פורום אוצר החכמה

כפי שכותב רש"י בהרבה מקומות וכן ישנם ראיות מפסוקים (כבר הזכרתי במ"א) המזרח הוא לפנים המערב לאחור דרום לימין ומערב לשמאל. והוא גם ברש"י בפרשתן (לד, טו).
והנה ברש"י לד, יא כתב: "כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך", וראיתי כאלו המפרשים שהצפון למעלה (כפי שנהוג במפות מאז המעבר לשיטה ההליוצנטרית), אך כמובן אין זה מתאים לדברי רש"י בשאמ"ק.
מה שהעליתי בדעתי לפרש, שכשמדובר בגבול א"י הרי הצפון גבוה יותר לכן ככל שהולכים לדרום יורדים, אבל זה נעלנ"ד קצת דחוק.
אשמח לקבל חומר בענין מאת החכמים.

כוונת לפירוש הרב ש"י למורא.

תולדות אדם כתב:והנה ברש"י לד, יא כתב: "כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך", וראיתי כאלו המפרשים שהצפון למעלה (כפי שנהוג במפות מאז המעבר לשיטה ההליוצנטרית), אך כמובן אין זה מתאים לדברי רש"י בשאמ"ק.

שאלת תם: היכן הם אותם מקומות ברש"י שאין הדברים מתאימים לשיטתו?

למיטב ידיעתי המעבר ממפות ממוזרחות למפות מוצפנות נבע משיקולי נוחות של נוסעים. בתחילה סברו שהמזרח הוא הכיוון החשוב ביותר, שבו זורחת השמש, אולם כאשר התחילו להשתמש במצפן, המפות הממוצפנות נהיו שימושיות יותר. צריך לברר האם בתקופת רש"י כבר רווח השימוש במפות ממוצפנות.

לעת עתה מצאתי את זה:

במאה ה-12 חל גידול במסחר הבין-לאומי, ואתו רבו ההפלגות של אוניות המסחר בדרכים בין-לאומיות. הימאים היו זקוקים למפות ניווט מדויקות כדי שיוכלו לנווט בקווים ישרים הקצרים מניווט לאורך החופים.

אבותיהם של מפות הניווט המדויקות היו תושביהן של שלוש ערי נמל מרכזיות באיטליה של התקופה - פיזה (החלוצה), גנואה (משפחת ויקונטי) וונציה. במאה ה-14 החלו לשרטט מפות כאלה גם בקטלוניה, שבספרד. בעיקר הצטיינו אנשי מיורקה, שחלק נכבד מהם היו יהודים ואנוסים.

המפות הימיות הוכנו למען הימאים ונקראו פורטאלנו (מדריך נמל). הן התבססו על ידע של הימאים. דבריהם שנרשמו בעבר - צורת קווי החוף, הערים ששוכנות לחוף לים, המרחקים - "תורגמו" עתה למערכת קוים ישרים, לפי כיווני שושנת הרוחות.

המפות התבססו בצורתן על השימוש הנרחב במצפן, ואיפשרו לנווט להשתמש רק במצפן ובנתונים על המרחק שעבר. המפות היו מדויקות יחסית: הן תיארו את קו החוף בדיוק רב בהרבה מהמפה של תלמי.
מלבד העובדה שהן איפשרו ניווט בטוח, היו המפות ניידות ואפשר היה לבחון אותן מול המקום שאותו תיארו, ולתקנן בהתאם.

מעתה נרשמו הקווים במפה בזכות ניסיונו המר והקשה של הימאי אשר פעם התנפצה ספינתו על סלעים ופעם אחרת הסתייע במתאר חוף כדי לנווט את דרכו לנמל המבוקש. המיתוס, המסורת או פירוש המלה הכתובה בכתבי הקודש שוב לא שימשו כנקודות מוצא למיפוי החופים, אם כי גם להם עדיין נשאר מקום בשולי המפה ובתוך היבשות.

המרשימות שבכל מפות העולם ששרדו מאותה תקופה הן אלה הנמצאות באטלס הקטלאני (1375), שיוצר בבית הספר לקרטוגרפיה בפלמה דה מיורקה (נשלטה על יד ארגון), בידי אברהם קרשקש. כשביקש מלך צרפת שארל החמישי ממלך ארגון העתק של מפת העולם הטובה ביותר שיש בידו, הוא קיבל את האטלס הקטלאני.

מפות פורטלאנו נועדו לסייע לנווט בים. הן אומנם היו מדויקות מהמפות של תלמי, אולם הן התעלמו מעקרונות המיפוי שהוא הציע ולא השתמשו, למשל, בקווי אורך ורוחב. במפות אלו לא באה לידי ביטוי העובדה כי כדור הארץ עגול, ולכן לא היה להן קנה מידה אחיד. אולם חסרונות אלו לא הפריעו למשתמשים בהן, כל עוד שטו בחופים המוכרים של הים התיכון ואירופה. מפות אלו תרמו רבות להתפתחות המיפוי המודרני. הנתונים שהופיעו בהן שולבו באמצע המאה ה-16 על ידי חלוצי המיפוי המודרני, מרקאטור ואורטליוס, במפות החדשות ששירטטו.

מקור

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11030&kwd=2141

כמו כן כפי שכתב קודמי יש לבדוק בדברי רש"י במקומות נוספים.

לשון רש"י בפרשתנו (לד, טו): קדמה מזרחה - אל פני העולם שהם במזרח שרוח מזרחית קרויה פנים ומערבית קרויה אחור לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:
ראה גם רש"י שמות כו, כב; איוב כג, ח; ב"ב כה, א ד"ה אוריה ותוס' שם ד"ה רוח מערבית. והאמת שציינתי זאת לרש"י שכותב זאת מפורש אך עצם הדבר שהמזרח קרוי קדם וכן הדרום - ימין והצפון - שמאל כבר מוכיח על זה (ראה גם מש"כ באשכול זה). ואדרבה יוכיחו החכמים ראיה מן המפרשים שכותבים אחרת.

ומה שהאיר החכם שהדבר נקבע עם התחלת המיפוי לטובת הספנים, צודק הוא. והנה עיקר הניווט של הספנים התבסס על מפת השמים (ראה הוריות י, א: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים), וכוכב הצפון שהוא גדול וברור ובעיקר שמיקומו ביחס לעום הוא מדוייקת ללקודה הצפונית ביותר, זה גרם שהצפון נהיה כיון עיקרי לציון המפות. ועם המעבר לשיטה ההליוצנטרית נקבע שצידו הצפוי של הציר (הדמיוני) עליו סובב העולם מכוון כנגד כוכב הצפון.

ואדבהא עסקינן אוסיפה עוד ענין הקשור בזאת על הא דאחז"ל א"י גבוה מכל הארץ הארצות, ותמהי בהו הרי יש מקומות גבוהים יותר ותירצו בזה בכמה דרכים. ועלה בדעתי (וכמדומני שכבר ראיתי כזאת כתוב) שהרי העולם כדור, ואנו הנמצאים בתוך היקום איננו יכולים לקבוע מי למעלה ומי למטה, אך התורה גילתה לנו את סוד הבריאה שארץ ישראל הוא למעלה של הכדור וממילא היא גבוהה מכל הארצות.

התשובה היא שאלה שכן בכדור המצב הוא לא שאיננו יודעים מה הראש. אלא שאין ראש.  

שמואל ברמה כתב:התשובה היא שאלה שכן בכדור המצב הוא לא שאיננו יודעים מה הראש. אלא שאין ראש.  

כדור שאינו מתגלגל אלא עומד במקום קבוע ועומד על עמדו, האם לא שייך לומר שיש בו מעלה ומטה?

תולדות אדם כתב:

שמואל ברמה כתב:התשובה היא שאלה שכן בכדור המצב הוא לא שאיננו יודעים מה הראש. אלא שאין ראש.

כדור שאינו מתגלגל אלא עומד במקום קבוע ועומד על עמדו, האם לא שייך לומר שיש בו מעלה ומטה?

עד דאתית להכי. מבחינה אסטרונומית משמע יותר שהקטבים בראש.

שמואל ברמה כתב:מבחינה אסטרונומית משמע יותר שהקטבים בראש.

עד כמה שידי וידיעתי מגעת, אין הוכחה אסטרונומית לכך, אלא קביעה, מהסיבה שכתבתי לעיל.

ואגב דברי החכם תולדות, על העולם העגול וארץ ישראל, ואם ניתנה הרשות לפרש דברי חז"ל בהנחה זו, אעלה כאן הערה קל'ה כמו שהיא הרשומה אצלי בענין זה, וכעת לא חיפשתי באוצר אם עמדו בזה:

הגרש"ז אויערבאך העלה במנחת שלמה (ח"א סי' נ"א) חקירה מושכלת:

אגב אעיר כיון דקדושת ארץ ישראל היא מתהום ארעא ועד רום רקיעא, למה לא תתפשט הקדושה גם על הקרקע שמעברו השני של העולם שמכוון ממש נגד ארץ ישראל, ואף אם נאמר דכיון שבדבר עגול הכל מכוון כנגד המרכז שבאמצע לכן גם הקדושה מתפשטת רק עד המרכז שבאמצע ולא יותר, אבל מ"מ לענין טומאה רצוצה שבוקעת ועולה עד לרקיע - גם לגובה כזה אשר משם אינו חוזר ונמשך כלל אחר הקרקע שלמטה - וגם בוקעת ויורדת עד התהום ויותר, וא"כ מנין שאין הטומאה בוקעת גם עד לרקיע שמצידו השני של כדור העולם, וכיון שבכל צד יש קברים שהם ניכרים וידועים תו הוה ליה קבוע דחשיב כמחצה על מחצה ואסור לכהנים לדרוך שם, וכמו שהק' הר"ש מקינון ז"ל דניחוש בכל דוכתי לנחל איתן ויהא אסור לחרוש ולזרוע, וכל התירוצים שנאמרו על קושיא זו לא שייכי כלל להכא, וגם קשה דניחוש נמי לקבר שמכוון כנגד המזבח וכההיא דגולגלתו של ארונה היבוסי, ומה טעם לא נאמר שגם בזה הטומאה בוקעת ועולה, ומנין לנו שלענין טומאה וכדומה רואין את העולם כשטח ישר מבלי להתחשב כלל עם זה שהעולם באמת עגול ככדור.

ומריהטת דבריו נראה דפשיט"ל דלא חיישנן לטומאה רצוצה מחציו השני של העיגול, אבל לא הביא מקור לזה ובאמת הוא מפורש בגמ' זבחים קי"ג ע"א שנחלקו שם ר"י ור"ל אם ארץ ישראל בדוקה היא מטומאת התהום, דר' יוחנן ס"ל שטהורה היא מטומאה זו, שנאמר בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם, והיינו דבלשון תמיהה נאמר כלום לא טהורה את, הרי לא ירדו עליך גשמים בשעת המבול ולא נשקעו בך עצמות מתים, וריש לקיש סובר שאינה בדוקה, והפסוק נקרא כפשוטו לא טהורה את, וכלום לא ירדו עליך גשמים במבול. ומבואר להדיא דכל שלא ירדו גשמי מבול באר"י ולא שיקעו עצמות המתים באדמתה לא חישינן למתים שבעבר השני.

ופלא על מי שכתב שהא דעשו כיפין וחללין בהר הבית ולא טיהרו המקום ע"פ נביא, היינו משום קבר התהום שמהעבר השני, ודברי הגמ' הנזכרים מכחישו.

איני מבין איך אפשר להעלות על הדעת שהטומאה תתפשט לקרקע שמעבר השני. דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה. ואיך אפשר לכהן לאכול תרומה, הרי הוא לעולם ספק טמא. וכן נזיר אי אפשר לו ליטהר דלעולם הוא בספק טומאה. ואי אפשר יהיה להקריב קרבנות ולעבוד במקדש דלעולם כולנו בספר טומאה, שמא נקבר מישהו בעבר השני של כדור הארץ.
ועי' רש"י ריש גיטין דע"א נאמן באיסורין מסברא דא"כ אין לך אדם אוכל אצל חבירו וכו'. וכל שכן הכא סברא פשוטה היא דלא יטמא מעבר לעבר.

כיוון שגלש האשכול לדיון בכדוריות הארץ ובהשלכות ההלכתיות של עובדה זו, שייך להביא כאן גם דברי הבכורי יעקב שהסתפק אם באירופה יכולים ליטול ד' מינים מארצות אמריקה ואוסטרליה, שלגבי הארופאים הוי שלא כדרך גדילתנו (סי' תרנא, עמ' 95 בדפי האוצר).

[וכיוון שממילא האשכול גלש, אולי יותר גם להוסיף כאן בקשה שעיקר מקומה בפורום שכן. משום מה הסרגול נפסק בסי' תרמח, המתחיל במצוה אומרים לו גמור!]

תולדות אדם כתב:כפי שכותב רש"י בהרבה מקומות וכן ישנם ראיות מפסוקים (כבר הזכרתי במ"א) המזרח הוא לפנים המערב לאחור דרום לימין ומערב לשמאל. והוא גם ברש"י בפרשתן (לד, טו).
והנה ברש"י לד, יא כתב: "כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך", וראיתי כאלו המפרשים שהצפון למעלה (כפי שנהוג במפות מאז המעבר לשיטה ההליוצנטרית), אך כמובן אין זה מתאים לדברי רש"י בשאמ"ק.
מה שהעליתי בדעתי לפרש, שכשמדובר בגבול א"י הרי הצפון גבוה יותר לכן ככל שהולכים לדרום יורדים, אבל זה נעלנ"ד קצת דחוק.
אשמח לקבל חומר בענין מאת החכמים.

אין לזה קשר בכלל למפות
הפירוש שלך כאן הוא כוונת רש"י
כי רש"י בא ליישב למה כתוב בתורה לגבי הגבול המזרחי ההולך מצפון לדרום וירד הגבול משפם ואח"כ וירד הגבול הירדנה מה שלא כתוב בשאר הגבולות
וע"ז כתב שכאן (בא"י) ככל שהוא הולך מצפון לדרום הוא יורד וברור שהכוונה בגלל ההרים

תולדות אדם, זה כמה עידנים שזכיתי לכוין לדבריך בעניין גובה א"י, והוספתי בהם ביאור קצת.
א. אתה כתבת שהתורה 'גילתה לנו שארץ ישראל הוא הלמעלה של הכדור', וע"ז הקשה היטב שמואל ברמה שלכדור כלל אין ראש, ומהו גילוי זה שגילתה תורה. וכמובן אין זה שייך דוקא לצורת הכדור, שהרי גם אם היה העולם ריבוע מ"מ אין לו ראש ותחתית משום שאין לנו איזו אמת מידה לייחס אליה ולהחליט על פיה מהו הראש ומהו התחתית. וא"כ מהו התוכן בגילוי שגילתה תורה שזהו הלמעלה של הכדור.
אבל הביאור בזה, שהרי כדור הארץ לא נברא כמקשה אחת, אלא בתחילה נבראה אבן השתיה וממנה נמשך ונתפשט כל הכדור עד תחתיתו, וא"כ הלא בהכרח שארץ ישראל היא הגבוהה ושאר הארצות נמשכו מצדדיה לכיוון מטה, ודו"ק. הוי אומר, מכיון שהבריאה החלה באבן השתיה ובארץ ישראל בדין הוא להתייחס להמשכה בייחס אליהם, והרי כלפי העומד בא"י בודאי נחשבים שאר הארצות לנמוכים ממנו.
ב. ועלו ברעיוני שתי הוכחות לביאורך, הא' מדברי רש"י בפרשתינו [דברים] על הפסוק 'ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו' – מגיד שא"י גבוה מכל הארצות, ומקורו מדברי הספרי כאן, ויש לתמוה איך למדנו מכאן שארץ ישראל גבוה 'מכל הארצות', הלא מפסוק זה לא שמענו אלא שא"י גבוה מקדש ברנע [שהוא מקום בנ"י אז]. וכעי"ז יש להקשות בשאר הפסוקים שהביא הספרי שלכאו' אינם מורים אלא שהיא גבוהה ממצרים או מן המדבר.
אמנם לפי דבריך אתי שפיר היטב, שידעו חז"ל שמצד הגובה המציאותי [הקרוי גובה פני הים] אין ארץ ישראל גבוהה מממצרים או מן המדבר [וגם אם יש בה הרים גבוהים מ"מ אין כללותה כך]. ומזה הוכרחו לומר דמש"כ לשון 'ויורידו אלינו' הוא משום הגובה בייחס לכדור, כמו שביארת, ומשום ששם היא תחילת הבריאה, וא"כ מהאי טעמא נמי חשובה גבוהה גם 'מכל הארצות'.
ג. והראיה השנית, דהנה מצינו כמה פעמים במקרא שגם היציאה ממצרים ל'מדבר' נקראית עליה, וכגון בפרשת קרח 'המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר', ועוד, וא"כ יש לתמוה הלא המדבר איננו מארץ ישראל ואפ"ה נופל בו לשון עליה, ועל כרחך שמצרים נמוכה ביותר וא"כ שוב מהיכי תיתי שא"י גבוה מכל הארצות, נימא שמצרים נמוכה.
אמנם לפי דבריך אתי שפיר, שמכיון שארץ ישראל נמצאת בראש הכדור והיא גבוהה מכל הארצות, א"כ מאותו טעם גם המדבר שהוא קרוב יותר לארץ ישראל גבוה יותר מארץ מצרים שהיא רחוקה יותר מגובה הכדור, ודו"ק.

תודה ר' אברהם, אני התכוונתי לפירוש יותר פשטני, אבל בדבריך כיוונת לדברי רשכבה"ג החת"ס (יו"ד סרל"ד):

שישו בני מעי!

אגב, סוף דבריך נוגעים מאד לתחילת דבריך ואין כאן גלישת האשכול.
משום שאם נניח שבלשון התורה הצפון לעולם גבוה והדרום נמוך, א"כ איך הוכיח הספרי מקרא ד'ויעלו ממצרים ויבואו ארצה כנען' שא"י גבוהה מכל הארצות, הלא בלא"ה מצרים נמצאת בדרום וא"י צפונית לה, וא"כ בדין הוא לכתוב לשון עליה כמו גבי 'וירד הגבול'.
וע"כ כמו שכתבת שלשון 'וירד הגבול' איננו ניב לשון כללי כלפי צד דרום, אלא דוקא גבי גבולה הצפוני של א"י שיש בו הרים גבוהים ביחס לדרומה הנמוך.

נמחק עקבב שגגה

שוב עיין במהרש"א לקידושין שם שכתב שהעולם הוא כתפוח ומקום ביהמ"ק הוא מרכז העולם, וע"ע במקנה שם שביאר דבריו דלפי"ז אין יושבי הארצות שבצידי התפוח מרגישים בעלייתם לארץ ישראל, כיון שאין זה גובה פני הים אלא ביחס לתפוח, עיי"ש בלשונו. וזה כעין דבריך, אלא שהם נקטו 'תפוח' דהיינו חצי כדור, כי החצי התחתון אינו הארץ אלא אוקיינוס ואיי הים, והקב"ה רקע הארץ 'על' המים בחצי העליון. וצ"ע.

הקפצה.

רש"י דברים ג,א: "ונפן ונעל" - כל צד צפון הוא עליה