פורום אוצר החכמה

מאמר חשוב ומלא ענין זה, מפרי עטו הברוכה של רבי יעקב שמואל שפיגל, הופיע בבמה שרוב המבקרים כאן, אינה מודעים לקיומה: ספר מאורות ליהודה, י"ל לכבודו של ר"י פליקס, אלקנה -רחובות תשע"ב.

ברשותו ובטובת עינו של הכותב, רצ"ב המאמר בשלימותו.

כפי האמור בכותרת, תוכן המאמר בחינת דרכי הבאת אלישע בן אבויה ה"ה 'אחר' וקביעת דבריו בדברי חז"ל, הגם שיצא לתרבות רעה. הכותב מתחקה אחרי העקרונות שניתן אולי ללמוד מכך, תוך כדי שהוא בוחן מקרה נוסף קרוב יותר לזמנינו, סוגית אדוניהו ן' חיים עורך המסורה במק"ג ד"ו, שגם עליו נטען כי השתמד ובכ"ז מפעלו נשאר קבוע במק"ג המצויים.

שורה תחתונה, איך הדפיסו המדפיסים הקדמתו הגדולה של יעקב ן' חיים בתחילת תנ"ך ש"ז. הרי אם באמת נשתמד, יהודים רבים לא היו קונים ספר עם הקדמה של משומד. ומה שהשמיטו שמו תמהני כמה שזה עזר. הרי לשה"ר זה, בודאי היה ידוע לרבים.

יפה מאוד.
אם כי אני מבין שבפן הפנימי [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6406&p=56051&hilit=%D7%9B%D7%97+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C#p56051] הוא לא נגע

יש עוד הרבה להאריך ואיכ"מ אבל רק אעיר שסעיף ו -סעיף הסיכום- נשמטה משום מה( ?) דעתו ההלכתית(!) של הר"ש קלוגר שנז"ל ודו"ק.

ישנם כו"כ ספרים שעל מחברם נטען שהם השתמדו ובכ"ז לא גזרו כליה על ספריהם. אלא שאני חוכך אם להזכירם כאן.
א. פוגע בכבוד משפחתם. (שני הספרים שזכורים לי כעת הם ממשפחות חשובות מאד)
ב. ספרים זניחים שאין להוציא כל ראיה מקיומום.
ג. המעטים שבכ"ז הזכירו אותם מן הסתם לא ידעו את סיפורם.

ואם הם עדיין בין החיים י"ל אולי יעשו תשובה.
לפי"ז יל"ע בסברא שכתב רי"ש במאמר הנ"ל, שהביא מצדדים למנוע עיון בתורתו של משומד קודם שנשתמד - כיון שהתברר למפרע שרוח זרה פעפעה בו, עיי"ש.
אך מעניין איך זה יתיישב באופן שאח"כ שב בתשובה.. האם אח"כ כששב יתברר ג"כ למפרע שהרוח זרה לא היתה חזקה כל כך.. ויחזור להתיר עיון בדבריו הראשונים ?

לא כ"כ מובן לענ"ד הטענה הנ"ל המובאת בדברי רי"ש. י"ל אם אח"כ גבר יצרו עליו אי"ז שייך לתורתו שנאמרה בתחילה בכשרות.

ראו דברי ר' שמעון שקאפ בהקדמת שערי יושר, המפרש "הא בגדול הא בקטן" באופן שאין זה תלוי בגדלותו העצמית של התלמיד, אלא במידת הביקורתיות בה הוא נוקט כלפי דברי הרב

מה שעוד עלה ברעינוי מהמאמר הוא מש"כ שם בשם התשב"ץ דהושמטה המשנה דאלישע בן אבויה מהסידורים. ולכאורה מה טעם ראו המשמיטים להשמיט אם נזכר במשנה?!
ואלי י"ל מכאן ראיה למידת חסידות כלומר שעיקר הדין ודאי אמרינן קבל האמת ממי שאמרה וכו ואם אי אפשר אלא להביא מדבריהם נביא וכו' אבל היכא דאפר לאשתמוטי משתמטינן ולא אייתינן מילי שכותבם לא היה איש טהור. ומזה ניישב מה שהביא ידידינו בקישור לעיל מענין 'כח הפועל בנפעל ' וכו' (ועיי"ע במאמר 'הסכמות שתוקות וכו' עוד מ"מ בכ"ז) דהיינו מידת חסידות ואין כאן סתירה. ומאחר שהרשב"ץ נראה שניח"ל בהשמטת המשמיטים א"כ יש לנו מקור למידת חסידות זו גם בד הקדמונים.

אבל איך אפשר להיות חסידים יותר מרבי שקבעה במשנתו ?

מה רצית שרבי ימחוק מההיסטוריה מימרא נפלאה כההיא דאבות?!
כל דבריי בהיכא דאפשר כנ"ל.
(האי תשאל איך אפשר לא ללמוד כזו מימרא כל שבתות הקיץ . ק"ק. אבל האמת לא נראה לי שאנשים בדיוק לומדים את המסכת בשבתות הקיץ. ויל"פ.)

איש_ספר כתב:ישנם כו"כ ספרים שעל מחברם נטען שהם השתמדו ובכ"ז לא גזרו כליה על ספריהם. אלא שאני חוכך אם להזכירם כאן.
א. פוגע בכבוד משפחתם. (שני הספרים שזכורים לי כעת הם ממשפחות חשובות מאד)
ב. ספרים זניחים שאין להוציא כל ראיה מקיומום.
ג. המעטים שבכ"ז הזכירו אותם מן הסתם לא ידעו את סיפורם.

אנא ממך הרב א"ס אם אפשר לקבל עוד פרטים על ספרים שמחברם השתמדו כי כפי הידוע הבעש"ט זי"ע היה מזהיר ביותר שלא להחזיק ספרים כאלו בבית.
ייש"כ למפרע

ברזילי כתב:ראו דברי ר' שמעון שקאפ בהקדמת שערי יושר, המפרש "הא בגדול הא בקטן" באופן שאין זה תלוי בגדלותו העצמית של התלמיד, אלא במידת הביקורתיות בה הוא נוקט כלפי דברי הרב

הרב ברזילי איני בטוח אם לזה התכוון רבי שמעון עד כמה שזכור לי כוונת רב שמעון לומר שכל עוד אינך מוכן להיכנע לו לא תוכל להבין את דבריו - ומחמת זה כשבא אברהם אע"ה ברא הקב"ה זיקנה בעולם כדי שיקבלו את דבריו בישיבתו - ובכל אופן בשנה שעברה בזמן הזמן דנו בדברי רש"ש בנוגע ללוחות הברית ובדברי הגמ' אם לא היה משתבר הלוחות וכו' אך איני בקי בתורת החיפושים בפורום.

לכללות הנדון: יעו"ע באשכול מח"ס שאינם מן היראים (חלקו מחוק).