראים לו בלא דל"ת ויש עם דל"ת, ועדיין איני יודע מהו הנכון.

הנכון הוא "משנת רבי אליעזר" כלשון הגמ' "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", שעל זה קבע המחבר שם ספרו.
וכן הנכון "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.
והוא פשוט על פי דקדוק הלשון, דאם ניתוסף אות ד' "דרבי", צ"ל "פרקים" דרבי אליעזר, וכן צ"ל "משנה" דרבי אליעזר. והוא פשוט לכל מבין.

מדוע הדפוסים ישנים יקבעו לנו אם יש להוסיף ד' בפרקי דר"א או לא? הרי בראשונים מצאנו שהוסיפו דל"ת. לדוגמא, הרוקח רגיל לקרוא את המדרש: "פרקים דרבי אליעזר".

שמתי לב כעת, לקטע נוסף בהמשך דברי "עיר דוד" ו"שמנה לחמו", בו שניהם מביאים דבר בענין הנ"ל (של פתיחת האשכול), בשם ספר "דרש משה", ובאותה לשון.
אך מיותר לציין... של"מ דברים אלו, לא ב"דרש משה" מפיזנץ, קראקא שמ"ט, ולא ב"דרש משה" אלבילדה, ונציה שס"ג.

והרי לפניך הקטעים המקבילים, בצד ימין "שמנה לחמו" - תס"א (מהדו' פודגוז'ה תרנ"ז, דף י"ז ע"ג) - ובצד שמאל "עיר דוד" (אמטרדם תע"ט דף נ"ה ע"ב):


כאמור, פתרון התעלומה צריך להימצא, בספר שנדפס בין שנת ת"ב (שנת הו"ל "אהבת עולם"), לבין שנת תמ"ג (שנת סיום כתיבת "עיר דוד" לכל המאוחר).
זהו המקור שאסף וסידר ענין זה, תחילה הביא "אהבת עולם" ותוספת היפ"ת/אמרי שפר עליו, וגם הביא "דרש משה" הנ"ל.
מאותו מקור עלום, העתיקו "עיר דוד" ו"שמנה לחמו" (כי כאמור לא יכול להיות שהעתיקו אחד מהשני).

[חפשתי בספר "זרע ברך" שנד' לראשונה בשנת ת"ו, ועמד לפני "עיר דוד" ו"שמנה לחמו". אך לע"ע עדיין ל"מ. (הוא י"ל מחדש ועדיין אינו באוצר)].

חכם באשי כתב:מדוע הדפוסים ישנים יקבעו לנו אם יש להוסיף ד' בפרקי דר"א או לא? הרי בראשונים מצאנו שהוסיפו דל"ת. לדוגמא, הרוקח רגיל לקרוא את המדרש: "פרקים דרבי אליעזר".

נא לקרות תגובתי עוד הפעם, אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.

זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.

טעות בידך זיבער, מדובר בלשון ארמית, ופרקי בארמית פירושו פרקים. ולכן מתאים מאד לפי משפט הלשון לומר פרקי דרבי אליעזר.

אחשדרפנטובסקי כתב:

זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.

טעות בידך זיבער, מדובר בלשון ארמית, ופרקי בארמית פירושו פרקים. ולכן מתאים מאד לפי משפט הלשון לומר פרקי דרבי אליעזר.

ומדוע נתנו שם ארמי לספר שכמעט כולו על טהרת לה"ק?

אחשדרפנטובסקי כתב:

זיבענבערגין כתב:אם אתה רוצה לכתוב "פרקים דרבי אליעזר" הרי טוב, אבל לכתוב "פרקי דרבי אליעזר", אינו מתאים כלל לפי משפט הלשון, ואז צריך לכתוב "פרקי רבי אליעזר" כמו שהוא בדפוסים ישנים.

טעות בידך זיבער, מדובר בלשון ארמית, ופרקי בארמית פירושו פרקים. ולכן מתאים מאד לפי משפט הלשון לומר פרקי דרבי אליעזר.

ע"ז יד ב

אמר ליה רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוי

ומ"מ עליך להביא הראי' שהשם היא בארמית
אולי ראייתך מחבריו ספרֵי [כך צ"ל לכאורה ולא ספרִי שאין לזה כל משמעות, אם שמצאנו כן לגדולים וטובים (לדוגמא עיין משקל השיר בריש ספר עמק הנצי"ב - בשם אלקי עזרי/אתחיל לפרש הספרי)] ספרא ומכילתא שאילתות שכל אלו מלות ומשקל ארמיות הן
ואולי יהי' תלוי בשתי הדרכים של התשבי
וז"ל התשבי ערך פרק

פרק אל תעמוד על הפרק [עבדיה א יד] פירוש מקום פנוי שמשם יתפרקו הדרכים בלשון אשכנז בלוס לשון ויתפרקו [שמות לב ג] שהוא לשון הפרשה וכן קראו לחלקי הספרים פרקים והוא מה שקורין בלשון הקודש פרשה כמו שיתבאר בשרשו.
וגם נוכל לומר כי פרק לשון אבר מלשון רבותינו זכרונם לברכה באמרם פרק של היד פרק של הזרוע גם הפרק של הספר הוא אבר וחלק של הספר.

הבונה כתב:ומדוע נתנו שם ארמי לספר שכמעט כולו על טהרת לה"ק?

ולמה נתנו שם ארמי לספר תנא דבי אליהו ולספר שב שמעתתא.

מעיין כתב:

אמר ליה רב חסדא לאבימי גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוי
ומ"מ עליך להביא הראי' שהשם היא בארמית

הראיה היא פשוטה מהאות דל"ת שלפני תיבת ר' אליעזר, שבלה"ק היה לו לומר "של רבי אליעזר" ולא "דרבי אליעזר".

ערבך ערבא צריך, דעל זה גופא אנו דנין אם שמו "פרקי דרבי אליעזר" כמו שהוא שגור בימינו, או שמו "פרקי רבי אליעזר" כמו שמצינו בספרים ישנים, וגם בדפוסים ישנים של הספר פרקי רבי אליעזר (בדוק באוצר, ובהיברו-בוקס),
ותו, אם הוא לשון ארמי, היה צריך לכתוב "פירקי" כמו שהוא בגמ' (ע"ז י"ד:) שציינת
ודוק

אין זה ראי' שהרי ידועין דברי הגמ' ע"ז ט ב ספרא בצירא תנא תוספאה
עיי' כאן viewtopic.php?f=7&t=4748&start=40#p38081
ולראי' עי' רא"ש פ' ואלו מגלחין (מה) שכ' ...וסומכין על דברי הגדה פירקי דרבי אליעזר

זיבענבערגין כתב:ערבך ערבא צריך, דעל זה גופא אנו דנין אם שמו "פרקי דרבי אליעזר" כמו שהוא שגור בימינו, או שמו "פרקי רבי אליעזר" כמו שמצינו בספרים ישנים, וגם בדפוסים ישנים של הספר פרקי רבי אליעזר (בדוק באוצר, ובהיברו-בוקס),
ותו, אם הוא לשון ארמי, היה צריך לכתוב "פירקי" כמו שהוא בגמ' (ע"ז י"ד:) שציינת
ודוק

במחילה אבל בודאי שכוונתי רק להגירסה דגריס פרקי דרבי אליעזר, שעל זה כתבת אתה, זיבער, דאין הלשון מתיישב דהיה לו לומר פרקים דרבי אליעזר. ועל זה רמזתי שאתה טועה כי לפי הגירסה דרבי אליעזר דהיינו לשון ארמי, אתי שפיר לשון פרקי שהוא לשון ארמי לפרקים. ומה שכתבת שהיה צ"ל פירקי עם יו"ד, זה כבר קטנוניות.

במחילה חברים.. אבל אני בהלם שאתם עדיין רבים על זה

הוגה כתב:במחילה חברים.. אבל אני בהלם שאתם עדיין רבים על זה

הלזו יקרא מריבה?

בכל אופן שיהיה, נא לחזור לנושא האשכול, לפענח התעלומה הגדולה, ולא להתרכז בענינים "דרך אגב"יים

כדי שלא לכפול הדברים פעמיים, ראה כאן
viewtopic.php?f=7&t=9741
מה שמצאתי בספר צפנת פענח חדש (נד' לראשונה פפד"א תנ"ד, ב' פעמים מוזכר הספר "אמרי שפר", ולא נודע מקומו.

הוגה כתב:שמתי לב כעת, לקטע נוסף בהמשך דברי "עיר דוד" ו"שמנה לחמו", בו שניהם מביאים דבר בענין הנ"ל (של פתיחת האשכול), בשם ספר "דרש משה", ובאותה לשון.
אך מיותר לציין... של"מ דברים אלו, לא ב"דרש משה" מפיזנץ, קראקא שמ"ט, ולא ב"דרש משה" אלבילדה, ונציה שס"ג.

והרי לפניך הקטעים המקבילים, בצד ימין "שמנה לחמו" - תס"א (מהדו' פודגוז'ה תרנ"ז, דף י"ז ע"ג) - ובצד שמאל "עיר דוד" (אמטרדם תע"ט דף נ"ה ע"ב):

עיר דוד ושמנה לחמו.JPG

כאמור, פתרון התעלומה צריך להימצא, בספר שנדפס בין שנת ת"ב (שנת הו"ל "אהבת עולם"), לבין שנת תמ"ג (שנת סיום כתיבת "עיר דוד" לכל המאוחר).
זהו המקור שאסף וסידר ענין זה, תחילה הביא "אהבת עולם" ותוספת היפ"ת/אמרי שפר עליו, וגם הביא "דרש משה" הנ"ל.
מאותו מקור עלום, העתיקו "עיר דוד" ו"שמנה לחמו" (כי כאמור לא יכול להיות שהעתיקו אחד מהשני).

[חפשתי בספר "זרע ברך" שנד' לראשונה בשנת ת"ו, ועמד לפני "עיר דוד" ו"שמנה לחמו". אך לע"ע עדיין ל"מ. (הוא י"ל מחדש ועדיין אינו באוצר)].

הפלא על הספר שמנה לחמו שמרבה להביא עוד כמה פעמים מספר דרש משה, ולא נמצא באחד משני ספרים הנ"ל