פורום אוצר החכמה

כתב ב"י או"ח סי כה וביום ראש חודש נהגו העולם לחלוץ תפילין קודם תפלת מוסף ושמעתי שהטעם משום דבאותה תפלה אומרים כתר ואין נכון להיות באותה שעה כתר דתפילין. ועפי"ז כתב הרמ"א הגה: וה"ה בחול המועד, ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר, מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום (ב"י).
ועפי"ז פסקו האחרונים במי ששומע קדושת כתר חייב לשמוט התפילין ממקומם.
ויש לתמוה שמנוסחאות הגאונים והראשונים מבואר שהיו אומרים קדושת כתר בכל יום וא"כ היו צריכים לחלוץ התפילין כל יום קודם תפילת העמידה

אין כאן אפילו ריח תמיהה במחילת כת"ר הרמה. וכי הב"י אמר שכך הוא הללמ"ס?
מקור ענין זה הוא מהקבלה (הביאו כן מספר הקנה) ויש שהתנגדו לזה, ועתה יש לך ראיה שגם הגאונים לא נהגו כך. ובכן מה?

איש_ספר כתב:אין כאן אפילו ריח תמיהה במחילת כת"ר הרמה. וכי הב"י אמר שכך הוא הללמ"ס?
מקור ענין זה הוא מהקבלה (הביאו כן מספר הקנה) ויש שהתנגדו לזה, ועתה יש לך ראיה שגם הגאונים לא נהגו כך. ובכן מה?

האם היה פעמיים קבלת התורה מסיני?
הרי אם נוסח התפילה בכל יום לומר כתר בקדושה, נמצא שלא היה אחד בעולם כולל המקובלים שבכל דור שחלץ התפילין משום קדושת כתר

אברך כולל כתב:האם היה פעמיים קבלת התורה מסיני?

דבר ראשון, אכן היה פעמיים, לוחות שניות..
אך לגופו של ענין, כמ"ש הרב אי"ס, אה"נ יתכן שבזמנים עברו אמרו קדושת כתר עם תפילין, כמו שגם הניחו תפילין בחול המועד.
ואי"ז שאלה על הב"י, כי "מנהג העולם" הנ"ל טעמו ע"פ סברא (קבלית) שאם יש כתר אין תפילין, אך אה"נ היו אחרים שלא הכירו סברא זו והניחו.

החסרים מנהגים קבליים שברור שבתקופה הקדומה לא נהגו בהם?!
הנה לדוגמא, נפ"א בערבית, הגאונים נהגו בזה, והמקובלים אסרוהו (היה אשכול בענין).

שו"ת בצל החכמה חלק ו סימן נד

גם בדברי הישועות יעקב שהעתקתי לעיל (אות א') אמרתי להעיר. כי מאז הערותי במש"כ בסדור רב עמרם גאון נוסח קדושה של ימי החול, כתר יתנו לך וכו', והרי מבואר בשו"ע או"ח (סי' כ"ה סעי' י"ב) ביום ר"ח חולצים אותם קודם תפלת מוסף. הגה, וה"ה בחול המועד ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום ע"כ. ועיי' גם שו"ע או"ח (סי' תכ"ג סעי' ד') ובמפרשי השו"ע שם. והטעם שאין נכון שיהי' עליו כתר של תפילין בעת אומרו כתר יתנו לך. וא"כ איך נהגו בימי רבינו עמרם גאון לומר כתר בקדושת שחרית דחול, הלוא אז מלובשים בכתר של תפילין.

והרהרתי דאולי לא נאמרה הך דינא דשו"ע (סי' כ"ה וסי' תכ"ג) רק באמירת כתר בתפלת מוספים לפי ענינה אבל בתפלת שחרית לית לן בה גם אם אומר כתר בקדושת שחרית. ועיי' ס' מאסף לכל המחנות (סי' כה ס"ק קל"ד, קל"ו, קל"ז) מש"כ בזה וע"ש אופנים לומר קדושת כתר גם אם הוא מעוטר בתפילין כן שדברי הרמ"א מתקיימים גם בדרכים ההם. ועיי' זוה"ק (פרשת פנחס דף רמ"ב, רמ"ג) במעלת אמירת כתר דמוספים. - רשמתי הרהורי דברים, אם כי ידענא שאין לי לא עסק ולא שום ידיעה בנסתרות.

בעל ברית, בר"ח, אחר תפילת מוסף,
עם תפילין?

עושה חדשות כתב:בעל ברית, בר"ח, אחר תפילת מוסף,
עם תפילין?

כף החיים סי' כ"ה אות צ"ו