האם עבד עברי חייב לעבוד?

[היא שיחתי]

אם עבד עברי אינו רוצה לעבוד, כמובן שזכותו של רבו להכותו, אבל האם העבד עובר איזה איסור בזה? וכן יש לחקור בעבד כנעני האם יכול לומר שיכוני ויכריחוני אבל איני עובד מרצון או שעל פי דין תורה חייב לעבוד ולהסכים?

[גוראריה]

אם עבד עברי אינו רוצה לעבוד, כמובן שזכותו של רבו להכותו, אבל האם העבד עובר איזה איסור בזה? וכן יש לחקור בעבד כנעני האם יכול לומר שיכוני ויכריחוני אבל איני עובד מרצון או שעל פי דין תורה חייב לעבוד ולהסכים?

מהגמ' דקידושין גבי ברח [ובמקרים מסויימים אפילו בחלה] דמחוייב להשלים מוכח דיש בזה חוב ממון

[תוכן]

דומה הדבר למה שחוקרים אם אפשר להזיק אם בדעתו לשלם, ואם אפשר לחטוא אם בדעתו להביא אשם תלוי. והתשובה לכל החקירות האלו היא אחד.

[היא שיחתי]

אם עבד עברי אינו רוצה לעבוד, כמובן שזכותו של רבו להכותו, אבל האם העבד עובר איזה איסור בזה? וכן יש לחקור בעבד כנעני האם יכול לומר שיכוני ויכריחוני אבל איני עובד מרצון או שעל פי דין תורה חייב לעבוד ולהסכים?

מהגמ' דקידושין גבי ברח [ובמקרים מסויימים אפילו בחלה] דמחוייב להשלים מוכח דיש בזה חוב ממון

פשוט לי שיש זכות ממון לבעלים עליו, ובברח חייב להשלים כיון שיש לו זכות להוציא מהעבד הזה שש שנות עבדות שלמות
השאלה שלי אם חייב לקיים החוב ממון הזה
ולדוגמא פשיטא לי שאף שיש לאדם בעלות ממון על שורו מכל מקום השור לא חייב לעבוד ואם אינו רוצה יכול לכופו אבל אין השור עובר איסור

[היא שיחתי]

דומה הדבר למה שחוקרים אם אפשר להזיק אם בדעתו לשלם, ואם אפשר לחטוא אם בדעתו להביא אשם תלוי. והתשובה לכל החקירות האלו היא אחד.

תשובה:
אסור להזיק אם בדעתו לשלם, לכה"פ מדין ואהבת, ובפרט שכתב רבינו יונה שמזיק עובר על לא תגזול, וכן אסור לגנוב על מנת למיקט ב"מ סא: ודנו בזה כאן, כמובן שאסור לחטוא אם בדעתו להביא אשם תלוי ואני מניח שלא דקדקת בדבריך אגב חורפך

ואין זה שייך לנידון דידי שכן אף שלווה חייב לשלם מדין לווה רשע לא ישלם אין זה שייך לעבד שלא לווה כלום ושמא אינו חייב לעבוד אלא הוא כשור בעלמא שיש לאדונו זכות להוציא ממנו עבודה

[כרם]

וכי גרע מפועל?

[צh33]

מה אתה רוצה משור ? שור לאו בר חיובא.

[היא שיחתי]

וכי גרע מפועל?

פועל לא חייב לעבוד ועבד גרע מפועל כיון שהוא עבד ולא פועל

[היא שיחתי]

מה אתה רוצה משור ? שור לאו בר חיובא.

דוגמא בעלמא לשבר האוזן
גם אם שור היה בר חיובא לא היה חייב לעבוד

[גוראריה]

אבל עבור העבד שולם ממון?

[כרם]

וכי גרע מפועל?

פועל לא חייב לעבוד ועבד גרע מפועל כיון שהוא עבד ולא פועל

עי' תענית כ"ג ע"ב.
וברמב"ם פי"ג מה' שכירות ה"ז: כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במארה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי הקפידו חכמים על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה. וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנ' ויפרץ האיש מאד מאד.

[תוכן]

היא שיחתי: דייקתי בדברי עיין בהערות רשז"א לשב שמעתתא שמעתתא א' פ"א.

[אוצר החכמה]

לא ראיתי את הגרשז"א שהבאת אבל פשוט שאתה צודק מסברא ובמה שהתכוונת, שכל השאלות האלה שנתת בדוגמה, טרחנות יש בהם, כשהתורה הגדירה מצב ממוני ברור שכוונתה שיקיימוהו כך.

[יצג]

יעויין קובץ שיעורים קדושין אות קכד

[היא שיחתי]

וכי גרע מפועל?

פועל לא חייב לעבוד ועבד גרע מפועל כיון שהוא עבד ולא פועל

עי' תענית כ"ג ע"ב.
וברמב"ם פי"ג מה' שכירות ה"ז: כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במארה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי הקפידו חכמים על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה. וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנ' ויפרץ האיש מאד מאד.

ידידי, חילוק ברור הוא, הפועל אינו גוזל את גוף גופו וזכות האדון בו, אלא אם לא עובד ונוטל שכר הרי הוא גוזל את השכר, ובעבד אין שכר ולא גוזל מאום ולמה לו כי יעבוד?

[היא שיחתי]

אבל עבור העבד שולם ממון?

אז שיעבור מקסימום בלווה רשע, והא תינח במוכר עצמו אבל מכרוהו בי"ד או נרצע לא יצטרך לעבוד?

[אוצר החכמה]

יעויין קובץ שיעורים קדושין אות קכד

ר' אלחנן דן באמת על ההגדרה ההלכתית של יסוד החיוב, אבל נ"ל שפותח הנושא שאל מעבר לכך, אע"פ שיש הגדרה הלכתית שיוצרת שעבוד מי אומר שהעבד צריך לעשות את זה, ולענ"ד כדלעיל זה שאלה שאינה במקומה וכדברי תוכן.