'יובל' - מאי משמע

[חקר]

מפרשי המקרא בפרשת בהר נתחבטו על שום מה נקראת שנת החמישים בשם 'יובל', י"מ (רש"י) ע"ש תקיעת השופר שתוקעים בה ביוה"כ עדה"כ 'במשוך היובל', י"מ (ראב"ע) מלשון שילוח שבשנה זו משולחים העבדים לבתיהם, וי"מ (רמב"ן) מלשון הובלה שבה יובל כל איש אל אחוזתו וכו'.
בשפת העב"מ הפך ה'יובל' לשם נרדף לאירועים הנערכים לכבוד אדם או מוסד שהגיע לנקודת ציון מסויימת, לדוג' 'יובל השבעים' 'יובל המאה' וכדו'.
יש היודע מהי משמעות תיבה זו בלשוננו העכשווית?

[לייטנר]

לגבי פרשנויות שונות לשם, עיין בהעמ"ד שם.
בימינו, אכן משתמשים במילה בצורה עילגת, כפי שאמרת לציון תאריך עגול כלשהו, וכבר ראיתי: "לכבוד יובל הארבעים"...

[חקר]

ייש"כ על ההפניה להעמ"ד, פירושו נוטה לפירוש הרמב"ן שהוא מלשון הובלה אלא שהוסיף שגם האילים נקראים כן על שם שהם מובילים את העדר.
אכן, מחיפוש קל באוצר ניתן לראות שכמעט כל מספר עגול כלשהו הוצמדו לו חגיגות יובל מ'יובל החמש' ועד 'יובל האלף'.

[חקר]

כעת ראיתי בהכתב והקבלה שפירש 'יובל' מענין בלילה ותערובת שתיבה זו נגזרת משורש 'בלל', והכוונה שבשנת החמישים יש בלבול ועירוב רשויות בשדות ועבדים.
ובפירוש הרש"ר הירש פירש ג"כ מלשון הובלה, והוסיף לכך שאין 'הובלה' אלא הבאה ראויה והולמת, הבאת אדם למקום הראוי לו, או הבאת חפץ לאדם שהוא ראוי לו, כך: אובילם (ירמיה לא, ח), או: יובל שי (ישעיה יח, ז).
אולי לפירוש הרש"ר ניתן לקרב את משמעות המילה בלשון המדוברת למקור.

[אחשדרפנטובסקי]

כעת ראיתי בהכתב והקבלה שפירש 'יובל' מענין בלילה ותערובת וכו'

מקור פירוש זה הינו בספר יריעות שלמה, פפנהיים. והכתב והקבלה לקחו משם.

[ישיבה מאן דהו]

אבן שושן:
א. יוֹבֵל (ז') [כנענית: יבל אַיל; אולי מן יבל, הוֹבִיל על שום שהוא מוביל את העדר אחריו]
1. אַיִל: "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל" (יהושע ו ה).
2. שׁוֹפָר הֶעָשׂוּי מִקַּרְנוֹ שֶׁל אַיִל: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט יג).

ב. יוֹבֵל (ז') [מן א. יוֹבֵל, על שום ההכרזה בתקיעה ב"קרן היובל"]
1. שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת, שֶׁנִּקְבְּעָה לִשְׁנַת שַׁבָּתוֹן וּדְרוֹר לָעֲבָדִים וְלָאֲדָמָה: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-ישְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הוּא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כה י).
2.ת תְּקוּפָה שֶׁל חֲמִשִּׁים שָׁנָה: "שִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹבְלוֹת מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ" (ערכין יב:).
3.ח [בהשאלה] הַשָּׁנָה שֶׁמָּלְאָה בָּהּ תְּקוּפַת שָׁנִים מְסֻיֶּמֶת (בְּיִחוּד בְּחֶשְׁבּוֹן עָגֹל – 10, 25, 50 שָׁנָה וְכוּ') לְאָדָם אוֹ לְמִפְעָל: יוֹבֵל הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לְיִסּוּד בֵּית הַחֲרשֶׁת. יוֹבֵל הָאַרְבָּעִים לִפְעֻלָּתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר [וראו עוד להלן].

[חקר]

ייש"כ לאחד' ולישיבה וכו' על ההוספות המחכימות.

3.ח [בהשאלה] הַשָּׁנָה שֶׁמָּלְאָה בָּהּ תְּקוּפַת שָׁנִים מְסֻיֶּמֶת (בְּיִחוּד בְּחֶשְׁבּוֹן עָגֹל – 10, 25, 50 שָׁנָה וְכוּ') לְאָדָם אוֹ לְמִפְעָל: יוֹבֵל הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לְיִסּוּד בֵּית הַחֲרשֶׁת. יוֹבֵל הָאַרְבָּעִים לִפְעֻלָּתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר [וראו עוד להלן].

על כזאת ניתן לומר - שואל שלא מדעת!

[ישיבה מאן דהו]

על כזאת ניתן לומר - שואל שלא מדעת!

לענין זה התייחס המפורסם וכו' יצחק אבינרי ביד הלשון שלו עמ' 371-373 (ערך "משמעות שאולים"): "יובל במקרא עניינו שנת החמישים, בתלמוד - גם תקופת חמישים שנה. והנה, היובל העברי חדר ללשונות העמים, יובּיליי בלעז, ונתעשר במשמעות חדשה של חגיגה לכבוד תקופה מסוימת, ולפיכך קיבל משמעות זו גם בלשוננו: יובל העשור, ועד היובל, וכדומה".
מדבריו נמצאנו למדים שנקלענו כאן לסוגית אין השואל רשאי להשאיל. שהרי באנגלית קוראים לחגיגה של מספר שנים כלשהו jubilee, וברור שהוא מושאל מלה"ק, והנה חזר המושג וחדר לעברית במשמעותו החדשה דרך האנגלית!

[ישיבה מאן דהו]

על כזאת ניתן לומר - שואל שלא מדעת!

לענין זה התייחס המפורסם וכו' יצחק אבינרי ביד הלשון שלו עמ' 371-373 (ערך "משמעות שאולים"): "יובל במקרא עניינו שנת החמישים, בתלמוד - גם תקופת חמישים שנה. והנה, היובל העברי חדר ללשונות העמים, יובּיליי בלעז, ונתעשר במשמעות חדשה של חגיגה לכבוד תקופה מסוימת, ולפיכך קיבל משמעות זו גם בלשוננו: יובל העשור, ועד היובל, וכדומה".
מדבריו נמצאנו למדים שנקלענו כאן לסוגית אין השואל רשאי להשאיל. שהרי באנגלית קוראים לחגיגה של מספר שנים כלשהו jubilee, וברור שהוא מושאל מלה"ק, והנה חזר המושג וחדר לעברית במשמעותו החדשה דרך האנגלית!

שו"ר שכ"כ בספר המתגלגל ברשות הרבים דמתקרייא ויקיפדיה:

משמעות המילה יובל התרחבה במשך השנים, והחלה להורות על אירועים המציינים חמישים שנה למוסד, ארגון או אישיות. לעתים אף משתמשים במילה כציון מספר קטן יותר של שנים.

המילה התאזרחה גם בשפות אחרות, כך שגם למלכת אנגליה, לדוגמה, חוגגים את ה"ג'ובילי" (jubilee) פעם בחמישים שנה.

בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית השתמשו מתנגדי העבדות במונח "ג'ובילי" במשמעות "שחרור העבדים", בהשראת התנ"ך. כך למשל בשיר המפורסם "צועדים דרך ג'ורג'יה" ("Marching Through Georgia") הבית החוזר כולל את המלים "Hurrah! Hurrah! We bring the jubilee!" ("הורה, הורה, אנו מביאים את הג'ובלי!") כשהכוונה היא "באנו לשחרר את העבדים!".

בימינו פועלת תנועה בשם "ג'ובילי 2000" (Jubilee 2000), המנהלת מאבק ציבורי בארצות שונות (במיוחד באמצעות הפגנות כלפי ועידות הG-7 וG-8) בדרישה לשמיטת החובות האדירים המעיקים על מדינות העולם השלישי העניות - גם זאת בהשראת שנת היובל התנ"כית.