שמונה עשרה של קללות, רחמנא לשיזבן- מוכר?

[איש_ספר]

מצאתי עלה זה שבכתב יד.
ובו בקשה לאיבוד שונא המשולבת בתוך שמונה עשרה!
בכל ברכה וברכה מקלל המתפלל את שונאו במעין הברכה !
לדברי הכותב, מצא כן בליקוטי הריקנאטי, ולא ידעתי היכן.

שמונה עשרה של קללות.jpg (929.24 KiB) נצפה 3376 פעמים

להלן כמה דוגמאות.

השיבנו אבינו לעבודתך ה' אלקי ישראל הכהו בשגעון ובעורין ובתמהון לבב יהי מבוהל ומשובש כל ימיו הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו לשטנו לבלתי ישוב בתשובה כל ימיו למען יאבד מן העולם הזה ומן העולם הבא והחזרינו בתשובה שלימה לפניך וגו'

רפאנו ה' אלדוינו ונרפא וכו' ה' אלקי ישראל יהיו בניו יתומין ואשתו אלמנה ויבואו עליו כל חולי וכל מכה הכתובה בספר התורה וכו' כי א'ל מלך רופא וגו'

ראה נא בענינו וכו' ה' אלקי ישראל וכו' יהיו ימיו מועטין פקודתו יקח אחר וכו'

[בגולה]

האין מדובר על איבוד "שונאי ישראל", ולא סתם שונא?
בסוף שורה הראשונה כתב:

תפלה י"ח מסודרת על בקשת איבוד שונאי
[ישר]אל אמרתי להעתיקה ...

[איש_ספר]

בגולה. צודק. (מעניין שעל גוי אומר שלא ישוב בתשובה וכו')
וזה מצאתי עכשיו באוצר, מתוך גנזי נסתרות של קאבאק

גנזי.png (50.16 KiB) נצפה 3374 פעמים

מעניין אם כוונתו לכתב יד זה ממש.

[בגולה]

יפה רבינו 'איש_ספר'.
הלשון בשורה הראשונה שונה:

העתק מספר כ"י
חיבור תפלה יח

[צביב]

יש בשם האריז"ל [הובא בעולת תמיד לר"ש הומינר]
לומר י"ח ברכות
השיבנו אבינו מועיל לתשובה,
רפאינו לרפואה

ואולי כל זה משורש אחד

[ישראל הר כסף]

תוספת מעין הברכה לצורך רבים היא לכאו' רק בסוף הברכה. ורק לצורך פרטי.
ודלא כנ"ל.
עיי' או"ח סי' קיט ס"א-

אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, מוסיף. כיצד, היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה, מבקש עליה בברכת השנים. הגה: וכשהוא מוסיף, יתחיל בברכה ואח"כ מוסיף, אבל לא יוסיף ואח"כ יתחיל הברכה (טור סי' תקס"ז); ולהר"ר יונה, כשמוסיף בברכה מעין אותה ברכה אם מוסיף אותו בשביל כל ישראל, אומר אותו בלשון רבים ולא בלשון יחיד, ולא יוסיף אלא בסוף הברכה ולא באמצע; ואם שואל צרכיו ממש, כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שהוא צריך לפרנסה, יכול לשאול אפי' באמצע הברכה, והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים.

אלא ודאי מדובר על גוי מסויים ולא על 'שונאי ישראל'. וכמו שברור מלשון יחיד שבתפילה זו.

[אלי_ש]

תוספת מעין הברכה לצורך רבים היא לכאו' רק בסוף הברכה. ורק לצורך פרטי.
ודלא כנ"ל.
עיי' או"ח סי' קיט ס"א-

אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעית, מעין הברכה, מוסיף. כיצד, היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה, מבקש עליה בברכת השנים. הגה: וכשהוא מוסיף, יתחיל בברכה ואח"כ מוסיף, אבל לא יוסיף ואח"כ יתחיל הברכה (טור סי' תקס"ז); ולהר"ר יונה, כשמוסיף בברכה מעין אותה ברכה אם מוסיף אותו בשביל כל ישראל, אומר אותו בלשון רבים ולא בלשון יחיד, ולא יוסיף אלא בסוף הברכה ולא באמצע; ואם שואל צרכיו ממש, כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שהוא צריך לפרנסה, יכול לשאול אפי' באמצע הברכה, והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים.

אלא ודאי מדובר על גוי מסויים ולא על 'שונאי ישראל'. וכמו שברור מלשון יחיד שבתפילה זו.

שים לב שכותב: "יען ראיתי כי עת רעה היא ועת לעשות לה' הפרו תורתיך".

[איש_ספר]

הנה ההמשך. לא נשלם בכתב היד

שמונה עשרה של קללות ב.jpg (718.71 KiB) נצפה 3258 פעמים

[צביב]

תוספת מעין הברכה לצורך רבים היא לכאו' רק בסוף הברכה. ורק לצורך פרטי.

בסגולה הנ"ל של האריז"ל נראה שאין מדובר בתפילת י"ח
אלא בנוסח תפילה שמתפלל על היחיד והתפילה היא בדרך של י"ח ברכות

[תיקו]

תפילה שלא ישוב מאן דהוא היא מוזרה מאוד בלשון המעטה.

[חכם באשי]

תוספת מעין הברכה לצורך רבים היא לכאו' רק בסוף הברכה. ורק לצורך פרטי.

בסגולה הנ"ל של האריז"ל נראה שאין מדובר בתפילת י"ח
אלא בנוסח תפילה שמתפלל על היחיד והתפילה היא בדרך של י"ח ברכות

אכן, הנך צודק. ומצויים כמה וכמה תפילות ליחיד שנסדרו בדרך של י"ח ברכות. ראה בספרונו של א"מ הברמן, 'תפילות מעין שמונה עשרה'. ובקובץ על יד, סדרה חדשה, ספר שמיני (כדומני), הוא הדפיס שתי תפילות נוספות מעין שמונה עשרה המיוחסות ל'רוקח'.

[בברכה המשולשת]

תפילה שלא ישוב מאן דהוא היא מוזרה מאוד בלשון המעטה.

אם מדובר בגוי - אין בכך כל תימה. הרי עיקר מתנת התשובה לישראל מסורה ולא לגויים.